טראמפ מאיים בפומבי לצד נתניהו בפגישה בפלורידה: אם איראן תחזור לגרעין –הם יספגו מכה קשה 

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ שיגר אזהרה חריפה לאיראן ביום שני, כאשר קיבל את ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו לשיחות מדיניות רחבות היקף באחוזת הנופש מאר־א־לאגו שבפלורידה. במוקד המפגש עמדו שורת סוגיות ביטחוניות ואזוריות — תוכנית הגרעין האיראנית, המשך הלחימה והפסקת האש בעזה, המצב בסוריה ויחסי ישראל–טורקיה.

“אני שומע שאיראן מנסה להתחמש מחדש, ואם זה יקרה — נצטרך להפיל אותם. נפיל אותם. נדפוק אותם קשה”, אמר טראמפ לעיני מצלמות. עם זאת הוסיף: “אני מקווה שזה לא יקרה. שמעתי שהם רוצים להגיע להסכם, הסכם הרבה יותר חכם. בפעם הקודמת הם יכלו לעשות את זה — והם בחרו שלא. היום הם מצטערים על כך”.

האיום מגיע לאחר שטראמפ חזר וטען כי מתקפות אמריקאיות שבוצעו ביוני נגד מתקני העשרה גרעיניים מרכזיים “השמידו לחלוטין” את יכולות הגרעין של איראן. עם זאת, בישראל נשמעו לאחרונה קולות דאגה בתקשורת ובמערכת הביטחון באשר למאמצים איראניים לשקם את מערך הטילים ארוכי הטווח, המסוגלים לפגוע בעומק ישראל.

טראמפ הבהיר כי חידוש פעילות גרעינית יהווה קו אדום מיידי. כאשר נשאל האם גם פיתוח טילים יוביל לתגובה צבאית, השיב: “אם זה גרעין — מיד. בלי שאלה. לגבי טילים, זה כבר סיפור אחר, אבל גם שם לא נהסס אם נצטרך”.

 

טראמפ הבהיר כי חידוש פעילות גרעינית יהווה קו אדום מיידי. כאשר נשאל האם גם פיתוח טילים יוביל לתגובה צבאית, השיב: “אם זה גרעין — מיד. בלי שאלה. לגבי טילים, זה כבר סיפור אחר, אבל גם שם לא נהסס אם נצטרך”.

 

בטהרן הגיבו בזעם. עלי שמחאני, יועצו הבכיר של המנהיג העליון של איראן, הצהיר כי “יכולות הטילים וההגנה של איראן אינן ניתנות להכנעה ואינן דורשות אישור מאיש”. לדבריו, “כל תוקפנות תיענה בתגובה קשה ומיידית, כזו שתעלה על דמיונם של מתכנניה”.

לצד האיומים על איראן, התייחס טראמפ גם למלחמה בעזה. “אנחנו רוצים להגיע לשלב השני של ההסכם מהר ככל האפשר”, אמר, אך הדגיש: “זה חייב לכלול פירוק מוחלט של חמאס מנשקו”. הפסקת האש, שקודמה ביוזמת טראמפ, מחזיקה מעמד בעיקרה, אך ההתקדמות נבלמה על רקע האשמות הדדיות בהפרות והבדלי עמדות בין ארצות הברית, ישראל ומדינות ערב באשר להמשך הדרך.

השלב הראשון של ההפוגה החל באוקטובר, זמן קצר לאחר יום השנה השני למתקפת חמאס על ישראל, שבה נרצחו כ־1,200 בני אדם. מתוך 251 החטופים שנלקחו אז, שוחררו כולם פרט לאחד — חיים או מתים.

נתניהו, שנפגש במהלך ביקורו גם עם שר החוץ האמריקאי מרקו רוביו ושר ההגנה פיט הגסת’, הבהיר כי אינו ממהר להתקדם לשלב הבא כל עוד גופתו של רן גוילי עדיין מוחזקת בעזה. משפחתו של גוילי נפגשה בפלורידה עם נתניהו, עם בכירים אמריקאים ובהם השליח המיוחד סטיב ויטקוף וחתנו של הנשיא, ג’ארד קושנר. “הם מחכים שהבן שלהם יחזור הביתה”, אמר טראמפ, כשהוא מתייחס לשוטר הצעיר שכונה בחיבה “ראני”.

