עימות משפטי סביב ספר אנטי־ישראלי: ארגון יהודי מזהיר את אמזון מהפרת חוקי הסנקציות של ארצות הברית

ארגון זכויות אזרח יהודי בולט פנה בימים האחרונים לאמזון והתריע כי מכירת ספר חדש מאת פרנצ׳סקה אלבנזה, שליחת האו״ם לשטחים הפלסטיניים שהוטלו עליה סנקציות אמריקאיות, עלולה להפר את חוקי הסנקציות הפדרליים של ארצות הברית. הארגון דורש לעצור כל תשלום או העברת טובת הנאה כלכלית לאלבנזה, בטענה כי מדובר בעבירה משפטית חמורה — ולא בשאלת חופש הביטוי.

המהלך מסמן שלב חדש וחריף בעימות המתמשך סביב פעילותה של אלבנזה, מהדמויות הבולטות והמעוררות מחלוקת בזירה הבינלאומית, שהאשימה את ישראל שוב ושוב ב״רצח עם״, ״אפרטהייד״ ו״קולוניאליזם מתנחלי״ — טענות שנדחו בחריפות הן על ידי ישראל והן על ידי ממשלת ארצות הברית, שהגדירו אותן ככוזבות ואנטישמיות.

 

העימות המשפטי אינו מתמצה בסוגיית הספר בלבד. בספטמבר האחרון הגיש המרכז הלאומי לסנגור יהודי תביעת לשון הרע פדרלית נגד אלבנזה בבית המשפט בקולורדו, בשם קבוצות נוצריות פרו־ישראליות. התביעה טוענת כי אלבנזה ייחסה להן שותפות לפשעי מלחמה ולרצח עם בדוח שפרסמה לאחר סיום תפקידה הרשמי, ובכך פגעה במוניטין שלהן וסיכנה את פעילותן. אלבנזה טענה לחסינות כשליחת האו״ם, אך התובעים גורסים כי הדברים נאמרו מחוץ למסגרת תפקידה ולכן אינם מוגנים.

 

את האזהרה לאמזון הוביל מארק גולדפדר, ראש המרכז הלאומי לסנגור יהודי. בהודעה פומבית שפרסם ברשת החברתית X הבהיר גולדפדר כי אלבנזה, כמי שהוגדרה על ידי הממשל האמריקאי כ״אדם ייעודי מיוחד״ במסגרת משטר הסנקציות, אינה רשאית לקבל תשלומים, תמלוגים או כל טובת הנאה כלכלית מחברות אמריקאיות ללא אישור מפורש של משרד האוצר.

לדבריו, מעצם מכירת הספר והעברת תמלוגים למחברת, אמזון עלולה להפר את החוק הפדרלי האוסר על עסקאות עם גורמים מוסנקצים. גולדפדר הדגיש כי אין מדובר בניסיון לצנזר תוכן או למנוע פרסום רעיונות, אלא בשאלה משפטית ברורה: האם מותר לחברה אמריקאית להעביר כסף לאדם שעליו הוטלו סנקציות.

הספר שבמרכז הסערה, ״כשהעולם ישן: סיפורים, מילים ופצעים של פלסטין״, הוא אוסף מסות והרהורים אישיים שבהם מבקרת אלבנזה בחריפות את מדיניות ישראל בגדה המערבית וברצועת עזה. הספר, המתוכנן לצאת באפריל, זכה לחשיפה נרחבת ואף הופיע ברשימת רבי־המכר של אמזון בקטגוריית זכויות האדם — עובדה שהגבירה את הדאגה בקרב מתנגדיה לגבי השפעתו הציבורית והכלכלית.

ארצות הברית הטילה את הסנקציות על אלבנזה בקיץ האחרון, בטענה שפעלה בתיאום בלתי ראוי עם בית הדין הפלילי הבינלאומי וניהלה, כלשון ההודעה הרשמית, ״לוחמה פוליטית וכלכלית״ נגד ארצות הברית וישראל. במסגרת הסנקציות נחסמו כל נכסיה ואינטרסיה הכלכליים, ונאסר על אזרחים וחברות אמריקאיות לספק לה שירותים או להעביר לה כספים ללא היתר מיוחד מהמשרד לבקרה על נכסים זרים במשרד האוצר.

בהודעה המשפטית ששלח לאמזון ולמפיצים נוספים, טען גולדפדר כי עצם קידום הספר ומכירתו מעניקים לאלבנזה הטבה כלכלית ישירה, שאינה נכללת בחריגים המותרים ל״חומרים אינפורמטיביים״. לדבריו, מצב זה עלול לחשוף את אמזון לעיצומים אזרחיים ואף פליליים.

״היא רשאית לומר כל מה שהיא רוצה — אך כמי שמצויה תחת סנקציות, היא אינה יכולה לקבל תשלום על כך״, אמר גולדפדר, והוסיף כי ארגונו אינו מתכוון לבלום את הפצת הספר עצמו, אלא לוודא שהכנסותיו, אם יתקבלו, לא יועברו למחברת בניגוד לחוק. הוא אף ציין אפשרות שהכספים יוחזקו בנאמנות עד להכרעה משפטית.

העימות המשפטי אינו מתמצה בסוגיית הספר בלבד. בספטמבר האחרון הגיש המרכז הלאומי לסנגור יהודי תביעת לשון הרע פדרלית נגד אלבנזה בבית המשפט בקולורדו, בשם קבוצות נוצריות פרו־ישראליות. התביעה טוענת כי אלבנזה ייחסה להן שותפות לפשעי מלחמה ולרצח עם בדוח שפרסמה לאחר סיום תפקידה הרשמי, ובכך פגעה במוניטין שלהן וסיכנה את פעילותן. אלבנזה טענה לחסינות כשליחת האו״ם, אך התובעים גורסים כי הדברים נאמרו מחוץ למסגרת תפקידה ולכן אינם מוגנים.

אלבנזה, מצדה, דחתה את האיומים המשפטיים והגיבה בזלזול ברשת X, כשהיא מגדירה את הסערה כ״פרסום חינם״ לספרה ותוקפת את מה שכינתה ״משרתים של האג׳נדה הפרו־ישראלית״. במקביל, מעמדה האקדמי בארצות הברית נפגע: אוניברסיטת ג׳ורג׳טאון הסירה אותה לאחרונה מרשימת החוקרים המסונפים ומחקה את פרופילה, צעד שאלבנזה טענה שנבע ישירות מהטלת הסנקציות.

המקרה כולו מציף שאלות עקרוניות ורגישות: היכן עובר הקו בין חופש ביטוי לבין אכיפת חוקי סנקציות? האם מכירת ספרים ותשלומי תמלוגים הם פעולה אינפורמטיבית מוגנת — או עסקה מסחרית אסורה? ומה האחריות המוטלת על פלטפורמות גלובליות כמו אמזון בעידן שבו פוליטיקה, משפט וכלכלה דיגיטלית משתלבים זה בזה?

נכון לעכשיו, אמזון לא הגיבה פומבית לפנייה, והספר ממשיך להימכר. אך ברור שככל שהמתח סביב ישראל והביקורת עליה בזירה הבינלאומית יחריף, עימותים משפטיים מהסוג הזה צפויים להפוך שכיחים יותר — ולהציב חברות, בתי משפט וממשלות בפני הכרעות מורכבות בנקודת החיכוך שבין חוק, אידאולוגיה וחופש הביטוי.