קנס שיא של 121 מיליון שקל לאל על: ניצלו את המלחמה להפקעת מחירים בעת צרה לאומית

רשות התחרות הודיעה כי בכוונתה להטיל על חברת התעופה אל על קנס חסר תקדים של 121 מיליון שקלים — הסכום המרבי הקבוע בחוק — בגין תמחור מופרז ובלתי הוגן בתקופת המלחמה מול חמאס. על פי ממצאי הרשות, החברה ניצלה את מעמדה כמונופול בפועל בשוק התעופה לישראל וממנה, בתקופה שבה חברות תעופה זרות השעו את טיסותיהן, כדי לגבות מחירים חריגים מנוסעים שנאלצו לטוס בעת חירום.

ההליך טרם הושלם, והקנס ייקבע סופית לאחר שימוע שבו תוכל אל על להשמיע את טענותיה. ואולם עצם ההודעה מסמנת תקדים דרמטי במשק הישראלי ומעלה שאלות כבדות משקל על גבולות ההתנהלות העסקית של חברת הדגל בשעת משבר לאומי.

מן ה־7 באוקטובר 2023 ועד מאי 2024 פעלה אל על בשוק מצומצם באופן קיצוני: חברות תעופה בינלאומיות רבות הפסיקו לטוס לישראל בשל שיקולי ביטחון, והנוסעים — אזרחים שניסו לשוב ארצה, משפחות שפונו, אנשי מילואים וסטודנטים שנתקעו בחו״ל — נותרו עם חלופה כמעט יחידה. רשות התחרות קובעת כי בתקופה זו החזיקה אל על בעמדת כוח חריגה, במיוחד בקווים לצפון אמריקה, שבהם נתח השוק שלה התקרב לשליטה מלאה. לפי ממצאי הרשות, שיעורי תפוסה חריגים ומחירי כרטיסים גבוהים במיוחד הפכו לשגרה.

 

מן ה־7 באוקטובר 2023 ועד מאי 2024 פעלה אל על בשוק מצומצם באופן קיצוני: חברות תעופה בינלאומיות רבות הפסיקו לטוס לישראל בשל שיקולי ביטחון, והנוסעים — אזרחים שניסו לשוב ארצה, משפחות שפונו, אנשי מילואים וסטודנטים שנתקעו בחו״ל — נותרו עם חלופה כמעט יחידה. רשות התחרות קובעת כי בתקופה זו החזיקה אל על בעמדת כוח חריגה, במיוחד בקווים לצפון אמריקה, שבהם נתח השוק שלה התקרב לשליטה מלאה. לפי ממצאי הרשות, שיעורי תפוסה חריגים ומחירי כרטיסים גבוהים במיוחד הפכו לשגרה.

 

המספרים מחזקים את התמונה: בשנת 2024 רשמה אל על הכנסות שיא של כ־3.4 מיליארד דולר ורווח נקי של כ־545 מיליון דולר — זינוק חד לעומת השנה שקדמה לה. הרשות סבורה כי חלק ניכר מן הרווחים נגזר ישירות מן המציאות החריגה שנוצרה בזמן המלחמה, שבה נותרו הנוסעים ללא תחרות אמיתית.

אל על דוחה את הטענות. בהודעתה טענה החברה כי העלייה הממוצעת במחירי מושבי תיירות ופרימיום עמדה על כ־16% בלבד — שיעור שלטענתה אינו חורג מגבולות הסביר בהתחשב בעלויות תפעול, סיכוני ביטחון, ביטולים, תגבורי אבטחה והפעלת קווים בתנאים מורכבים. החברה צפויה לטעון בשימוע כי המשך פעילותה בימי מלחמה כרוך בעלויות ובסיכונים חריגים, וכי שמירה על רציפות תעופתית לישראל היא שירות לאומי הכרוך במחיר כלכלי ממשי.

אלא שהוויכוח אינו רק כלכלי — הוא מוסרי וציבורי. אל על נהנית ממעמד מיוחד כחברת דגל, מהטבות ביטחוניות ומהציפייה הציבורית שתפעל בעת חירום גם כאשר אחרים נסוגים. השאלה שעולה מן הפרשה אינה רק האם המחירים היו “מופרזים” לפי מבחני הרגולטור, אלא האם ראוי שחברה המזוהה עם האינטרס הלאומי תמצה רווחים דווקא כאשר אזרחים מצויים במצוקה קיומית, ללא חלופות תעופתיות.

גם ממדי הקנס מעוררים דיון. 121 מיליון שקלים הם סכום חסר תקדים בהליכי אכיפה בתחום התחרות בישראל, אך ביחס לרווחי הענק של החברה בשנה החולפת מדובר בשיעור נמוך יחסית. מבקרי המהלך טוענים כי קנס שאינו מכרסם מהותית ברווחיות אינו יוצר הרתעה אמיתית. נוסף על כך, הכסף מיועד לקופת המדינה — לא לפיצוי הנוסעים שנאלצו לשלם מחירים גבוהים במיוחד. שאלת הפיצוי לציבור נותרת פתוחה.

ההליך הצפוי מול אל על צפוי להפוך לאבן בוחן למדיניות האכיפה של רשות התחרות בעיתות חירום. האם שוק חופשי ממשיך לפעול כרגיל כאשר נוצר מונופול בפועל בשל נסיבות ביטחוניות? האם על המדינה להתערב מראש בתמחור בעתות משבר? והאם יש לצפות מחברות בעלות מעמד לאומי להתנהל לפי קוד אתי מחמיר יותר?

במדינה שנמצאת בעימות מתמשך ונדרשת פעם אחר פעם להישען על תשתיות אזרחיות בשעת חירום, הפרשה הזו חורגת מגבולות תיק רגולטורי. היא נוגעת בליבת האמון שבין הציבור לחברות שמחזיקות במפתחות לשערי המדינה. השימוע הקרוב לא רק יקבע את גובה הקנס — הוא יגדיר מחדש את גבולות המותר והאסור כאשר השמיים סגורים והציבור תלוי בחברת דגל אחת כדי להגיע הביתה.