
השופטת נינה פרואס קבעה כי המדינה לא הצליחה להוכיח שמהדאווי "ניתן לגירוש" משום שהראיות שהוגשו לא היו קבילות. לפי ההחלטה, הממשלה הסתמכה בין השאר על מזכר של מחלקת המדינה שנשא את חתימתו של מזכיר המדינה מרקו רוביו, אך הגישה לבית המשפט רק צילום של המסמך - בלי אישור/אימות כנדרש בחוק הפדרלי. בגלל זה, קבעה השופטת, המדינה לא עמדה בנטל ההוכחה והתיק הופסק.

הסטודנט הפלסטיני מוחסן מהדאווי לא יגורש מארה"ב
מהדאווי הוא תושב קבע חוקי בארה״ב כבר כעשור. לפי המסמכים, הוא נולד במחנה פליטים ביהודה ושומרון ועבר לארצות הברית ב-2014. הוא למד בקולומביה החל מ-2021, והפך לדמות בולטת במחאות הפרו-פלסטיניות בקמפוס אחרי הטבח שביצע חמאס בדרום המדינה והתגובה הישראלית. לפי מסמכים שהוזכרו בדיווחים, הוא היה בין מי שסייעו להקים את איגוד הסטודנטים הפלסטינים בקולומביה יחד עם מחמוד חליל.
המעצר שהצית את הפרשה התרחש במהלך ראיון התאזרחות באפריל בשנה שעברה בקולצ׳סטר, ורמונט. מהדאווי נעצר על ידי סוכני הגירה, הוחזק יותר משבועיים, ובהמשך שוחרר לאחר שהתערב שופט פדרלי והורה על שחרורו. לפי אחד הדיווחים, ערעור של הממשל על החלטת השחרור עדיין תלוי ועומד.
הממשלה נימקה את ניסיון הגירוש בין השאר בטענה שמדובר במקרה שבו אפשר להרחיק לא-אזרחים אם נוכחותם עלולה לפגוע באינטרסים של מדיניות החוץ האמריקאית. בדיווחים צוין כי מדובר בגישה רחבה יותר של הממשל כלפי פעילים פרו-פלסטינים וגורמים שמתחו ביקורת על ישראל. בחודש שעבר שופטת הגירה אחרת חסמה ניסיון לגרש סטודנטית טורקייה לתואר שני מאוניברסיטת טאפטס, רומייסה אוזטורק, בעקבות מאמר דעה שפרסמה ובו ביקרה את תגובת האוניברסיטה למלחמה בעזה.
בדיווח נוסף נטען כי תיק הגירוש של מהדאווי נשען גם על טענות משנת 2015, אז נחקר על ידי ה-FBI בעקבות דיווחים על אמירות אנטישמיות לכאורה בחנות נשק ובמוזיאון נשק בוורמונט. לפי הטקסט, בעל חנות נשק טען שמהדאווי הביע עניין ברכישת כלי נשק מסוימים והציג את עצמו כבעל ניסיון בנשק. מהדאווי הכחיש את הטענות, וצוות ההגנה שלו אמר כי הרשויות חקרו ולא מצאו ראיות שמגבות את ההאשמות.
מהדאווי מסר בהצהרה שפורסמה באמצעות עורכי דינו כי הוא "מודה לבית המשפט" על שמירה על שלטון החוק ועל הליך הוגן, וטען שההחלטה מגינה על הזכות לדבר בעד שלום וצדק. עורכי דינו הוסיפו כי במקביל מתנהל תיק נפרד בבית משפט פדרלי שבו הוא טוען שנעצר שלא כחוק. למחלקת ביטחון המולדת נשלחו פניות לתגובה, אך לפי הדיווחים לא נמסרה תגובה מיידית.