קליפורניה סוגרת דלת סוכני משטרת ההגירה: מי שפעל בגירושי טראמפ לא יתקבל לשירות הציבורי

לוס אנג’לס — יוזמת חקיקה חדשה בבית המחוקקים של קליפורניה מציתה עימות חזיתי נוסף בין המדינה הדמוקרטית הגדולה בארצות הברית לבין ממשל הנשיא דונלד טראמפ. לפי ההצעה, עובדים פדרליים שנטלו חלק פעיל במעצרים ובגירוש המוניים במסגרת מדיניות ההגירה של הממשל לא יוכלו בעתיד להתקבל למשרות בשירות הציבורי בקליפורניה – ובהן משטרה, מערכת החינוך ושירות המדינה.

הצעת החוק, שמקדם חבר האספה מארק גונזלס מלוס אנג’לס יחד עם יו”ר בית המחוקקים רוברט ריבאס מהעיר הוליסטר, מבקשת לקבוע כי סוכני רשות ההגירה והאכיפה של המכס של ארצות הברית, וכן גורמי אכיפת חוק אחרים שהיו מעורבים באופן ישיר בפעולות מעצר וגירוש בין ינואר 2025 לינואר 2029, לא יהיו זכאים להתקבל לעבודה בגופים ציבוריים במדינה. מדובר באיסור שעשוי לכלול שוטרים, קציני שלום, מורים במערכת החינוך הציבורית ועובדי ממשלה ברשויות המקומיות והמדינתיות.

 

הצעת החוק, שמקדם חבר האספה מארק גונזלס מלוס אנג’לס יחד עם יו”ר בית המחוקקים רוברט ריבאס מהעיר הוליסטר, מבקשת לקבוע כי סוכני רשות ההגירה והאכיפה של המכס של ארצות הברית, וכן גורמי אכיפת חוק אחרים שהיו מעורבים באופן ישיר בפעולות מעצר וגירוש בין ינואר 2025 לינואר 2029, לא יהיו זכאים להתקבל לעבודה בגופים ציבוריים במדינה. מדובר באיסור שעשוי לכלול שוטרים, קציני שלום, מורים במערכת החינוך הציבורית ועובדי ממשלה ברשויות המקומיות והמדינתיות.

 

לדברי יוזמי החקיקה, מטרתה להציב קו מוסרי ברור מול מה שהם מגדירים כהקצנה מסוכנת של מדיניות ההגירה הפדרלית. גונזלס אמר במסיבת עיתונאים בלוס אנג’לס כי “המסר פשוט: מי שבוחר להטיל אימה על קהילות במקום לשרת אותן – לא יזכה בקליפורניה לשכר ציבורי ולמעמד של משרת ציבור”. לדבריו, מדובר במהלך שנועד לשרטט גבולות ערכיים בין תפיסת הביטחון והאכיפה של המדינה לבין מדיניות הגירוש הנרחבת שמוביל הממשל הפדרלי.

הצעת החוק כוללת חריגים מוגבלים לפעולות אכיפה שאינן קשורות למדיניות ההגירה עצמה, כגון מעצר עבריינים אלימים במסגרת פעילות משטרתית רגילה, אך היא מכוונת בעיקר לפעילות ייעודית של גירוש, פשיטות על מקומות עבודה ומעצרים רחבי היקף של מהגרים בלתי מתועדים. פרטי ההסדר הסופיים טרם פורסמו, והמחוקקים מודים כי נבחנת גם השאלה האם האיסור יהיה זמני או קבוע.

המיקום שבו הוצגה היוזמה לא היה מקרי: מחוץ למוזיאון הלאומי של האמריקאים ממוצא יפני בליטל טוקיו, אתר בעל משמעות היסטורית עמוקה. באותו אזור נשלחו אזרחים אמריקאים ממוצא יפני למחנות מעצר במהלך מלחמת העולם השנייה. עבור יוזמי ההצעה, מדובר בתזכורת מוחשית לאופן שבו צעדי ממשל פדרלי יכולים, בעיתות משבר, לפגוע בזכויות אזרח ולסמן קבוצות שלמות כאיום.

היוזמה מגיעה על רקע מתיחות הולכת וגוברת בין קליפורניה לוושינגטון סביב סוגיות הגירה ואכיפה. בשנים האחרונות אימצה המדינה מדיניות של “מדינת מקלט”, הגבילה את שיתוף הפעולה של רשויות מקומיות עם סוכנויות הגירה פדרליות, וקידמה חקיקה שמטרתה להגן על מהגרים מפני מעצרים שרירותיים. כעת מבקשת קליפורניה להרחיב את העימות צעד נוסף קדימה – לא רק באמצעות הגבלות מוסדיות על שיתוף פעולה, אלא גם באמצעות הטלת סנקציה אזרחית אישית על מי שפעלו בשירות מדיניות הגירוש.

במקביל, מקודמות יוזמות דומות בבית המחוקקים של המדינה. הצעת חוק נוספת מבקשת למנוע מאנשים שעבדו בסוכנויות הגירה פדרליות או במתקני כליאה במדינות דרום ארצות הברית להתקבל לתפקידי אכיפה וחינוך בקליפורניה. בנוסף, קידם הסנאט של קליפורניה חקיקה שתקל על תביעת פקידי הגירה פדרליים בגין פגיעה בזכויות אזרח. מנגד, מחוקקים רפובליקנים מבקרים את המהלכים וטוענים כי מדובר בצעדים פוליטיים שנועדו לייצר כותרות יותר מאשר פתרונות מעשיים.

מבחינה משפטית, ההצעה צפויה לעורר מחלוקת חריפה. מומחי משפט חוקתי מעריכים כי החוק עלול להיתקל בטענות של קדימות החוק הפדרלי על חוקי המדינות, וכן בטענות להפליה פסולה על בסיס תעסוקה קודמת במסגרת חוקית של הממשל הפדרלי. תומכי ההצעה טוענים מנגד כי למדינה סמכות לקבוע מי כשיר לשמש עובד ציבור בתחומה, במיוחד כאשר מדובר בתפקידים הכרוכים בכוח, סמכות והשפעה על קהילות פגיעות.

עבור קהילות המהגרים בלוס אנג’לס ובערים נוספות בקליפורניה, המהלך נתפס כסימן תמיכה פוליטי ומוסרי מצד המדינה. פעילים חברתיים רואים בהצעה הצהרה כי מדיניות הגירוש ההמוני אינה “עוד עבודה פדרלית לגיטימית”, אלא צעד שיש לו השלכות אזרחיות ארוכות טווח. מנגד, איגודי שוטרים וגורמי אכיפה מזהירים מפני יצירת תקדים שבו אנשי מקצוע נפסלים משירות ציבורי בשל החלטות מדיניות של ממשל פדרלי, ולא בשל עבירות משמעת אישיות.

כך או כך, הצעת החוק מסמנת שלב חדש בעימות המתמשך בין קליפורניה לממשל טראמפ: מעבר ממאבק על מדיניות כללית למאבק על הלגיטימציה האישית של מי שמיישמים אותה בשטח. אם תאושר, היא עשויה להפוך לכלי תקדימי שבו מדינה משתמשת בהגבלות תעסוקה כאמצעי לחץ פוליטי ומוסרי – מהלך שצפוי להדהד הרבה מעבר לגבולות קליפורניה, ואולי אף להגיע לבחינה של בית המשפט העליון של ארצות הברית.