ניו יורק: המדינה מעכבת תקציבים - בתי הספר היהודיים קורסים כלכלית

ניו יורק – בעוד בתי הספר היהודיים בניו יורק מתמודדים עם עלויות הולכות וגדלות, דרישות ביטחון מחמירות ולחץ מתמשך על הורי התלמידים, הם נקלעו למשבר מימון חריף: עשרות מיליוני דולרים שכבר הוקצו למשכורות מורים פשוט אינם מועברים בפועל. המשמעות המיידית היא גירעונות תקציביים, שחיקה של קרנות חירום ופגיעה בתוכניות פיתוח חינוכיות, לצד דיונים פנימיים על העלאות נוספות בשכר הלימוד.

מאז 2017 כולל תקציב מדינת ניו יורק סעיפים ייעודיים למימון חלקי של משכורות מורים למקצועות מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה בבתי ספר שאינם ציבוריים, ובהם מוסדות חינוך יהודיים וקתוליים. אף שהכספים מאושרים מדי שנה במסגרת התקציב, מנגנוני הביצוע הביורוקרטיים כושלים פעם אחר פעם בהעברתם לבתי הספר עצמם.

היקף העיכוב כבר הפך לממדי משבר. בתקציב 2026 הוקצו 85.5 מיליון דולר למימון מורי מדעים וטכנולוגיה בכל בתי הספר הלא־ציבוריים במדינה, אולם עד כה לא הועבר אף דולר אחד מהסכום. התשלום האחרון שבתי הספר היהודיים קיבלו בפועל הועבר בסוף 2024, עבור שנת הלימודים 2022–2023. בפועל, המערכת מפגרת כיום בכשנתיים ביחס להתחייבויות התקציביות שלה.

 

כל עוד המנגנון הביורוקרטי ממשיך להתנהל בעצלתיים, בתי הספר היהודיים נותרים לכודים במצוקה כלכלית מתמשכת. המאבק לשמור על איכות ההוראה, על ביטחון התלמידים ועל נגישות החינוך להורים הופך למאבק הישרדותי – כזה שמחירו אינו נמדד רק בגירעונות תקציביים, אלא גם בעתיד החינוכי של דור שלם של תלמידים יהודים בארצות הברית.

 

“בלי כסף שנכנס בפועל, בתי הספר נאלצים לפעול בגירעון מתמשך”, אומרת סידני אלטפילד, מנכ״לית תוכנית טיץ’ קואליצ’ן של התאחדות הקהילות האורתודוכסיות. “הם מושכים כספים מקרנות חירום, פוגעים בקרנות מלגות ומגבירים את גיוס התרומות מהקהילה – רק כדי לשרוד עד שהמדינה תואיל להעביר את הכסף שכבר התחייבה לו”.

בתי הספר היהודיים מהווים כשליש מכלל המוסדות הזכאים למימון במסגרת התוכנית. בשנת הלימודים 2022–2023 קיבלו 140 בתי ספר יהודיים אישור להשתתף בה, אך מאז הולכים ומתארכים זמני ההמתנה לכספים. מנהלי מוסדות מדווחים על פגיעה ישירה ביכולת לתכנן תקציב רב־שנתי ולשמור על יציבות תעסוקתית של צוותי ההוראה.

הרב בני קראוס, מנהל האקדמיה שר על שם שרה ריברדיייל שבברונקס – מוסד אורתודוכסי מודרני המונה כ־1,050 תלמידים – מתאר את ההשפעה המוחשית: “מאז תחילת התוכנית קיבל בית הספר שלנו בין 900 אלף למיליון דולר בשנה, ששימשו למימון חלקי של משכורותיהם של כ־50 מורים. זה היה רכיב קריטי בתקציב שלנו. בלעדיו, היכולת לשמור על רמת הוראה גבוהה ולהימנע מהעלאות חדות בשכר הלימוד נפגעת באופן ישיר”.

שכר הלימוד השנתי באקדמיה עומד על כ־28 אלף דולר לכיתות היסוד ועל כ־37 אלף דולר לתיכון. ללא המימון הממשלתי, מזהירים מנהלים כי העלאת התעריפים עלולה להפוך לבלתי נמנעת – מהלך שידחוק משפחות רבות אל מחוץ למערכת החינוך היהודית הפרטית.

