עם פינוי האולם התברר ממדי האסון: אישה נהרגה במקום, והחשוד בירי נמצא מת אף הוא. ארבעה בני אדם נוספים פונו לבתי חולים באזור; מצבם הוגדר יציב עד שעות הערב. משטרת פוטוקט פתחה בחקירה, והודיעה כי נבחן חשד לרקע של סכסוך משפחתי, משום שהיורה והקורבן הכירו זה את זו. עם זאת, עצם העובדה שהאירוע התרחש במרחב ציבורי מלא בילדים ובני נוער העניקה למקרה הד ציבורי חריג.

עם פינוי האולם התברר ממדי האסון: אישה נהרגה במקום, והחשוד בירי נמצא מת אף הוא. ארבעה בני אדם נוספים פונו לבתי חולים באזור; מצבם הוגדר יציב עד שעות הערב. משטרת פוטוקט פתחה בחקירה, והודיעה כי נבחן חשד לרקע של סכסוך משפחתי, משום שהיורה והקורבן הכירו זה את זו. עם זאת, עצם העובדה שהאירוע התרחש במרחב ציבורי מלא בילדים ובני נוער העניקה למקרה הד ציבורי חריג.
האירוע התרחש בסביבות השעה שתיים וחצי אחר הצהריים באולם ההחלקה על הקרח דניס לינץ’ בעיר פוטוקט. על הקרח שיחקה נבחרת משולבת של תיכוני קובנטרי וג’ונסטון מול קבוצה אזורית המאחדת שחקנים מאקדמיית סנט רפאל, מבית הספר פרובידנס קאנטרי דיי וממחוזות החינוך הציבוריים של נורת’ פרובידנס ונורת’ סמית’פילד. עדי ראייה סיפרו כי בתחילה נשמעו “בומים” עמומים, ורק לאחר שנראו אנשים רצים אל היציאות הבינו הנוכחים כי מדובר בירי אמיתי.
בתוך הכאוס נרשם גם רגע של תושייה. לפי דיווחים של גורמי חירום, אחד האבות שנכחו ביציעים הסתער על היורה והצליח לחטוף ממנו אקדח אחד. אולם לתוקף היה כלי נשק נוסף, והוא המשיך לירות לפני שנוטרל. עובדת בבית מרקחת סמוך סיפרה כי אנשים פרצו אל החנות בבהלה והזהירו מפני ירי באולם; החנות נסגרה מיידית והוזעקו כוחות משטרה.
התגובה הרשמית הייתה מהירה ומקיפה. ניידות משטרה הקיפו את המתחם, מסוקים חגו מעל האזור, והכבישים הסמוכים נחסמו. עשרות נערים ונערות פונו מן האולם, חלקם עדיין בגרביים לאחר שהסירו את המחליקים. מחוץ למבנה נראו משפחות מתחבקות ובוכות, מנסות לאתר את ילדיהן בתוך ההמולה. מושל רוד איילנד, דן מקי, מסר כי הוא עוקב מקרוב אחר ההתפתחויות והביע תנחומים לנפגעים ולמשפחותיהם. הנהלות בתי הספר המעורבים שלחו הודעות הרגעה להורים והודיעו כי כלל התלמידים שלהם פונו בבטחה.
מעבר לטראומה המיידית, האירוע הצית מחדש את הדיון הציבורי הנפיץ סביב אלימות הנשק בארצות הברית. ארגוני מחקר מצביעים על מאות אירועי ירי המוני מדי שנה, נתון שממקם את ארצות הברית כחריגה בקרב מדינות מפותחות. בעוד תומכי הזכות לשאת נשק מדגישים את התיקון השני לחוקה וטוענים כי הבעיה נעוצה במבצעי הפשעים ולא בכלי הנשק עצמם, מתנגדי המדיניות הקיימת מצביעים על הזמינות הרחבה של אקדחים ורובים כגורם מרכזי להיקף האלימות.
עבור הנערים שהיו על הקרח, היום הזה ייחרט בזיכרון כרגע שבו פעילות ספורטיבית שגרתית הפכה לאירוע מסכן חיים. מומחים לבריאות הנפש מזהירים כי חשיפה לאירועי ירי עלולה לגרום לתסמיני פוסט־טראומה, חרדה והימנעות ממקומות ציבוריים, במיוחד בקרב ילדים ובני נוער. משפחות רבות בפוטוקט מספרות על לילה ללא שינה, שבו הילדים מתקשים להירגע מהפחד שחשו.
הטרגדיה בפוטוקט ממחישה שוב מציאות שבה מרחבים שנועדו להיות בטוחים – אולמות ספורט, בתי ספר, מרכזים קהילתיים – הופכים לזירות סכנה. השאלה שמרחפת מעל העיר ומעבר לה אינה רק מי יישא באחריות הפלילית במקרה הזה, אלא מתי – ואם בכלל – תצליח ארצות הברית לבלום את רצף האירועים שהפך את ספירת ההרוגים לשגרה מצמררת.





















