מן ההתכנסות גובשה תוכנית פעולה דו־שלבית. בשלב הראשון, כך סוכם, יוכרז צום קהילתי שבו יזהירו רבנים מפני הסכנות הרוחניות והחברתיות של הבינה המלאכותית ויקראו להימנע משימוש בה. בשלב השני יינקטו צעדים טכנולוגיים מעשיים: ניסיון לחסום שירותי מסרונים מבוססי בינה מלאכותית, קידום טלפונים “כשרים” המסננים באופן אוטומטי כלים כאלה, וחיזוק הפיקוח במוסדות חינוך.
לדברי איילה פיידר, חוקרת של החברה החרדית ומחברת ספר על השפעת טכנולוגיות מודרניות על קהילות סגורות, החששות שהעלו הרבנים אינם מנותקים כפי שהם נתפסים לעיתים. “הם משתמשים בשפה דתית ובמקורות תורניים”, אמרה, “אבל בפועל הם מבטאים חששות שמופיעים גם בביקורת חילונית על בינה מלאכותית – שאלות על יחסים אנושיים, על עומק רגשי ועל אובדן חיכוך אנושי אמיתי”.
“הצעדים המתואמים הללו נועדו להציב רף קהילתי ברור: שימוש פתוח בבינה מלאכותית אינו מקובל בבתים, בישיבות ובבתי הספר שלנו”, נכתב בדיווח על ההתכנסות באתר חדשות קהילתי מקומי. עצם קיום האסיפה עורר גל של תגובות ולעג ברשתות החברתיות, גם מתוך הציבור החרדי עצמו. פוסט סאטירי אחד התבדח כי מדובר ב“צום הראשון שנולד מבינה מלאכותית”. בשלב זה לא ברור אם איסור גורף אכן ייושם, או אם יום צום יתקיים בפועל.
אף על פי כן, האסיפה כבר הולידה תוצאה משמעותית יותר: ניסוח טענה דתית עקרונית נגד הבינה המלאכותית – מהלך חריג וייתכן שראשון מסוגו מצד הנהגה רבנית יהודית מאורגנת.
לדברי איילה פיידר, חוקרת של החברה החרדית ומחברת ספר על השפעת טכנולוגיות מודרניות על קהילות סגורות, החששות שהעלו הרבנים אינם מנותקים כפי שהם נתפסים לעיתים. “הם משתמשים בשפה דתית ובמקורות תורניים”, אמרה, “אבל בפועל הם מבטאים חששות שמופיעים גם בביקורת חילונית על בינה מלאכותית – שאלות על יחסים אנושיים, על עומק רגשי ועל אובדן חיכוך אנושי אמיתי”.
ההתכנסות בלייקווד מזכירה אירוע המוני משנת 2012, אז מילאו כ־40 אלף גברים חרדים אצטדיון בניו יורק כדי לשמוע נאומים חריפים נגד האינטרנט. אותו כינוס הוביל בהמשך להתפתחות של “טכנולוגיה כשרה”: מכשירים מסוננים, חיבורים מוגבלים ורשתות מבוקרות. גם אז דובר בתחילה על איסור מוחלט – אך בפועל נולדה פשרה.
הדחיפות הנוכחית נובעת, בין השאר, מהעובדה שגם טלפונים כשרים מסוגלים כיום להתחבר לשירותי בינה מלאכותית באמצעות מסרונים פשוטים, ולפתוח שערים למידע שאינו נתון לפיקוח. אך מעבר לחשש מהתוכן, הדאגה המרכזית של הרבנים נוגעת לאופי התקשורת עצמה.
רב חרדי שנכח באסיפה הסביר כי הסתמכות גוברת על צ’אטבוטים “מרגילה את האדם לשיחה נטולת חיכוך”. לדבריו, מי שמתרגל למכונה שמאשרת את דבריו ואינה מאתגרת אותו, עלול לאבד בהדרגה את היכולת לנהל יחסים מורכבים בעולם האמיתי. תופעה זו, המכונה בפי חוקרים “שחיקה של אינטליגנציה רגשית”, נתפסת בעיני הרבנים כאיום ממשי על ערכים בסיסיים כמו שלום בית וחיים קהילתיים יציבים.
ההתנגדות החריפה ביותר הופנתה לשימוש בבינה מלאכותית בלימוד תורה. בעוד שבזרמים אחרים ביהדות יש רבנים ותלמידים המשתמשים בכלים כאלה לצורכי מחקר ועיון, מנהיגים חרדים רואים בכך פגיעה בקדושת הלימוד. “יש לנו נשמה”, אמר אחד הרבנים, שביקש להישאר בעילום שם. “יש בנו ניצוץ אלוהי. כששני יהודים לומדים יחד – הניצוצות נפגשים. להחליף את זה במכונה? זה סטרילי”.
הוא הזכיר את דברי רש”י, שראה בעמל בלימוד התורה יסוד מרכזי של החיים הדתיים. בעולמן של הישיבות החרדיות, עמל זה – השאלה, ההתלבטות, החיפוש והטעות – חשוב לא פחות מן התשובה עצמה. “אם בלחיצת כפתור אפשר לקבל ‘דבר תורה’ מוכן לשולחן שבת”, אמר, “זה מחטיא את כל המהות. הקדושה אינה רק בתוצאה, אלא בדרך”.
המסורת היהודית הכירה לאורך הדורות בצומות קהילתיים ככלי להתמודדות עם משברים שאין להם פתרון ברור. אם ייצא המהלך אל הפועל, קהילות חרדיות בלייקווד, בורו פארק, מונסי וויליאמסבורג יציינו צום נוסף בלוח השנה, ובמהלכו יישאו הרבנים דרשות נגד הבינה המלאכותית וייקראו פרשות מיוחדות מן התורה.
ובכל זאת, גם בתוך הציבור החרדי יש מי שמכירים במגבלות הגישה. איסור מוחלט על בינה מלאכותית, כמו האיסור המוחלט על האינטרנט בעבר, אינו נתפס כבר־קיימא. כיום, האינטרנט הוא עורק כלכלי מרכזי עבור משפחות חרדיות רבות, ובמיוחד עבור נשים העובדות מהבית. גם בינה מלאכותית, כך מודים גורמים בקהילה, תהפוך ככל הנראה לכלי בלתי נמנע בעולם המסחר המקוון.
“זה אתגר אמיתי, ואין עליו תשובה פשוטה”, אמר אלי שטיינברג, פרשן חרדי מלייקווד. לדבריו, נראה כי מנהיגי הישיבות הגיעו למסקנה שהתגובה הראשונית תהיה כפי שנהגו בעבר מול אתגרים דומים: תפילה, צום וניסיון להציב גבולות – גם אם ברור שבטווח הארוך תידרש פשרה זהירה עם המציאות הטכנולוגית.
