שלוש מיליון דולר בקופה – ואפס הנהגה: הרפובליקנים מזהירים שטראמפ “פשוט לא מתאמץ” לפני בחירות האמצע

בוושינגטון מתגברת החרדה במחנה הרפובליקני. פחות משנה לפני בחירות האמצע, כאשר מאזן הכוחות בקונגרס עומד על חודו של קול, מביטים ראשי המפלגה לעבר הבית הלבן ומגלים ואקום מנהיגותי. לנשיא דונלד טראמפ עומדת קופת מלחמה עצומה – יותר משלוש־מאות מיליון דולר – אך מאחורי המספר המרשים מסתתרת מציאות מטרידה: אין תוכנית הוצאה סדורה, אין סדר עדיפויות ברור, ואין תמיכה פומבית במועמדים מרכזיים שמנסים להגן על מושבים קריטיים. במפלגה מתארים מצב שבו הנשיא נראה “מנותק ולא מחויב”, כאילו בחירות האמצע אינן עומדות בראש סדר יומו.

מקורבים לנשיא מספרים כי בשיחות פנימיות טראמפ נשמע לעיתים אדיש לתמונת המצב המידרדרת של המפלגה. “יש ימים שהוא פשוט לא נראה מעורב, כאילו זה לא באמת בוער לו,” אומר גורם רפובליקני בכיר. התחושה הזו מחלחלת כלפי מטה: מועמדים בשטח, ראשי ועדות מימון ותורמים גדולים מתקשים להבין מהי האסטרטגיה הנשיאותית, אם בכלל קיימת כזו. עבור מפלגה שנכנסת למערכת בחירות עם יתרון זעום בבית הנבחרים ומספר מרוצים תחרותיים בסנאט, חוסר הבהירות נתפס ככמעט קטלני.

 

מקורבים לנשיא מספרים כי בשיחות פנימיות טראמפ נשמע לעיתים אדיש לתמונת המצב המידרדרת של המפלגה. “יש ימים שהוא פשוט לא נראה מעורב, כאילו זה לא באמת בוער לו,” אומר גורם רפובליקני בכיר. התחושה הזו מחלחלת כלפי מטה: מועמדים בשטח, ראשי ועדות מימון ותורמים גדולים מתקשים להבין מהי האסטרטגיה הנשיאותית, אם בכלל קיימת כזו. עבור מפלגה שנכנסת למערכת בחירות עם יתרון זעום בבית הנבחרים ומספר מרוצים תחרותיים בסנאט, חוסר הבהירות נתפס ככמעט קטלני.

 

הפרדוקס חריף במיוחד נוכח היקף המשאבים הכספיים. הקרן הפוליטית המרכזית המזוהה עם טראמפ סיימה את השנה עם יותר משלוש־מאות מיליון דולר, אך גורמים במטה הבחירות ובוועדות המפלגתיות מודים שאין להם מושג כיצד ומתי יאושר השימוש בכסף. התורמים ממשיכים להזרים תרומות, אך בשטח מתנהלים מאבקים פנימיים יקרים בפריימריז – לעיתים דווקא מפני שטראמפ נמנע מלתת את האות שיסגור את המירוץ. במקרים אחרים, הנשיא אף עודד התמודדות נגד סנאטורים מכהנים – לא מטעמים אסטרטגיים אלא כמסע נקמה פוליטי על עמדות עבר, מהלך שמאלץ את המפלגה לבזבז משאבים יקרים על מאבקים פנימיים במקום להתכונן לקרב מול הדמוקרטים.

דוגמה בולטת למתח הזה ניכרת בטקסס. המירוץ לסנאט במדינה, שבעבר נחשבה מעוז רפובליקני בטוח, הפך למוקד חרדה לאומית במפלגה. אסטרטגים מזהירים כי מועמד חלש בבחירות הכלליות עלול לעלות למפלגה עשרות מיליוני דולרים נוספים בפרסום והתגייסות – ובמציאות שבה כל מושב יכול להכריע את הרוב בסנאט, מדובר בסיכון אסטרטגי עצום. למרות זאת, התמיכה הנשיאותית לא ניתנה באופן ברור, והזמן עד לבחירות הכלליות מתקצר.