אלטפילד מדגישה כי העיכובים אינם מוגבלים רק לתחום המדעים והטכנולוגיה. גם כספים שאושרו למימון מורי מוזיקה ואמנות, וכן מענקי ביטחון שנועדו להתמודד עם איומים גוברים על מוסדות יהודיים, מתעכבים זמן רב. תקציב ייעודי למורי מוזיקה ואמנות אושר לראשונה ב־2024 בהיקף של חמישה מיליון דולר, ואושר מחדש ב־2025 באותו סכום – אך בפועל לא הועבר ממנו דבר.

התוכנית עצמה כפופה לקריטריונים מחמירים. המורים הזכאים למימון נדרשים להחזיק בתואר שני ואינם רשאים ללמד מקצועות דתיים. דרישות אלה מוציאות מן הכלל חלק גדול מן הישיבות החסידיות, שבהן צוותי ההוראה אינם עומדים תמיד בתנאי הסף האקדמיים. כדי לסייע למורים לעמוד בדרישות, פיתחה טיץ’ קואליצ’ן שיתופי פעולה עם אוניברסיטת אמפייר סטייט של אוניברסיטת מדינת ניו יורק, עם מכללת גראץ ועם אוניברסיטת טורו, המציעות מסלולי השלמה לתארים מתקדמים.

גם כאשר המנגנון פועל, המימון הממשלתי מכסה רק חלק מן העלות האמיתית של העסקת מורים. בסבב הבקשות האחרון עמד הסכום הזמין לחלוקה על 58 מיליון דולר, בעוד שהבקשות שהוגשו הסתכמו ב־134 מיליון דולר. כתוצאה מכך, בתי הספר קיבלו בממוצע כ־43 אחוזים בלבד מן הסכומים שביקשו – פער המאלץ אותם להשלים את החסר ממקורות עצמאיים.

משרד החינוך של מדינת ניו יורק, האחראי לעיבוד הבקשות ולהעברת הכספים, לא השיב לפניות חוזרות מצד סוכנות הידיעות. אמה וולנר, סגנית דוברת לשכת המושלת קת’י הוקול, מסרה כי המושלת “מחויבת להגדלת ההשקעה הממשלתית בשכר ובהכשרת מורים יותר מכל אחד מקודמיה”. לדבריה, משרד החינוך הוא גוף נפרד מלשכת המושלת, אך מתקיים שיתוף פעולה הדוק במטרה “להבטיח את הצלחת התלמידים והמורים ברחבי המדינה”.

במקביל, במערכת החינוך היהודית עוקבים בדריכות אחר יוזמה פדרלית חדשה – תוכנית זיכוי המס לחירות החינוך, שאמורה לצאת לדרך בינואר 2027. לפי המתווה המוצע, משפחות שיתרמו סכום של 1,700 דולר לארגונים המעניקים מלגות יקבלו זיכוי מס מלא באותו סכום, והארגונים יחלקו מלגות לבתי הספר לפי בחירת המשפחות התורמות. עם זאת, יישום התוכנית תלוי בהחלטת המדינות להצטרף אליה. המושלת הוקול טרם הבהירה אם ניו יורק תאמץ את היוזמה, וגורמים בלשכתה מסרו כי ההחלטה תתקבל לאחר בחינת הנחיות הממשל הפדרלי.

“משפחות רבות בקהילה שלנו יוכלו להפיק תועלת מהמהלך הזה”, אומר הרב קראוס. “אם הוא ייושם בפועל, מדובר בשינוי משמעותי של כללי המשחק”.

טיץ’ קואליצ’ן מייצגת כיום כ־250 בתי ספר יהודיים ברחבי ארצות הברית, מתוכם כ־120 בניו יורק, החל מבתי ספר קהילתיים המשרתים תלמידים מכל הזרמים הדתיים ועד ישיבת רבי חיים ברלין החרדית בברוקלין. מאז הקמתה בשנת 2013 סייעה הארגון לעשרות מוסדות בהגשת בקשות למענקים ולתקציבים ממשלתיים.

לעת עתה, כל עוד המנגנון הביורוקרטי ממשיך להתנהל בעצלתיים, בתי הספר היהודיים נותרים לכודים במצוקה כלכלית מתמשכת. המאבק לשמור על איכות ההוראה, על ביטחון התלמידים ועל נגישות החינוך להורים הופך למאבק הישרדותי – כזה שמחירו אינו נמדד רק בגירעונות תקציביים, אלא גם בעתיד החינוכי של דור שלם של תלמידים יהודים בארצות הברית.