מהפכת החינוך מתקרבת? רשת בתי ספר מבוססי בינה מלאכותית התרחבה לקליפורניה

בית ספר פרטי חדש שגובה שכר לימוד של עד 65 אלף דולר בשנה מבקש לערער על הדרך שבה נראית מערכת החינוך האמריקאית. הרשת, שפועלת בשם Alpha School, טוענת כי באמצעות בינה מלאכותית ניתן ללמד תלמידים מקצועות ליבה בתוך שעתיים בלבד ביום – בלי מורים בכיתה, בלי שיעורי בית ועם הרבה מסכים.

הרשת הוקמה באוסטין, טקסס, בשנת 2014, ובשנה האחרונה האיצה את ההתרחבות שלה. בסתיו האחרון נפתח קמפוס במרכז מנהטן, ברובע הפיננסי, ובקיץ נפתחו שלושה בתי ספר בקליפורניה – בסן פרנסיסקו, סנטה ברברה ולייק פורסט שבמחוז אורנג'. לצד אלה פועלים בתי ספר נוספים בערים כמו מיאמי, סקוטסדייל, שארלוט ואוסטין. שכר הלימוד משתנה לפי מיקום – ובניו יורק הוא מגיע ל־65 אלף דולר בשנה, ללא סיוע כלכלי בשלב זה.

ב־Alpha אין מורים במובן המסורתי. התלמידים מבלים כשעתיים ביום בלמידה של מתמטיקה, שפה, מדעים והיסטוריה באמצעות טאבלטים ומחשבים ניידים. הם עוברים בין משימות ושאלות שמותאמות להם אישית על ידי אלגוריתם, ורק אם הם עונים נכון הם מתקדמים לשלב הבא. תלמיד שטועה יותר משלוש פעמים נשלח לחזרה על החומר או לצפייה בסרטון הסבר.

 

תלמידים משקיעים שעתיים ביום ללימודי ליבה - וטענת מנהלי הרשת, הם לומדים הרבה יותר מהר

 

בכיתות מסתובבים אנשי צוות שמכונים "מדריכים", אך תפקידם אינו ללמד את החומר עצמו. רבים מהם אינם בעלי הכשרה פדגוגית, וחלקם מגיעים מרקע של אימון ספורט או יזמות טכנולוגית. הם מסייעים לתלמידים בהצבת מטרות, במוטיבציה ובהתמודדות עם קשיים אישיים, ולא בפתרון תרגילים או בהסבר חומר לימודי. כאשר תלמיד מתקשה באמת, נקבעת לו שיחה מקוונת עם מומחה מקצועי שעובד בחברת TimeBack – זרוע הפיתוח של Alpha. לפי הרשת, מקרים כאלה מתרחשים בפחות מ־5% מהזמן.

שעתיים לימודים, שאר היום "מיומנויות חיים"

מעבר לשעתיים של למידה אקדמית, שאר יום הלימודים מוקדש למה שמכונה "סדנאות מיומנויות חיים". בפועל מדובר בפעילויות כמו טיפוס על קיר בגובה 12 מטרים, הרכבת רהיט של איקאה, פתרון קובייה הונגרית או עבודה על פרויקטים אישיים. התלמידים יכולים ללמוד בכל מקום בבניין – על פופים, סביב שולחנות משותפים או בחללים שקטים יותר.

אחת הנקודות שעוררו ביקורת ברשתות החברתיות הייתה סרטון שבו נראו תלמידי חטיבת ביניים יושבים עם מחשבים בתוך תאים קטנים וסגורים למחצה, ש־Alpha מכנה "פודים". גולשים כינו את המראה "מפחיד" וטענו שמדובר בבידוד של ילדים מול בינה מלאכותית. הרשת טענה בתגובה כי הבחירה היכן לשבת היא של התלמידים, וכי חלקם מעדיפים את התאים בגלל השקט ומיעוט ההסחות.

