על פי הנתונים, המבוססים על ממוצעי זיהום אוויר בשנים 2022–2024 ופורסמו באתר “ויז'ואל קפיטליסט”, קליפורניה מדורגת במקום האחרון מבין חמישים מדינות ארצות הברית, עם ריכוז ממוצע של 11.7 מיקרוגרם חלקיקים דקים למטר מעוקב של אוויר. לשם השוואה, מדינת ויומינג מציגה רמה ממוצעת של 4.1 מיקרוגרם בלבד – פחות ממחצית – והיא המדינה בעלת האוויר הנקי ביותר בדירוג.

קליפורניה, המדינה המאוכלסת ביותר בארצות הברית, עם יותר משלושים ותשעה מיליון תושבים, מציגה פרדוקס חריף. במשך שנים היא ממצבת את עצמה כחלוצה עולמית במדיניות סביבתית, עם רגולציה מחמירה ויעדים שאפתניים לצמצום פליטות מזהמים. אך בפועל, כ־88 אחוזים מתושביה חיים באזורים שבהם איכות האוויר ירודה ומסוכנת לבריאות. לוס אנג'לס, פרזנו וערים נוספות בעמק המרכזי סובלות באופן קבוע מריכוזי מזהמים גבוהים, הנלכדים באוויר בשל תנאי טופוגרפיה ואקלים.
גם הממוצע הארצי בארצות הברית מעיד על בעיה מערכתית: 8.8 מיקרוגרם למטר מעוקב, נתון הגבוה כמעט פי שניים מהסף שקבע ארגון הבריאות העולמי כבטוח לבריאות הציבור – חמישה מיקרוגרם בלבד. משמעות הדבר היא שהאמריקאי הממוצע נושם אוויר שאינו עומד בסטנדרטים הבינלאומיים הבסיסיים. כמעט מחצית מתושבי ארצות הברית חיים באזורים שבהם איכות האוויר מוגדרת מזיקה לבריאות.
מבין חמישים המדינות, רק שלוש – ויומינג, הוואי וניו המפשייר – עומדות בהנחיות ארגון הבריאות העולמי. שלוש בלבד. הנתון הזה ממחיש עד כמה הפער בין היעדים הבריאותיים לבין המציאות בשטח רחב ומדאיג.
קליפורניה, המדינה המאוכלסת ביותר בארצות הברית, עם יותר משלושים ותשעה מיליון תושבים, מציגה פרדוקס חריף. במשך שנים היא ממצבת את עצמה כחלוצה עולמית במדיניות סביבתית, עם רגולציה מחמירה ויעדים שאפתניים לצמצום פליטות מזהמים. אך בפועל, כ־88 אחוזים מתושביה חיים באזורים שבהם איכות האוויר ירודה ומסוכנת לבריאות. לוס אנג'לס, פרזנו וערים נוספות בעמק המרכזי סובלות באופן קבוע מריכוזי מזהמים גבוהים, הנלכדים באוויר בשל תנאי טופוגרפיה ואקלים.
הגורמים לכך מרובים ומשתלבים זה בזה: תחבורה צפופה המבוססת עדיין במידה רבה על מנועי בעירה פנימית, פעילות תעשייתית רחבת היקף, ריכוזי אוכלוסייה גבוהים, ואקלים חם ויבש המקשה על פיזור מזהמים. מעל לכל אלה מתווסף בשנים האחרונות גורם שהפך כמעט קבוע: שריפות יער בהיקפים חסרי תקדים. בעונות הקיץ והסתיו, ולעיתים אף בחורף, שריפות רחבות־היקף משחררות לאטמוספרה כמויות עצומות של חלקיקים דקים. עשן השריפות מכסה אזורים עירוניים שלמים, חודר לריאות ולמחזור הדם ומחמיר את הסיכון למחלות בקרב אוכלוסייה שכבר חשופה לזיהום כרוני.
בצדו האחר של הדירוג נמצאות מדינות בעלות תנאים טבעיים ואנושיים שונים בתכלית. ויומינג נהנית משטחים פתוחים נרחבים, צפיפות אוכלוסין נמוכה במיוחד והיעדר ריכוזי תעשייה כבדה – שילוב היוצר תנאים מיטביים לאוויר נקי. גם הוואי נהנית מיתרון גיאוגרפי: רוחות סחר קבועות ומשקעים תכופים המסייעים לניקוי האוויר, לצד אוכלוסייה קטנה יחסית והיקף תעשייתי מצומצם.
לעומתן, בתחתית הדירוג, מיד לאחר קליפורניה, מדורגות פנסילבניה, מישיגן ואילינוי – מדינות המאופיינות בשילוב של אזורים מטרופוליניים גדולים, תנועת כלי רכב צפופה ופעילות תעשייתית אינטנסיבית. זהו, למעשה, “המתכון” הקלאסי לזיהום אוויר מתמשך: צפיפות, תחבורה ותעשייה.
מאחורי המספרים היבשים מסתתר מחיר אנושי כבד. מחקרים רפואיים רחבי־היקף קושרים חשיפה ממושכת לחלקיקים דקים לעלייה בסיכון למחלות לב וכלי דם, סרטן ריאות, מחלות נשימה כרוניות, פגיעה בהתפתחות הקוגניטיבית של ילדים ואף לידות מוקדמות. הסף שקבע ארגון הבריאות העולמי אינו תיאורטי או שרירותי; הוא מבוסס על עשרות שנות מחקר המצביעות על קשר ישיר בין ריכוזי מזהמים לבין תחלואה ותמותה.
הנתונים מתפרסמים על רקע מאמצים פדרליים ומדינתיים לקדם מדיניות סביבתית ירוקה. ממשל ג'וזף ביידן השקיע סכומי עתק בתשתיות ירוקות ובקידום אנרגיה מתחדשת, וקליפורניה קבעה יעד להפסקת מכירת כלי רכב חדשים המונעים בבנזין ודיזל משנת 2035. אולם בין הצהרות המדיניות לבין המציאות האקלימית והאורבנית נפער פער משמעותי. שריפות יער המחריפות משנה לשנה, תשתיות תחבורה מיושנות ופליטות תעשייתיות ממשיכות להשפיע על איכות האוויר בהווה, גם אם פתרונות עתידיים כבר נמצאים על שולחן מקבלי ההחלטות.
בינתיים, כ־165 מיליון אמריקאים – כמעט מחצית מאוכלוסיית המדינה – ממשיכים לנשום אוויר שמומחי בריאות הציבור מגדירים כמסוכן. זוהי אינה רק סוגיה סביבתית או סטטיסטית. זו שאלה של בריאות יומיומית ושל זכות בסיסית לנשום אוויר שאינו פוגע בגוף בכל נשימה.





















