ההחלטה מותירה יותר מ־14 אלף בני מיעוטים דתיים מאיראן – ובהם מאות יהודים ואלפי בהאים, נוצרים, זורואסטרים ומנדאים סבאים – תקועים לאחר שכבר עברו בדיקות ואושרו ליישוב מחדש בארצות הברית. גם מאות מבקשי מקלט מאריתריאה ואחרים ששהו בישראל איבדו את נתיב היציאה שנבנה עבורם במשך שנים.
“ההחלטה הזו משאירה אלפי משפחות בסכנה, ללא דרך לביטחון,” אמרה בת׳ אופנהיים, מנכ״לית היא״ס. מאחורי המשפט היבש מסתתרת טרגדיה אנושית: משפחות שהמתינו שנים, עברו סינון ביטחוני ממושך, מכרו רכוש, ניתקו קשרים והכינו את חייהן לקראת הגירה – וכעת מצאו את עצמן תקועות ברגע האחרון, ללא אופק.
“ההחלטה הזו משאירה אלפי משפחות בסכנה, ללא דרך לביטחון,” אמרה בת׳ אופנהיים, מנכ״לית היא״ס. מאחורי המשפט היבש מסתתרת טרגדיה אנושית: משפחות שהמתינו שנים, עברו סינון ביטחוני ממושך, מכרו רכוש, ניתקו קשרים והכינו את חייהן לקראת הגירה – וכעת מצאו את עצמן תקועות ברגע האחרון, ללא אופק.
סגירת המשרד בווינה חותמת פרק היסטורי ארוך בתולדות הצלת הפליטים היהודים. היא״ס, שפעל בעיר מאז תום מלחמת העולם השנייה, סייע ליישובם מחדש של כ־150 אלף ניצולי שואה בארצות הברית, בקנדה, באוסטרליה, בדרום אמריקה ובהמשך גם בישראל. וינה שימשה תחנת מעבר מרכזית גם לאחר המרד ההונגרי ב־1956, אז עברו דרכה אלפי יהודים שברחו מהדיכוי הקומוניסטי.
בעשורים שלאחר מכן הפכה וינה לצומת מפתח בנתיב ההגירה שנודע כ“צינור וינה–רומא”, שבמסגרתו יושבו יותר מ־400 אלף יהודים מברית המועצות לשעבר בארצות הברית ובמדינות נוספות. עבור רבים מהם, משרד היא״ס בווינה היה השער הרשמי אל העולם החופשי – מקום שבו נפתחו תיקים, הושלמו ראיונות והוסדרו מסמכים מול הרשויות האמריקאיות.
במתכונתו המודרנית פעל המרכז בווינה משנת 2000 כחלק מרשת מרכזי סיוע בינלאומיים במימון לשכת האוכלוסין, הפליטים וההגירה של מחלקת המדינה של ארצות הברית. בין השנים 2001 ל־2025 סייע הארגון ביישובם מחדש של יותר מ־33 אלף בני מיעוטים דתיים מאיראן במסגרת תיקון לאוטנברג – חקיקה אמריקאית שנועדה להקל על קליטת יהודים מברית המועצות ובהמשך הורחבה למיעוטים דתיים נרדפים מאיראן. מאז השעיית התוכנית ביום הראשון לכהונת טראמפ, לא נכנס לארצות הברית אף פליט דרך הנתיב הזה.
ממשל טראמפ נימק את הקפאת התוכנית בטענה שקהילות מקומיות אינן ערוכות לקלוט פליטים נוספים וכי יש לבחון מחדש את התאמת קליטת הפליטים לאינטרסים הלאומיים, לביטחון הציבור ולמשאבי משלמי המסים. בארגון היא״ס דוחים את הטיעון וטוענים כי מדובר בנסיגה מוסרית והיסטורית מתפקידה של ארצות הברית כמקלט לנרדפים.
“במשך דורות עמדה ארצות הברית כמגדלור עבור מי שנמלטו מרדיפות דתיות,” אמרה אופנהיים. “אנחנו נמשיך להיאבק כדי לשמר את המורשת הזו, גם כאשר שערים שנסגרו בדורנו משאירים אלפי בני אדם בחוסר ודאות מסכן חיים.”
עבור המשפחות שכבר אושרו ליישוב מחדש, הסגירה אינה החלטה מנהלית אלא גזר דין של המתנה אינסופית. הן אינן יכולות לשוב לאיראן, שם נשקפת להן סכנת רדיפה, ואינן יכולות להתקדם אל הביטחון שהובטח להן בארצות הברית. סגירת משרד היא״ס בווינה מסמלת לא רק את סיומו של מוסד בן שמונים שנה, אלא את סגירתו של שער הצלה היסטורי – ואת השינוי העמוק במדיניות האמריקאית כלפי פליטים ונרדפים.
