ארצות הברית על סף משבר בריאותי: קריסת החיסונים מחזירה את החצבת

שיעורי החיסונים בקרב תלמידי גני הילדים בארצות הברית צונחים מאז מגפת הקורונה, וחושפים מיליוני ילדים ומשפחות לסכנות בריאותיות הולכות וגוברות. בתי ספר ומחוזות חינוך רבים נסוגים מתפקידם ההיסטורי כחומת המגן הראשונה מפני מחלות מדבקות, על רקע תגובת נגד פוליטית חריפה לבריאות הציבור. כך עולה מחקירה מקיפה של העיתון וושינגטון פוסט, המבוססת על נתונים רשמיים מ־44 מדינות וממחוז קולומביה.

הירידה החדה בשיעורי ההתחסנות מדגישה את ההשלכות ארוכות הטווח של הפוליטיזציה של הרפואה בעידן הקורונה. נושאים שבעבר זכו להסכמה רחבה – ובראשם חובת חיסונים בבתי ספר – הפכו לזירת עימות אידיאולוגית, שבה שיקולים פוליטיים גוברים לעיתים על מדע ובריאות.

 

פגיעוּת חסרת תקדים: לפחות 19 אלף בתי ספר ברחבי המדינה – כמעט מחצית מאלה שנבחנו – מוגדרים כיום כבעלי סיכון גבוה להתפרצויות מחלות. במקביל, ארצות הברית חווה את מספר מקרי החצבת השנתי הגבוה ביותר זה 33 שנה. בדרום קרוליינה בלבד דווח החודש על יותר מ־175 מקרי חצבת, רובם בקרב לא־מחוסנים, לצד מאות מבודדים. רופאים מזהירים כי החצבת אינה אלא סימן אזהרה ראשון לחזרתן של מחלות מסוכנות נוספות שניתנות למניעה, כמו שעלת – שכבר גבתה את חייהם של שלושה ילדים בקנטקי בשנה האחרונה.

 

על פי ממצאי החקירה, שיעור המחוזות שבהם לפחות 95% מילדי הגן מחוסנים נגד חצבת – הסף שמומחים מגדירים כהכרחי להשגת “חסינות עדר” – קרס מ־50% לפני המגפה ל־28% בלבד כיום. המשמעות היא שמרבית המחוזות שכבר לא עמדו ברף ההגנה לפני הקורונה הידרדרו עוד יותר. כיום חיים בארצות הברית לפחות 5.2 מיליון ילדים בגיל גן במחוזות שבהם שיעור ההתחסנות ירד מתחת לסף הבטיחות, לעומת כ־3.5 מיליון בלבד לפני המגפה.

בתי ספר, המותשים מהמאבקים הציבוריים של השנים האחרונות, הפכו רופפים יותר באכיפת חובות החיסון. מנהלי מחוזות חינוך מודים כי לאחר סגרי הקורונה העדיפות העליונה הייתה להשיב תלמידים לכיתות – לא לעמוד בעימותים מול הורים סביב חיסונים. במחוז שרבורן שבמינסוטה, למשל, צנח שיעור חיסוני הגן בבית ספר יסודי מסוים מכמעט 100% לפני המגפה ל־77% בלבד בשנת הלימודים האחרונה. סקר של מחלקת הבריאות של מינסוטה העלה כי כשליש מבתי הספר במדינה כלל אינם מחזיקים כיום במדיניות ברורה למניעת כניסת תלמידים ללא רישומי חיסון.

התוצאה הישירה היא פגיעוּת חסרת תקדים: לפחות 19 אלף בתי ספר ברחבי המדינה – כמעט מחצית מאלה שנבחנו – מוגדרים כיום כבעלי סיכון גבוה להתפרצויות מחלות. במקביל, ארצות הברית חווה את מספר מקרי החצבת השנתי הגבוה ביותר זה 33 שנה. בדרום קרוליינה בלבד דווח החודש על יותר מ־175 מקרי חצבת, רובם בקרב לא־מחוסנים, לצד מאות מבודדים. רופאים מזהירים כי החצבת אינה אלא סימן אזהרה ראשון לחזרתן של מחלות מסוכנות נוספות שניתנות למניעה, כמו שעלת – שכבר גבתה את חייהם של שלושה ילדים בקנטקי בשנה האחרונה.

ההיסטוריה מלמדת עד כמה השינוי חריג. מאז אמצע המאה ה־19, וביתר שאת לאחר הצלחת חיסוני הפוליו והחצבת במאה ה־20, חובת חיסונים בבתי ספר הייתה אבן יסוד בבריאות הציבור האמריקאית. עד תחילת שנות ה־80, כל 50 המדינות הנהיגו חוקים המחייבים חיסון תלמידים. אך הרחבת הפטורים הדתיים והאישיים לאורך השנים, והקצנת ההתנגדות לאחר הקורונה, שחקו בהדרגה את המערכת.

במדינות מסוימות הפכה שאלת החיסונים לנפיצה פוליטית עד כדי כך שמנהלי בתי ספר מעדיפים להימנע מעימותים. המגמה התחזקה עם עלייתו של שר הבריאות הפדרלי רוברט פ’ קנדי ג’וניור, המזוהה שנים עם התנגדות לחיסונים חובה, ועם השיח שמובילים תומכיו ותומכי הנשיא לשעבר דונלד טראמפ. משרד הבריאות הפדרלי מדגיש אמנם שחיסון הוא האמצעי היעיל ביותר למניעת חצבת, אך מציג את ההחלטה כהעדפה אישית – מסר שמומחים סבורים כי הוא מחליש עוד יותר את האמון הציבורי.

הפערים בין המדינות חדים. בקליפורניה, שאינה מאפשרת פטורים לא־רפואיים, שיעור חיסוני החצבת בקרב ילדי גן עומד על 96%. מנגד, במדינות כמו איידהו, לואיזיאנה, אורגון, טנסי, יוטה וויסקונסין – אף מחוז אחד אינו מגיע לרף חסינות העדר. גם אזורים עירוניים המזוהים עם מחנה פוליטי ליברלי אינם חסינים: בעיר סנט לואיס, למשל, רק 74% מילדי הגן מחוסנים.

רופאי ילדים מדווחים על מאבק יומיומי מול הורים מבולבלים וחסרי אמון. שינויים במסרים הרשמיים של המרכז לבקרת מחלות, לצד מתקפות מתמשכות על הממסד הרפואי, יצרו בלבול עמוק. “הרבה משפחות בוחרות לא להתחסן כי אי־עשייה מרגישה להן בטוחה יותר מעשייה”, מסבירה רופאת ילדים ממינסוטה. “זה מחיר כבד של אובדן אמון”.

מומחי בריאות הציבור מזהירים כי ההשלכות לא ייעצרו בילדים. תינוקות, קשישים ואנשים עם מערכת חיסון מוחלשת עלולים לשלם את המחיר. בעיניהם, המשבר הנוכחי אינו רק רפואי אלא גם חברתי ופוליטי: מבחן ליכולתה של ארצות הברית להגן על אזרחיה בעידן שבו מדע, אמון ושלטון החוק נסוגים מפני אידיאולוגיה ופחד.