ברקע מתקרבת גם סכנת “הגל הכחול”. עד לא מכבר ניסו בבית הלבן לשדר אופטימיות ולצייר את מצב המפלגה כטוב יותר מאשר בשנים קודמות. אולם נתוני הסקרים האחרונים ומודלים פוליטיים מצביעים על תזוזה ניכרת לטובת הדמוקרטים במספר מחוזות מתנדנדים. כאשר הרוב הרפובליקני בבית הנבחרים עומד על מספר מושבים זעום, כל תזוזה קלה בדעת הקהל עלולה להפוך להפסד רחב היקף. במצב כזה, חוסר המעורבות הנשיאותית נתפס בעיני בכירים במפלגה לא רק כבעיה ניהולית – אלא כבגידה פוליטית.

המתח אינו מוגבל לבית הנבחרים. בסנאט גוברת התחושה שהנשיא אינו מתחשב בשיקולים ארוכי טווח של המפלגה. מנהיגי הסיעה מתוסכלים מהתנגדותו השקטה או הפומבית לסנאטורים מכהנים ומהעובדה שמאבקים פנימיים מחלישים מועמדים לקראת הבחירות הכלליות. “זה מצב אבסורדי,” אומר אחד הסנאטורים. “במקום לאחד כוחות מול הדמוקרטים, אנחנו מבזבזים אנרגיה וכסף על מלחמות פנימיות – רק כי לנשיא יש חשבונות אישיים לסגור.”

אנשי הנשיא מנסים להציג תמונה מרגיעה יותר. לדבריהם, טראמפ מתכנן לאשר הוצאות “בגלים” ולשמור לעצמו מרחב תמרון פוליטי לקראת הישורת האחרונה של הקמפיין. בפגישות סגורות הוא הבטיח “להוציא כמה שצריך” כדי לשמור על הרוב הרפובליקני בקונגרס. אלא שהבטחות כלליות אינן מספקות את השטח. מועמדים נדרשים לקבל החלטות כאן ועכשיו – לגייס צוותים, לפתוח מטות, לרכוש זמן אוויר יקר – ובינתיים אינם יודעים אם ומתי יגיע הסיוע הנשיאותי.

מעבר לשיקולים המפלגתיים, יש גם ממד אישי. מקורבים לנשיא מציינים כי טראמפ מודע לכך שאיבוד שליטה על אחד מבתי הקונגרס עלול להציב אותו תחת מתקפת פיקוח וחקירות מחודשת מצד הדמוקרטים. דווקא על רקע הסיכון האישי הזה, מתגבר התסכול במפלגה: אם אפילו איום פוליטי ישיר אינו מניע את הנשיא לפעולה נמרצת, מה כן? התחושה הרווחת בקרב רפובליקנים ותיקים היא של מנהיג שמתרכז בשימור כוחו האישי ופחות בעתיד המפלגה כולה.

לקראת נובמבר, הרפובליקנים מוצאים עצמם במצב של אי־ודאות עמוקה. הם מחזיקים בכסף, בכוח ארגוני ובבסיס בוחרים נאמן – אך חסרה להם הנהגה מחייבת וברורה מלמעלה. בפומבי כמעט איש אינו מעז למתוח ביקורת על טראמפ. אך בשיחות סגורות חוזרת אותה תחושה מטרידה: הנשיא נראה כאילו לא באמת אכפת לו אם המפלגה תשלם את מחיר חוסר המיקוד שלו בבחירות האמצע. השאלה שנותרה פתוחה היא האם ההתעוררות תגיע בזמן – או שהרפובליקנים ייאלצו להיכנס לקרב החשוב ביותר שלהם בעשור האחרון בלי המנהיג שעליו בנו.