
הרשות חשפה את דבר החקירה במסגרת בקשה שהגישה לבית משפט פדרלי במדינת מיזורי, ובה דרשה לחייב את נייקי לציית במלואו לצו מסירת מסמכים. על פי כתבי בית המשפט, הרשות דורשת מהחברה להעביר מידע מפורט על הקריטריונים לבחירת עובדים לפיטורים, על האופן שבו היא אוספת ומשתמשת בנתוני גזע ומוצא אתני של עובדיה, וכן על תכניות פנימיות שלטענת הרשות העניקו הזדמנויות חונכות, מנהיגות ופיתוח קריירה על בסיס שיוך גזעי.
בתגובה מסרה נייקי כי פעלה בשיתוף פעולה עם הרשות, והגדירה את הצו כ"הסלמה מפתיעה ויוצאת דופן". בהודעה שנמסרה לסוכנות הידיעות אסושייטד פרס נכתב כי החברה העבירה אלפי עמודי מסמכים ותגובות כתובות מפורטות לפניות הרשות, והיא ממשיכה בהליך מסירת מידע נוסף כנדרש.
החקירה נגד נייקי משתלבת במהלך רחב יותר שמובילה אנדריאה לוקאס, יושבת ראש הרשות לשוויון הזדמנויות בתעסוקה, שמונתה על ידי הנשיא דונלד טראמפ. לוקאס, שביקרה לאורך השנים את מדיניות הגיוון והכלילות וטענה כי הן עלולות לגלוש להפליה הפוכה, פעלה עם כניסתה לתפקיד ליישר קו עם אחת ממטרות הדגל של הממשל – צמצום תכניות גיוון במוסדות ציבוריים ופרטיים. נייקי היא עד כה החברה הבכירה ביותר שנגדה נפתחה חקירה פומבית ופורמלית בהקשר זה. בחודש נובמבר הוצא צו דומה גם נגד חברת השירותים הפיננסיים נורת’ווסטרן מיוצ’ואל.
בהצהרה רשמית הבהירה לוקאס כי כאשר קיימות אינדיקציות משמעותיות – לרבות הצהרות פומביות של חברות – לכך שתכניות גיוון, שוויון וכלילות עלולות להפר את האיסור הפדרלי על אפליה גזעית או אפליה בלתי חוקית אחרת, הרשות תנקוט בכל האמצעים העומדים לרשותה, לרבות צווים משפטיים, כדי לאפשר חקירה מלאה ומקיפה.

נייקי חזרה והדגישה כי היא פועלת בהתאם לכל החוקים החלים עליה, לרבות האיסורים על אפליה. "אנו מאמינים שהתכניות והנהלים שלנו תואמים את דרישות החוק ואת מחויבותנו לשוויון הזדמנויות, ומתייחסים לטענות המועלות ברצינות הראויה", מסרה החברה.
המהלך מגיע כחודשיים לאחר שלוקאס פרסמה קריאה פומבית ברשתות החברתיות, שבה עודדה גברים לבנים לפנות לרשות אם חוו לטענתם אפליה על רקע גזע או מין במקום עבודתם. בפרסום הפנתה גם לדפי מידע רשמיים של הרשות העוסקים באפליה הקשורה למדיניות גיוון.
חריגותה של הפרשה מתחדדת נוכח העובדה שהחקירה נגד נייקי לא נפתחה בעקבות תלונה של עובד כלשהו. לוקאס עצמה הגישה בחודש מאי 2024 תלונה רשמית בשם הרשות, במסגרת מנגנון נדיר יחסית המכונה "תלונת נציב". צעד זה הגיע זמן קצר לאחר שקבוצת הפעולה המשפטית השמרנית "אמריקה תחילה – משפטי", שהוקמה בידי סטיבן מילר, יועצו הבכיר של טראמפ, שלחה מכתב לרשות ובו דרשה לפתוח בחקירה נגד נייקי בגין מדיניות הגיוון שלה.
בשנים האחרונות הציפה הקבוצה את הרשות בשורת מכתבים דומים הקוראים לחקירה של תכניות גיוון בחברות אמריקאיות גדולות. לא ברור בשלב זה כמה חברות נוספות עשויות להיקלע להליכים דומים. על פי החוק, הרשות מנועה מלחשוף את עצם קיומן של תלונות – של עובדים או של נציבים – אלא אם אלו מובילות להטלת קנסות, להסדרי פשרה או להליכים משפטיים פומביים.
על פי מסמכי בית המשפט, תלונתה של לוקאס התבססה על מידע פומבי שנייקי עצמה פרסמה באשר למחויבותה לקידום גיוון, ובהם הצהרות הנהלה ומסמכים תאגידיים. בין היתר צוין יעד שהציבה החברה בשנת 2021 – להגיע עד שנת 2025 לייצוג של 35 אחוזים של בני מיעוטים גזעיים ואתניים בכוח האדם התאגידי שלה.
יעדים מסוג זה אומצו על ידי חברות אמריקאיות רבות בעקבות גל המחאות הנרחב בארצות הברית בשנת 2020, שפרץ לאחר מותו של ג’ורג’ פלויד, אזרח שחור לא חמוש שנהרג במהלך מעצר משטרתי. החברות הדגישו כי מדובר ביעדים הצהרתיים, שאמורים להיות מושגים באמצעות הרחבת מאמצי הגיוס וצמצום הטיות בתהליכי מיון וקבלה לעבודה, ולא באמצעות קביעת מכסות מחייבות.
חוק זכויות האזרח הפדרלי אוסר במפורש על מעסיקים לעשות שימוש בגזע כקריטריון בקבלת עובדים או בקבלת החלטות תעסוקתיות אחרות. לוקאס טענה זה שנים כי חלק מתכניות הגיוון דוחקות מנהלים בפועל לקבל החלטות הנשענות על שיוך גזעי, ובכך חוצות את הקו המשפטי הדק שבין קידום ייצוג לבין אפליה אסורה.
נייקי, מצדה, חזרה והדגישה כי היא פועלת בהתאם לכל החוקים החלים עליה, לרבות האיסורים על אפליה. "אנו מאמינים שהתכניות והנהלים שלנו תואמים את דרישות החוק ואת מחויבותנו לשוויון הזדמנויות, ומתייחסים לטענות המועלות ברצינות הראויה", מסרה החברה.
החקירה בעניינה של נייקי מעלה שאלות רחבות יותר על עתיד מדיניות הגיוון והכלילות במגזר הפרטי בארצות הברית בעידן טראמפ. חברות גדולות השקיעו בשנים האחרונות משאבים ניכרים בקידום תכניות אלה, והמהלך הנוכחי עשוי להוביל רבות מהן לבחינה מחודשת של מדיניותן. בלב הדיון ניצבת השאלה האם ניתן לקדם גיוון ושוויון הזדמנויות בשוק העבודה מבלי להסתכן בהפרת הדין האוסר אפליה – שאלה שעשויה לעצב את דמותו של המרחב התאגידי האמריקאי בשנים הקרובות.
א