
בחוף “מרכז האזרחים” של ג’ופיטר, השחית אדם אלמוני שני מעברי חוף וריסס עליהם בצבע כתום בוהק את המילים “תהרגו יהודים” — כך לפי דיווח של תחנת הטלוויזיה המקומית וי־פי־טי־וי, המסונפת לרשת אן־בי־סי בווסט פאלם ביץ’. לפי הדיווח, שני המקרים התרחשו על רכוש ממשלתי. הכתובות כוסו, אך על פי צילומי וידאו — לא הוסרו לחלוטין.
במקביל, משרד השריף של מחוז פאלם ביץ’ מסר כי יחידת “האלימות הממוקדת” שלו חוקרת “שיחה חשודה” הקשורה למסעדה כשרה בווסט פאלם ביץ’. פרטים נוספים על טיב האיום לא פורסמו, אולם ברשויות הדגישו כי הם מתייחסים אליו ברצינות.
“אתה לא יודע מי האדם הזה, שעלול לקחת על עצמו לפעול ולעבור מעבר למילים”, הזהירה ג’וזפין גון, מנהלת מרכז פאלם ביץ’ למאבק באנטישמיות ושנאה של הפדרציה היהודית של מחוז פאלם ביץ’, בריאיון לווי־פי־טי־וי. “זה מה שכל כך חמור עכשיו. זו סביבה מאוד פורייה לשחקנים רעים”.

“סוכנויות פלורידה מקבלות בזאת הנחיה לנקוט בכל האמצעים החוקיים כדי למנוע פעילות בלתי חוקית של ארגונים אלה, לרבות שלילת הרשאות או משאבים מכל מי שמספק תמיכה מהותית”, כתב דסנטיס ברשתות החברתיות בהתייחסו לסיווגים.
ברקע, פלורידה מציגה בשבועות ובחודשים האחרונים שורת מהלכים שמטרתם להרתיע ולבלום פגיעות באזרחים יהודים. ב־8 בדצמבר חתם מושל פלורידה, רון דסנטיס, על צו ביצוע המגדיר את המועצה ליחסי אמריקה–אסלאם ואת האחים המוסלמים כ“ארגוני טרור זרים”.
“סוכנויות פלורידה מקבלות בזאת הנחיה לנקוט בכל האמצעים החוקיים כדי למנוע פעילות בלתי חוקית של ארגונים אלה, לרבות שלילת הרשאות או משאבים מכל מי שמספק תמיכה מהותית”, כתב דסנטיס ברשתות החברתיות בהתייחסו לסיווגים.
המועצה ליחסי אמריקה–אסלאם — ברמה הארצית ובשלוחת פלורידה — הגיבה בהצהרה משותפת וחריפה. לטענתה, מאז שנכנס דסנטיס לתפקידו הוא “העדיף שירות לממשלת ישראל על פני שירות לתושבי פלורידה”. בהצהרה נטען בין היתר כי הוא אירח בעבר ישיבת קבינט רשמית ראשונה בישראל, הפנה כספי ציבור פלורידאיים להשקעות באגרות חוב של ממשלת ישראל, ואיים לסגור את סניפי “סטודנטים למען צדק בפלסטין” במכללות בפלורידה — איום שלטענת הארגון נזנח לאחר תביעה בבית משפט פדרלי.
הארגון השווה את דסנטיס למושל טקסס, גרג אבוט, שגם מדינתו — כך נטען — סיווגה את הקבוצה כארגון טרור השנה, ותיאר את דסנטיס כמי שמבקש “להכפיש ולהשתיק אמריקאים, במיוחד מוסלמים אמריקאים, המבקרים את התמיכה האמריקאית במדיניות ישראל”. ב־15 בדצמבר הודיעה המועצה ליחסי אמריקה–אסלאם על הגשת תביעה נגד דסנטיס בתגובה לסיווג, בטענה שהוא מפר את זכויות התיקון הראשון לחוקה ומהווה ניסיון לדכא ביקורת פוליטית לגיטימית.