באשר לעתיד הרצועה, טראמפ הציג מתווה של עזה מפורזת תחת פיקוח בינלאומי, שתנוהל על ידי גוף אזרחי “טכנוקרטי ולא פוליטי”, בליווי מנגנון בינלאומי שמקורביו של הנשיא מכנים “לוח השלום”. לדבריו, שיקום הרצועה יותנה ביציבות ביטחונית מוחלטת ובהיעדר חמאס.

טראמפ אף לא פסל אפשרות של מעורבות טורקית בכוח הייצוב העתידי בעזה. כשנשאל אם יסכים לנוכחות טורקית, השיב: “אם זה טוב — זה טוב. והרבה יהיה תלוי בביבי”. הדברים משקפים כוונה אמריקאית לשלב את אנקרה במערך האזורי, תוך ניסיון לגייס את הסכמתו של נתניהו.

המפגש במאר־א־לאגו שרטט תמונה ברורה: טראמפ מבקש לשדר נחישות צבאית מול איראן, תמיכה אישית ופוליטית בנתניהו, ולחץ לקידום הסדר אזורי חדש — אך כזה שמותנה בראש ובראשונה בפירוק חמאס ובהגדרת קווים אדומים חדים לטהרן.

הטון שבו דיבר טראמפ לצד נתניהו המחיש שוב עד כמה הוא רואה בראש הממשלה הישראלי שותף אסטרטגי ואישי גם יחד. “בלי ביבי, ישראל לא הייתה קיימת”, אמר הנשיא האמריקאי לשעבר, משפט שגרר תגובות נרחבות בישראל ובארצות הברית, ונועד לשדר מסר של נאמנות מוחלטת דווקא בעיצומה של תקופה רגישה פוליטית ומשפטית עבור נתניהו.

בתוך כך, סוגיית החנינה לנתניהו ריחפה מעל המפגש, גם אם לא הוצבה רשמית על סדר היום. טראמפ חזר וטען כי שוחח עם נשיא המדינה יצחק הרצוג וכי החנינה “בדרך”, אולם בירושלים מיהרו להבהיר כי הדברים אינם נכונים. משרד הנשיא פרסם הכחשה חריגה בנחרצותה, והדגיש כי מאז הגשת בקשת החנינה הרשמית לא התקיימה כל שיחה בין הרצוג לטראמפ, וכי לא ניתנה כל התחייבות — מפורשת או משתמעת — בנוגע להכרעה.

הפער בין דבריו של טראמפ לבין ההודעה הרשמית מירושלים יצר מבוכה דיפלומטית מסוימת, והדגיש את המתח בין הזירה הפוליטית־אישית לבין המוסדות הממלכתיים בישראל. בעוד טראמפ ממשיך להציג את החנינה כעניין כמעט סגור, הרצוג שומר על קו זהיר וממלכתי, ומבהיר כי ההליך נמצא בבחינה בהתאם לנהלים בלבד.

במערכת הפוליטית בישראל נרשמו תגובות מעורבות. באופוזיציה טענו כי טראמפ מנסה להפעיל לחץ פסול על נשיא המדינה ולהשפיע על הליך משפטי רגיש, בעוד בקואליציה בירכו על דברי התמיכה אך נמנעו מלהתייחס ישירות לסוגיית החנינה. גורמים משפטיים ציינו כי כל רושם של התערבות חיצונית עלול לפגוע בלגיטימיות של כל החלטה עתידית — לכאן או לכאן.

גם בהקשר האזורי הרחב, דבריו של טראמפ נתפסים כהצהרת כוונות ברורה לקראת חזרה אפשרית שלו לזירה המדינית. האיומים הישירים על איראן, התמיכה הבלתי מסויגת בנתניהו, והנכונות לשרטט סדר אזורי חדש בעזה — כולם משתלבים בניסיון להציג מנהיגות תקיפה וחסרת פשרות, המבדילה אותו מיריביו בזירה האמריקאית והבינלאומית.

בסופו של דבר, המפגש במאר־א־לאגו לא סיפק הכרעות מיידיות, אך הוא חידד את קווי המתאר של השלב הבא: לחץ גובר על איראן, ניסיון לייצב את הזירה בעזה בתנאים אמריקאיים־ישראליים, ותמיכה פומבית בנתניהו — גם כאשר סוגיית החנינה נותרת פתוחה, נפיצה, וטעונה מתמיד.