לוס אנג'לס: התושבים בסן פרננדו ואלי ניצחו את הפשע - העירייה נלחמת בהם

בשנת 2025 הפכו חייהם של תושבי שכונת ואלי גלן בסן פרננדו ואלי לסיוט מתמשך. כנופיות עבריינים שהגיעו מקולומביה ומצ'ילה הפכו רחובות שקטים לזירת פשיעה: עשרות פריצות לבתים, גניבות כלי רכב, שוד לוחיות רישוי וחדירות חוזרות ונשנות לרכוש פרטי – וכל זאת בתוך כחמישה חודשים. נוכחות משטרתית כמעט שלא נראתה, פניות לעיריית לוס אנג'לס נותרו ללא מענה, והתושבים חוו תחושת הפקרה. בתוך מציאות זו החליטה אחת מתושבות השכונה, דבי סטופק, בת 65, כי אם הרשויות אינן מספקות הגנה – הקהילה תיאלץ להגן על עצמה.

סטופק, גמלאית שעבדה במשך שלושים ושש שנים עבור מדינת קליפורניה ומגדירה את עצמה כמי שמתמחה בפתרון בעיות, גייסה את שכנותיה ושכניה ליוזמה קהילתית חסרת תקדים. התושבים התקינו עשרים ושניים שלטי אזהרה, מצלמות וידיאו וקוראי לוחיות רישוי בטכנולוגיית אינפרה־אדום לאורך הרחוב. המיזם כולו מומן מכיסם הפרטי של התושבים, בעלות שנתית של כמה אלפי דולרים – כ־220 דולרים בממוצע למשק בית.

 

סטופק, גמלאית שעבדה במשך שלושים ושש שנים עבור מדינת קליפורניה ומגדירה את עצמה כמי שמתמחה בפתרון בעיות, גייסה את שכנותיה ושכניה ליוזמה קהילתית חסרת תקדים. התושבים התקינו עשרים ושניים שלטי אזהרה, מצלמות וידיאו וקוראי לוחיות רישוי בטכנולוגיית אינפרה־אדום לאורך הרחוב. המיזם כולו מומן מכיסם הפרטי של התושבים, בעלות שנתית של כמה אלפי דולרים – כ־220 דולרים בממוצע למשק בית.

 

התוצאות לא איחרו לבוא. בתוך זמן קצר נרשמה ירידה דרמטית במספר אירועי הפשיעה. “בין נובמבר 2024 לאפריל 2025 ספרנו עשרים ושישה מקרי פשע”, סיפרה סטופק ל”פוסט קליפורניה”. “מאז שהמערכת הותקנה – הכול פשוט נפסק”. הרחוב, שהיה שרוי בחרדה מתמדת, חזר בהדרגה לשגרה: ילדים משחקים שוב בחוץ, בני נוער חוזרים מבית הספר ללא חשש, ותושבים אינם נדרשים עוד להסתגר בבתיהם.

לדברי סטופק, המצלמות אינן רק גורם מרתיע אלא גם כלי מעשי. נתונים על כלי רכב חשודים מועברים ישירות למשטרת לוס אנג'לס. “הכנופיות נהגו לגנוב לוחיות רישוי ולפרוץ למכוניות. התופעה נעצרה כמעט לחלוטין”, אמרה. “ההשקעה הזו משתלמת. השכנים מרגישים שכל דולר שהוציאו היה מוצדק”.

אלא שדווקא בשלב שבו חוו התושבים תחושת ביטחון מחודשת, נתקלו בהתנגדות מצד הרשויות העירוניות. עיריית לוס אנג'לס ומחלקת התחבורה העירונית הודיעו כי השלטים שהותקנו על עמודי תאורה וחשמל ציבוריים מפרים את תקנות העיר, וכי יש להסירם. ההחלטה הבירוקרטית עוררה זעם ותסכול: התושבים פתרו במו ידיהם בעיית פשיעה מתמשכת, השקיעו משאבים פרטיים והחזירו ביטחון לרחוב – וכעת נדרשים לפרק את אמצעי ההגנה שלהם בשל סעיף תקנות טכני.

סטופק פנתה בעניין זה ישירות לראשת העיר לוס אנג'לס, קארן באס, ולמושל קליפורניה, גאווין ניוסום. לדבריה, עד כה לא נענתה. “הייתי שמחה לשוחח עם ראשת העיר או עם המושל ולהסביר כיצד פתרנו את הבעיה בעצמנו”, אמרה. “עבדתי עשרות שנים עבור המדינה והקדשתי את חיי לפתרון בעיות. כאן יש פתרון שעובד, אבל המערכת מסרבת לראות זאת”. לשיטתה, על ראשת העיר להעניק פטור מיוחד ליוזמות קהילתיות מסוג זה.

חבר מועצת עיריית לוס אנג'לס המייצג את האזור, אדרין נזריאן, ביקר בביתה של סטופק והביע הערכה למעורבות הקהילתית. לדבריו, יש לבחון דרכים חוקיות לשלב בין דרישות הבטיחות לבין תקנות העיר. “המעורבות האזרחית כאן מעוררת השראה”, אמר. “נעבוד עם מחלקת התחבורה ועם התושבים כדי למצוא פתרון שיאפשר שילוט ואמצעי הרתעה מבלי להפר את החוק”. עם זאת, נכון לעכשיו, ההגנות שהקימו התושבים עדיין ניצבות בפני סכנת פירוק.

ברקע לסיפור ניצבת ביקורת רחבה יותר על תפקוד המשטרה בעיר. סטופק ותושבים נוספים מצביעים על מחסור בכוח אדם ועל תגובה איטית לאירועי פשיעה. לטענתם, קיצוצים במשאבים והחלשות מעמד המשטרה בשנים האחרונות הותירו שכונות שלמות ללא מענה מספק. שכנה שנשדדה בפברואר 2025, סיפרה סטופק, טרם קיבלה תגובה מסודרת ממשטרת לוס אנג'לס ואף לא זכתה למענה לפניות בדואר אלקטרוני.

המקרה של ואלי גלן משקף תופעה רחבה יותר: אזרחים הנאלצים להתמודד עם תחושת כשל שלטוני לוקחים אחריות לידיהם, אך נתקלים בהתנגדות בירוקרטית מצד המערכת שאמורה להגן עליהם. כאשר הפשע גואה והאכיפה מתעכבת, מתחדדת השאלה מי נושא באחריות לביטחון האזרחים – ומדוע יוזמות קהילתיות מוצלחות מוצבות לפתע בצד הלא נכון של החוק.