במקביל לצעדים המנהליים, מערכת המשפט בפלורידה מגבירה את האכיפה נגד חשודים במעשים אנטישמיים, תוך השתה של עונשים כבדים שנועדו לשדר מסר של אפס סובלנות. באוקטובר הודיע התובע הכללי של פלורידה, ג’יימס אוטמאייר, על מעצרו והעמדתו לדין של ניקולס ריי ספרינג, תושב טקסס, שלפי החשד פרסם איומי מוות ברשת החברתית אקס תחת חשבון בשם “ציוניסטים הם פסולת”, נגד יהודים שלטענתו היו אחראים לרצח פעיל שמרני בשם צ’רלי קירק בחודש הקודם.
באוגוסט נגזר על ג’ון קווין לפינסקי הבן, בן 41, עונש מאסר פדרלי של 25 שנים בבית משפט במיאמי, לאחר שיוחסו לו תוכניות טרור לתקוף יהודים אמריקאים ושחורים אמריקאים בפלורידה. התובע הפדרלי, ג’ייסון איי. רדינג קינונס, אמר אז כי הנאשם “אגר נשק, ציוד טקטי ותוכניות תקיפה מפורטות” במטרה “להטיל אימה” על קהילות יהודיות ושחורות. עוד באוגוסט הואשם סטודנט לתואר שני באוניברסיטת מדינת פלורידה בתקיפה לכאורה של עמית יהודי — אירוע שתועד בווידאו, לפי הדיווחים.
גם אירוע ירי באוניברסיטת מדינת פלורידה בטלהאסי — שבו נהרגו שני בני אדם ונפצעו שישה — הוזכר בהקשר רחב יותר של קיצוניות. באפריל מסר “מרכז הקיצוניות” של הליגה נגד השמצה כי זיהה אצל החשוד, פיניקס איקנר בן 21, עניין בנאציזם, לרבות שימוש במונחים מהרייך השלישי לצורך בחירת כינויים במשחקים מקוונים. “מה שאנחנו רואים — אם אכן לאדם הזה יש עמדות קיצוניות, ונראה לפחות שהוא נחשף לקיצוניות — זו ההמשכיות של ההצטלבות בין קיצוניות לבין האדרה של אלימות, שבסופו של דבר עלולה להוביל לאלימות”, אמרה קרלה היל, מנהלת בכירה למחקר חקירתי במרכז הקיצוניות של הליגה נגד השמצה. דיון בעניינו של איקנר נערך ב־13 בנובמבר בטלהאסי, ומשפטו נדחה ל־30 במרץ בשל החלפת ייצוג משפטי.
התקריות בפלורידה אינן מתרחשות בחלל ריק. מאז מתקפות 7 באוקטובר והמלחמה בעזה שבאה בעקבותיהן, קהילות יהודיות ברחבי ארצות הברית מדווחות על עלייה חדה באירועים אנטישמיים: מהשחתה וונדליזם ועד איומים אלימים ותקיפות פיזיות. האזהרה של ג’וזפין גון — על “סביבה פורייה לשחקנים רעים” — מבטאת חשש משותף למנהיגי קהילות רבות: שהרטוריקה העוינת, כשהיא מקבלת לגיטימציה במרחב הציבורי, עלולה להסלים במהירות למעשים.
בפלורידה, התגובה מתנהלת בכמה חזיתות במקביל: צווים מנהליים של המושל, אכיפת חוק מוגברת, ועונשי מאסר ממושכים במקרים שנחקרים ומגיעים לבית המשפט. זו מדיניות שמבקשת לשדר מסר ברור — שהמדינה לא תבליג על תקיפות נגד יהודים — אך גם מעוררת מחלוקת סביב גבולות הכוח השלטוני וחופש הביטוי, כפי שמשתקף בעימות המשפטי מול המועצה ליחסי אמריקה–אסלאם.
השאלה הגדולה נותרת פתוחה: האם המהלכים התקיפים, לצד ההרתעה הפלילית, יספיקו כדי לעצור את הגל — או שהאנטישמיות תמשיך להתפשט, גם תחת עונשים כבדים ומדיניות אגרסיבית, כל עוד המתח הלאומי והקיטוב הציבורי ממשיכים להזין את השטח.