שבוע קודם לכן עשתה זאת גם חברת סנאפצ’ט, שהעדיפה להימנע מעמידה פומבית לדין והגיעה להסדר נפרד, גם הוא חסוי. שתי החברות בחרו לסגת ממשפט שעלול היה להציב אותן תחת אור זרקורים משפטי, ציבורי ורגולטורי — ולהסתיים בפיצויים בהיקפים של מיליארדי דולרים ובחובת שינוי מהותי של מוצריהן.
כעת נותרו לבדן שתי ענקיות: חברת מטא, המפעילה את פייסבוק ואינסטגרם, וחברת גוגל, המפעילה את יוטיוב. עבורן, המשפט שנפתח בבית המשפט העליון של מחוז לוס אנג’לס אינו רק מאבק משפטי — אלא קרב על מודל הפעילות כולו.
על פי כתב התביעה, קי־ג’י־אם החלה להשתמש ברשתות חברתיות כבר בגיל 10. אמה ניסתה לחסום את הגישה באמצעות תוכנות פיקוח הוריות, אך לטענת התביעה, הפלטפורמות עצמן עוצבו כך שילדים יוכלו לעקוף את מנגנוני ההגנה בקלות. עם השנים פיתחה התמכרות כפייתית לשימוש במוצרים הדיגיטליים, שהובילה לדיכאון, חרדה, הפרעות אכילה, עיוות תפיסת גוף, מחשבות אובדניות ואף פגיעה עצמית.
במרכז הפרשה עומדת צעירה בת 19, המזוהה בכתבי בית המשפט בראשי התיבות קי־ג’י־אם. סיפורה האישי הפך לתיק מבחן שעלול לקבוע את גורלן של יותר מאלף תביעות נוספות הממתינות נגד פלטפורמות מדיה חברתית ברחבי ארצות הברית.
על פי כתב התביעה, קי־ג’י־אם החלה להשתמש ברשתות חברתיות כבר בגיל 10. אמה ניסתה לחסום את הגישה באמצעות תוכנות פיקוח הוריות, אך לטענת התביעה, הפלטפורמות עצמן עוצבו כך שילדים יוכלו לעקוף את מנגנוני ההגנה בקלות. עם השנים פיתחה התמכרות כפייתית לשימוש במוצרים הדיגיטליים, שהובילה לדיכאון, חרדה, הפרעות אכילה, עיוות תפיסת גוף, מחשבות אובדניות ואף פגיעה עצמית.
באינסטגרם, כך נטען, סבלה מבריונות מתמשכת ונחשפה לסחיטה מינית — תופעה שבה גורמים זרים מאיימים להפיץ תכנים אינטימיים אם לא ייענו לדרישותיהם. רק לאחר שבועיים ולחץ כבד מצד בני משפחה וחברים, טיפלה מטא במקרה.
ליבת התביעה אינה עוסקת בתכנים פוגעניים כשלעצמם, אלא בעיצוב המוצרים. לטענת עורכי הדין, חברות המדיה החברתית אימצו ביודעין טכניקות התנהגותיות ונוירולוגיות מעולם מכונות המזל ומתעשיית הטבק, והטמיעו אותן בפלטפורמות במטרה למקסם את זמן השימוש של קטינים — וכך להגדיל הכנסות מפרסום.
בין המאפיינים שעליהם מצביעים התובעים: גלילה אינסופית, ניגון אוטומטי של סרטונים, התראות תכופות, אלגוריתמים להמלצה אגרסיבית וחיבורים יזומים בין קטינים לזרים מוחלטים, לעיתים מבוגרים בעלי כוונות פוגעניות. כל אלה, נטען, יצרו לולאות התמכרות שפגעו ישירות בבריאותם הנפשית של ילדים ובני נוער.
האסטרטגיה המשפטית של התביעה נחשבת למתוחכמת במיוחד. במקום לתבוע בגין תוכן — תחום שמוגן בדרך כלל על ידי סעיף 230 לחוק הגינות בתקשורת — התובעים תוקפים את עיצוב המוצר עצמו. בכך הם מבקשים לעקוף הן את ההגנה החוקית המוענקת לפלטפורמות על תכני משתמשים, והן את טענות חופש הביטוי לפי התיקון הראשון לחוקה האמריקאית.
משפטנים משווים את המהלך למהפך שחוללו התביעות נגד תעשיית הטבק בשנות התשעים, שהובילו להסדר היסטורי ולרגולציה מחמירה. גם כאן, ההשלכות האפשריות מרחיקות לכת: המשפט צפוי להימשך שישה עד שמונה שבועות, מארק צוקרברג צפוי להעיד, ומנהלים בכירים נוספים ממטא ומיוטיוב יעלו לדוכן העדים. פסק דין לחובת החברות עלול להוביל לפיצויים בהיקפים עצומים, לפתיחת אלפי תביעות נוספות ולשינוי מבני עמוק בפלטפורמות עצמן.
קי־ג’י־אם היא אחת משלוש תובעות שנבחרו כתיקי מבחן מתוך מאות תביעות דומות. במקביל, מאות מחוזות בתי ספר הגישו תביעות נגד חברות המדיה החברתית, ויותר מארבעים תובעי מדינה תבעו את מטא בטענה לפגיעה שיטתית בילדים. ביוני צפוי להיפתח באוקלנד משפט פדרלי ראשון המייצג מחוזות חינוך, ובניו מקסיקו עומד להתחיל משפט נוסף העוסק בכישלון לכאורה בהגנה על קטינים מפני ניצול מיני.
בתביעה שהוגשה שם נטען כי מסמכים פנימיים של מטא מראים שעובדי החברה העריכו שכ־100 אלף ילדים ביום נחשפים להטרדה מינית בפלטפורמות שבבעלותה.
החברות דוחות את ההאשמות. מטא טוענת כי היא מחויבת מזה שנים לבטיחות צעירים, וכי אין אבחנה רפואית רשמית להתמכרות למדיה חברתית, ואין הוכחה חד־משמעית לקשר סיבתי ישיר בין שימוש ברשתות לבין פגיעה נפשית. גוגל, מצדה, טוענת כי ההאשמות נגד יוטיוב אינן נכונות וכי החברה השקיעה משאבים נרחבים בפיתוח כלים להגנה על משתמשים צעירים.
לטענת החברות, בריאות הנפש של בני נוער מושפעת משילוב מורכב של גורמים — לחץ לימודי, בעיות חברתיות, אלימות בבתי ספר, מצוקה כלכלית ושימוש בחומרים ממכרים — והטלת האחריות כולה על המדיה החברתית היא פישוט יתר של בעיה מורכבת.
כעת, חבר מושבעים בלוס אנג’לס יצטרך להכריע: האם הפלטפורמות הדיגיטליות תוכננו במכוון כך שימכרו ילדים, תוך ידיעה ברורה שהדבר עלול להזיק להם, או שמא מדובר בהאשמה מרחיקת לכת שמנסה למצוא אשם אחד לתופעה רחבה?
כך או כך, ההחלטה צפויה להיות רגע מכונן. אם מטא ויוטיוב יפסידו — זו עלולה להיות רעידת אדמה משפטית, כלכלית ורגולטורית. אם ינצחו — התעשייה תרוויח שקט זמני בלבד.
טיקטוק וסנאפצ’ט כבר בחרו לא להמר. מטא ויוטיוב בחרו להילחם. בתוך שבועות נדע האם זו הייתה עמידה עקרונית — או טעות שעלתה מיליארדים.