הרשת טוענת כי תלמידיה לומדים בקצב כפול לעומת בתי ספר רגילים, ומציגים הישגים שנמצאים בטווח של האחוזון הראשון עד השני במבחני MAP – מדד ארצי לצמיחה בקריאה ובמתמטיקה. עם זאת, Alpha לא פרסמה נתונים ממבחנים סטנדרטיים של מדינות.

 

כך נראות 'כיתות' הלימוד בבית הספר Alpha 

 

המייסדת והחזון

מי שמובילה את המיזם היא מקנזי פרייס, יזמת בת 49, בוגרת אוניברסיטת סטנפורד, שמנהלת קהל של כמיליון עוקבים באינסטגרם. היא מרבה לפרסם סרטונים שבהם היא מבקרת את מערכת החינוך המסורתית וטוענת שהיא "הרעילה" את הדרך שבה ילדים לומדים. לדבריה, Alpha מטפחת "תודעת צמיחה" ומעודדת תלמידים לקחת אחריות על היעדים שלהם.

בראיון אמרה פרייס כי מורים לא ייעלמו, אלא יעברו שינוי תפקיד, והגדירה את התקופה הנוכחית כ"זמן מרגש מאוד להיות ילד בן חמש". ברשתות החברתיות שלה מופיעים גם תלמידים שמספרים על יוזמות אישיות – ילד בן עשר שמתאר את עצמו כמנהל נכסי Airbnb, ונערה שמספרת שהקימה אפליקציה.

לפרייס קשרים הדוקים עם עולם ההייטק והפיננסים. היא נראתה באירועים לצד ביל אקמן, מנהל קרן גידור מיליארדר, שהגדיר את Alpha כ"חידוש פורץ דרך" ואף עודד את עוקביו ליצור קשר עם הרשת בנוגע להרשמה. פרייס טענה כי אקמן אינו משקיע במיזם. מי שכן עומד מאחורי התפתחותו הוא ג'ו לימנדט, יזם תוכנה מיליארדר, שהכניס את ילדיו לבית הספר ובהמשך הצטרף להנהלה.

גם בזירה הפוליטית נרשמה תמיכה. בספטמבר ביקרה בקמפוס באוסטין שרת החינוך האמריקאית, לינדה מקמהון, שאמרה כי השימוש בבינה מלאכותית יהיה קריטי להכנת תלמידים לשוק העבודה של העתיד.

ביקורת ודאגות

לצד ההתלהבות, הביקורת לא איחרה להגיע. אנשי חינוך, רופאים ופסיכולוגים הזהירו מפני תלות גבוהה במסכים, במיוחד בקרב ילדים צעירים. מחקרים מצביעים על קשר בין שימוש מוגבר בטכנולוגיה לבין חרדה חברתית, דימוי עצמי נמוך ודיכאון בקרב בני נוער.

מורים לשעבר ואנשי חינוך טוענים כי הוצאת המורה מהכיתה פוגעת בהתפתחות האנושית והחברתית של ילדים. לדבריהם, בית ספר הוא לא רק מקום לרכישת ידע, אלא גם מרחב ללמידה של קשרים, בקשת עזרה ועבודה משותפת. גם מבקרי המודל מציינים כי עבור שכר לימוד של עשרות אלפי דולרים, הורים מצפים למערכת חינוכית רחבה יותר – עם חוגים, ספורט, ייעוץ ומפגשים אנושיים יומיומיים.

ברשת Alpha דוחים את הטענות. לטענתם, התלמידים מבלים זמן רב יותר עם חברים ועם מדריכים מאשר בבתי ספר רגילים, וכי השימוש במסכים אינו חריג ביחס לממוצע הארצי – שעומד על כשעה וחצי ביום בבתי ספר יסודיים ותיכוניים, ואף יותר בחטיבות הביניים.

הוויכוח סביב Alpha משקף שאלה רחבה יותר שמעסיקה הורים ומחנכים בארצות הברית: עד כמה אפשר – ואולי צריך – להפקיד את החינוך של הדור הבא בידי אלגוריתמים, ועד איפה עובר הקו שבו חדשנות הופכת לניסוי חברתי.