
לפי רישומי רשות הרכבת המהירה של קליפורניה, הכסף הושקע ב־58 פרויקטים שונים בחמישה מחוזות בעמק: 33 הפרדות מפלסיות, 13 ויאדוקטים, חמישה מעברים תת־קרקעיים, שלושה גשרים עיליים, שני גשרים רגילים, שני מעברי כביש מתחת למסילה והסטה אחת של כביש. תצלומי הקטעים שהושלמו מציגים בעיקר בטון, ברזל ושטחים חקלאיים ריקים. חלק מהפרויקטים נחנכו כבר לפני כמעט עשור - בהם גשר טולומני סטריט, שנפתח לפני שמונה וחצי שנים.
למרות זאת, שירות רכבות בין מרסד לבייקרספילד, הקטע המצומצם שנותר מהחזון המקורי, צפוי להתחיל רק בשנת 2032 או 2033. עלות הקו הזה לבדה מוערכת כיום בכ-36.75 מיליארד דולר. בנאום מצב המדינה האחרון שלו במרץ, ניוסום הצביע על המבנים שהושלמו ועל רכישת כ-2,300 חלקות קרקע כהשקעה כלכלית משמעותית.

פרויקט הרכבת המהירה של קליפורניה רחוקה מלעמוד ביעדים, ובינתיים זוללת כסף
אבל גם בקרב נבחרי הציבור בסנטרל ואלי נשמעת ביקורת חריפה. מחוקקים מקומיים מודים שהם מתקשים להסביר לבוחרים כיצד סכומי עתק הניבו בעיקר כבישים משופצים, מעברים וגשרים בלב אזורים כפריים. הוויאדוקט של וסקו הוצג כאחד מסמלי הפרויקט, אך עבור רבים הוא מדגיש דווקא את הפער בין ההבטחות למציאות.
הסנאטור הרפובליקני טוני סטריקלנד, סגן יו"ר ועדת התחבורה של הסנאט, אמר כי כבר בתחילת הדרך ראה בפרויקט "משחק של שלושה קלפים". לדבריו, ניוסום יודע שהרכבת לא תיבנה כפי שנמכרה לציבור, והוא סבור שמושל עתידי יבטל את המיזם לחלוטין. לדבריו, הפרויקט "חי על מכשירי החייאה".
לשכת המושל סירבה להגיב, בעוד שגורמים ברשות הרכבת המהירה הגנו על קצב ההתקדמות. לטענתם, הפרויקט סבל מתמיכה פוליטית לא יציבה, רגולציה כפולה ותת-תקצוב כרוני, אך למרות זאת הוא ממשיך להתקדם, והדגישו כי אין כיום פרויקט רכבת מהירה אמיתי אחר בצפון אמריקה שנמצא בבנייה פעילה.
חבר האסיפה דייוויד טנגיפה מפרזנו אמר שהקו המתוכנן אינו נותן מענה אמיתי לצרכי האזור. לדבריו, הגעה ברכבת מהירה ליישובים כמו וסקו מעלה שאלה פשוטה - כיצד ממשיכים משם כשאין תחבורה ציבורית מספקת. הוא טען שהפרויקט מחבר אזורים כפריים לאזורים כפריים, ולכן אינו צפוי להצליח.
למרות אובדן מימון פדרלי של כ-4 מיליארד דולר כחלק מהמחלוקת עם הממשל הפדרלי, המדינה טוענת שיש לה די הון להמשך. התקציב האחרון של ניוסום כולל הצעה להאריך את מנגנון הקאפ־אנד־אינווסט עד 2045, כדי להבטיח לפחות מיליארד דולר בשנה. מנהיג המיעוט הרפובליקני בסנאט, בריאן ג'ונס, תקף את המהלך ואמר שמדובר למעשה בקאפ־אנד־ספנד, לא ברפורמה סביבתית.
מעטים מהמועמדים המוצהרים למרוץ למושלות מגלים נכונות לעצור את ההוצאות. יוצא הדופן היה סטיב הילטון, מנחה חדשות לשעבר, שאמר בעימות כי ינטוש את הפרויקט. סטריקלנד הוסיף כי תמיכה פדרלית נוספת לא תגיע – אלא אם ניוסום עצמו יהפוך לנשיא.

מיליארדי דולרים הושקעו עבור הפרויקט שהיה צריך להחיל לפעול כבר ב-2020
במקביל, ביקורת חדשה התעוררה סביב ניסיונות לכאורה לצמצם את השקיפות. לפי מסמכים שהגיעו ל־The Post, עלות הפרויקט הגיעה לכ־215 מיליון דולר למייל. חברת האסיפה אלכסנדרה מסדו השוותה את מבני הבטון הלא־שלמים ל"סטונהנג'" ואמרה שבוחריה זועמים על הבזבוז. לדבריה, הציבור קיבל בעיקר סרטונים והדמיות יקרות במקום תוצאות בשטח.
החזון המקורי שאושר במשאל עם ב-2008 דיבר על קו מלא בין סן פרנסיסקו ללוס אנג'לס בעלות של 33 מיליארד דולר ויחל לפעול ב-2020. מאז, העלויות תפחו והיעדים צומצמו. כיום המדינה כבר התחייבה לעוד כ־21 מיליארד דולר רק עבור הקטע בואלי, שבו מתגוררים יחד כ-500 אלף תושבים – עלות ממוצעת של כ־22 אלף דולר לאדם לפי הערכות הביקוש.
הערכות לחיבור עתידי בין סן פרנסיסקו ללוס אנג'לס מדברות על כ־135 מיליארד דולר, אך מבקרי הפרויקט סבורים שהסיכוי לכך הולך ופוחת. הרקע הזה מסביר מדוע מחוקקים דמוקרטים מקדמים חקיקה שתאפשר למבקר הפנימי של הפרויקט לעכב פרסום דוחות מסוימים. המבקר החריף קווין קיילי אמר שמדובר בניסיון להסתיר את היקף הבור התקציבי.
ניוסום עצמו הגיע השבוע לסנטרל ואלי לציון תחילת שלב הנחת המסילות, והצהיר כי הציבור יראה "מסילות אמיתיות והתקדמות אמיתית". קיילי דחה את הדברים ואמר שכל אבן דרך רק מדגישה עד כמה מדובר בכישלון תשתיתי חסר תקדים. דו"ח של משרד התחבורה האמריקני קבע שאין לפרויקט נתיב ישים קדימה, ובהמשך הנשיא דונלד טראמפ משך מימון פדרלי של 2 מיליארד דולר.
גורמים פדרליים אמרו כי תושבי קליפורניה "ראויים לראות את הקבלות". לדבריהם, אחרי כמעט שני עשורים ומיליארדים שהושקעו, אין סיבה להאמין שהרכבת המובטחת תגיע ליעדה בקרוב.