
העדכון האחרון משקף החמרה ניכרת במצב העולמי. בשנה שעברה הראה השעון 89 שניות לחצות, ובשנים 2023 ו־2024 הוא עמד על 90 שניות. לדברי המדענים, לא זו בלבד שהעולם לא התקדם בהתמודדות עם הסיכונים הקיומיים, אלא שבחלק מהמישורים אף נרשמה נסיגה מסוכנת.

העדכון האחרון משקף החמרה ניכרת במצב העולמי. בשנה שעברה הראה השעון 89 שניות לחצות, ובשנים 2023 ו־2024 הוא עמד על 90 שניות. לדברי המדענים, לא זו בלבד שהעולם לא התקדם בהתמודדות עם הסיכונים הקיומיים, אלא שבחלק מהמישורים אף נרשמה נסיגה מסוכנת.
“האנושות לא עשתה התקדמות מספקת בהתמודדות עם האיומים שמסכנים את כולנו,” אמרה אלכסנדרה בל, נשיאת ומנכ״לית הארגון, במסיבת עיתונאים שנערכה בוושינגטון. “שעון יום הדין נועד להמחיש עד כמה אנחנו קרובים להרס עולמי באמצעות טכנולוגיות שיצרנו בעצמנו. האיומים — מנשק גרעיני, דרך שינויי אקלים ועד טכנולוגיות משבשות — הולכים ומחמירים. כל שנייה חשובה. זו אמת קשה, אבל זו המציאות שלנו.”
ד״ר דניאל הולץ, יושב ראש המועצה המדעית והביטחונית של הארגון ופרופסור לפיזיקה באוניברסיטת שיקגו, ציין כי האזהרות מהשנים הקודמות לא הובילו לשינוי מדיניות. לדבריו, “מדינות מובילות הפכו אגרסיביות יותר, לאומניות יותר ועוינות יותר. בשנת 2025 התגברו עימותים צבאיים שבהם מעורבות מדינות המחזיקות בנשק גרעיני — התפתחות שמגבירה את הסיכון לעימות רחב היקף.”
אחד האיומים המדאיגים ביותר שעליהם הצביעו המדענים הוא פקיעת תוקפה הקרבה של האמנה האחרונה המגבילה את מאגרי הנשק הגרעיני של ארצות הברית ורוסיה. האמנה צפויה לפוג ב־4 בפברואר, ולראשונה זה יותר מחמישים שנה לא יהיה מנגנון מחייב שיבלום מרוץ חימוש גרעיני. “זו התפתחות מסוכנת ביותר,” הזהיר הולץ.
מעבר לאיום הגרעיני, הדו״ח מדגיש סכנות חמורות בתחום מדעי החיים, ובראשן מחקרים מתקדמים בפיתוח מערכות ביולוגיות סינתטיות, ובהן מה שמכונה “חיים סינתטיים במראה”. למרות אזהרות חוזרות ונשנות מצד מדענים, הקהילה הבינלאומית טרם גיבשה תוכנית מתואמת להתמודדות עם סיכונים ביולוגיים, והעולם נותר פגיע לאיומים שעלולים להיות הרסניים.
עם זאת, אחד הגורמים המדאיגים ביותר בעיני המדענים הוא ההתפתחות המואצת והשימוש הנרחב בטכנולוגיות בינה מלאכותית, ללא רגולציה מספקת. לדברי המומחים, כלים אלה מגבירים באופן דרמטי את הפצת המידע הכוזב והדיסאינפורמציה, מערערים את האמון הציבורי ומקשים על התמודדות יעילה עם כלל האיומים. “הבינה המלאכותית מחמירה כמעט כל משבר אחר,” אמר הולץ.
שעון יום הדין הוקם בשנת 1947 בידי מדענים שהיו מעורבים בפרויקט מנהטן — שם הקוד לפיתוח פצצת האטום במלחמת העולם השנייה. בתחילה נועד השעון לשקף את האיום הגרעיני בלבד, אך מאז שנת 2007 שולבו בו גם השלכות משבר האקלים ואיומים טכנולוגיים נוספים.
במשך 79 שנים מעדכנים מדעני הארגון את זמן השעון מדי שנה, בהתאם להערכתם בדבר קרבת האנושות להשמדה עצמית. ההחלטה מתקבלת על ידי המועצה המדעית והביטחונית של הארגון, בהתייעצות עם מועצת החסויות — גוף שהוקם בדצמבר 1948 ביוזמת אלברט איינשטיין, ובראשו עמד בתחילה ג׳יי רוברט אופנהיימר. כיום כוללת המועצה שמונה חתני פרס נובל, בעיקר בתחומי הפיזיקה והכימיה.
למרות חומרת המצב, השעון מעולם לא הגיע לחצות. רייצ’ל ברונסון, נשיאת הארגון לשעבר, אמרה בעבר כי היא מקווה שלעולם לא יגיע לשם. “חצות פירושה חילופי נשק גרעיני או משבר אקלים קטסטרופלי שימחק את האנושות,” הסבירה. “אנחנו לא רוצים להגיע לרגע הזה — וגם לא נדע מתי עברנו אותו.”
ובכל זאת, המדענים מדגישים כי תקווה עדיין קיימת. העובדה שהאיומים נוצרו בידי בני אדם משמעה שניתן גם לצמצם אותם. הדוגמה הבולטת לכך היא שנת 1991, אז התרחק השעון ל־17 דקות מחצות, בעקבות חתימת אמנת הפחתת הנשק האסטרטגי בין ממשל הנשיא ג׳ורג׳ בוש האב לברית המועצות.
מריה רסה, מייסדת־שותפה ומנכ״לית כלי התקשורת רפלר, אמרה במסיבת העיתונאים: “בלי עובדות אין אמת, בלי אמת אין אמון, ובלי אמון אין מציאות משותפת. בלי אלה אין עיתונות ואין דמוקרטיה. שיתוף הפעולה הרדיקלי שהרגע הזה דורש הופך לכמעט בלתי אפשרי.”
המסר שמבקשים המדענים להעביר חד וברור: הזמן אוזל. האנושות ניצבת בפני צומת היסטורית — בין פעולה נחושה ואחראית, לבין המשך ההידרדרות לעבר חורבן עצמי.