האירוע התרחש ב־29 בינואר, בטיסה מספר 2692 של אמריקן איירליינס. לפי התלונה, הדייל – שהזדהה בשם מיגל – עלה למטוס כשהוא עונד כפייה, מטפחת משובצת בצבעי שחור־לבן או אדום־לבן, המזוהה כיום בעיני רבים כסמל מובהק של תמיכה בפלסטינים. עבור הנוסע שהתלונן, לא מדובר היה בהפרת נהלים גרידא, אלא בחוויה מטרידה ומאיימת.
האירוע התרחש ב־29 בינואר, בטיסה מספר 2692 של אמריקן איירליינס. לפי התלונה, הדייל – שהזדהה בשם מיגל – עלה למטוס כשהוא עונד כפייה, מטפחת משובצת בצבעי שחור־לבן או אדום־לבן, המזוהה כיום בעיני רבים כסמל מובהק של תמיכה בפלסטינים. עבור הנוסע שהתלונן, לא מדובר היה בהפרת נהלים גרידא, אלא בחוויה מטרידה ומאיימת.
בפוסט שפרסם ברשתות החברתיות, אשר זכה לתהודה רחבה, כתב הנוסע כי הופעת הדייל יצרה תחושת חוסר ביטחון של ממש. לדבריו, “זה לא עניין של חופש ביטוי. כשאיש צוות, שאמור לייצג ניטרליות ולספק תחושת ביטחון, עונד סמל שמזוהה עם תנועות הקוראות להשמדת ישראל ותומכות בטרור – אתה לא יכול להרגיש בטוח. זה דומה בעיניי לעטיית גלימה של הקו קלוקס קלאן או להצגת דגל עם צלב קרס”. ההשוואה החריפה עוררה תגובות סוערות, שכללו תמיכה נרחבת מצד גורמים בקהילה היהודית לצד ביקורת חריפה מצד פעילים פרו־פלסטיניים.
אמריקן איירליינס, מחברות התעופה הגדולות בארצות הברית, מיהרה להגיב. בהודעה רשמית מסרה החברה כי הכפייה אינה חלק ממדי צוות הטיסה המאושרים וכי כל העובדים מחויבים לציית למדיניות הלבוש של החברה. “אנו בוחנים את נסיבות המקרה ולוקחים את התלונה ברצינות”, נמסר, מבלי לפרט אם או אילו צעדים משמעתיים יינקטו.
המקרה אינו חריג בנוף התקופה האחרונה. בחודשים שחלפו מאז פרוץ המלחמה בעזה, חברות תעופה שונות נאלצו להתמודד עם תלונות דומות, לאחר שחברי צוות ענדו סמלים המזוהים עם תמיכה בפלסטינים – בהם סיכות אבטיח, צבעים המזוהים עם הדגל הפלסטיני ופריטי לבוש נוספים. אירועים אלה הובילו לעימותים עם נוסעים, ולגל של האשמות באנטישמיות מצד ארגונים יהודיים.
הוויכוח מציף סוגיה עקרונית: היכן עובר הקו בין חופש הביטוי של עובדים לבין חובתה של חברת תעופה להעניק שירות ניטרלי ולספק סביבה בטוחה ונעימה לכלל הנוסעים. בעוד שחברי צוות טוענים לזכות להביע עמדה פוליטית או תרבותית, נוסעים – ובפרט נוסעים יהודים – טוענים שסמלים אלה יוצרים אווירה עוינת ומאיימת, במיוחד כשהם מוצגים על ידי מי שנמצא בעמדת סמכות.
מומחים לדיני עבודה מציינים כי לחברות תעופה יש סמכות רחבה לקבוע ולאכוף קוד לבוש מחמיר. “מדובר בשירות ציבורי רגיש, שבו תחושת הביטחון של הנוסעים היא ערך עליון”, מסביר מומחה למשפט תעסוקתי. “לחברות יש זכות ואף חובה להגביל ביטוי פוליטי של עובדים בזמן העבודה, כאשר ביטוי כזה עלול לפגוע בנוסעים או לעורר מחלוקת”.
במקביל, ארגונים יהודיים לזכויות אזרח קראו לאמריקן איירליינס לנקוט עמדה חד־משמעית. “אין זה מתקבל על הדעת שנוסעים ירגישו מאוימים במהלך טיסה בגלל סמל פוליטי שנוי במחלוקת שחבר צוות בחר לענוד”, נמסר מאחד הארגונים. “אכיפת כללי המדים היא תנאי בסיסי לאמון הציבור”.
מנגד, פעילים פרו־פלסטיניים טוענים כי הכפייה היא סמל תרבותי ולא רק פוליטי, וכי הגבלתה מהווה אפליה. לדבריהם, “הכפייה היא חלק מהתרבות הערבית והפלסטינית מזה דורות, והפיכתה לטאבו פוליטי מוחלט מתעלמת מהקשריה ההיסטוריים”.
בשלב זה, אמריקן איירליינס ממשיכה בבדיקת המקרה, ותעשיית התעופה כולה עוקבת בדריכות. ההכרעה עשויה לשמש תקדים לאופן שבו חברות תעופה יתמודדו בעתיד עם ביטויים פוליטיים של צוותי אוויר. עבור נוסעים יהודים רבים, הסוגיה חורגת מהמקרה הבודד: היא נוגעת לשאלה הבסיסית האם הם יכולים לעלות למטוס בתחושת ביטחון מלאה, ללא חשש מסמלים המעוררים בעיניהם איום או עוינות.
