התוצאה היא זינוק חריג בהיקף המעצרים בקהילות. בספטמבר לבדו עצר שירות ההגירה והמכס כ־17,500 בני אדם — מספר גבוה משמעותית מכל חודש אחר מאז החלו להיאסף נתונים דומים באוקטובר 2011. הנתונים, שעודכנו עד אמצע אוקטובר, מצביעים על כך שגם בחודש זה נמשך הקצב הגבוה.
לשם השוואה, השיא הקודם של מעצרים בקהילות נרשם בינואר 2023, בתקופת ממשל ביידן, אז בוצעו מעט יותר מ־11,500 מעצרים. על פי הניתוח, שירות ההגירה והמכס מבצע כיום יותר מפי ארבעה מעצרים שבועיים בקהילות לעומת כהונתו הראשונה של דונלד טראמפ כנשיא.
הנתונים מצביעים על דפוס רחב יותר בגישת משרד ביטחון המולדת לאכיפה — וזאת בניגוד להצהרות רשמיות שלפיהן המאמצים ממוקדים ב“גרועים שבגרועים”, כלומר מהגרים המעורבים בפשיעה אלימה. בפועל, מאז חודש יוני, יותר מ־60% מהאנשים שנעצרו במעצרים בקהילות לא היו בעלי הרשעות פליליות ולא עמדו נגדם אישומים פליליים תלויים.
בספטמבר לבדו עצר שירות ההגירה והמכס כ־17,500 בני אדם — מספר גבוה משמעותית מכל חודש אחר מאז החלו להיאסף נתונים דומים באוקטובר 2011. הנתונים, שעודכנו עד אמצע אוקטובר, מצביעים על כך שגם בחודש זה נמשך הקצב הגבוה.
גורמים לשעבר במשרד ביטחון המולדת מסבירים כי מדובר בגישה פחות ממוקדת, הנובעת מלחץ גובר מצד בכירים בבית הלבן ובמשרד עצמו להעלות את מספרי הגירוש. “זה תואם את המנדט להסיר כל אדם השוהה במדינה ללא אישור”, אמרה שרה סלדאנה, שכיהנה כמנהלת שירות ההגירה והמכס בתקופת הנשיא ברק אובמה. “בעיניי, זו מדיניות בזבזנית מבחינת משאבים”.
השינוי באסטרטגיה החל להתגבש ביוני, עם פתיחת מבצע אכיפה רחב־היקף של סוכני הגירה פדרליים בלוס אנג’לס. בחמשת החודשים שלאחר מכן הגיע מספר המעצרים בקהילות ברחבי ארצות הברית לכ־67,800 — יותר מפי שניים ממספר המעצרים שבוצעו בחמשת החודשים שקדמו לכך.
בחודשים יוני, ספטמבר ואוקטובר, מעצרים בקהילות — כולל מעצרים בבתים פרטיים, במקומות עבודה, במהלך התייצבות תקופתית בפני רשויות ההגירה ובמרחבים ציבוריים — היוו לראשונה מאז אפריל 2023 יותר ממחצית מכלל המעצרים החודשיים של שירות ההגירה והמכס.
במקביל, בכירים בממשל הציבו יעד שאפתני של מיליון גירושים במהלך השנה הראשונה לכהונתו השנייה של טראמפ. סגן ראש הסגל בבית הלבן, סטיבן מילר, דחף ליעד יומי של כ־3,000 מעצרים. בפועל, המספרים רחוקים מכך: השיא היומי נרשם ב־4 ביוני, אז נעצרו מעט יותר מ־1,900 בני אדם ביום אחד.
בסך הכול, מספר המעצרים הכולל עלה בכ־60% בין יוני לאמצע אוקטובר, בהשוואה לחמשת החודשים הראשונים של כהונת טראמפ. בספטמבר בלבד נרשמו 21 ימים שבהם בוצעו אלף מעצרים או יותר — מספר חסר תקדים במהלך השנה.
לדברי קלייר טריקלר־מקנולטי, בכירה לשעבר בשירות ההגירה והמכס בתקופת ממשל ביידן, “השינוי הטקטי נובע מלחץ מתמשך להעלות מספרים, והדרך הקלה ביותר לעשות זאת היא הרחבת האכיפה ופחות סינון”.
שירות ההגירה והמכס הוא הגוף הפדרלי האחראי על אכיפת חוקי ההגירה בתוך תחומי ארצות הברית, בעוד שמכס והגנת הגבול האמריקאית מתמקדים בעיקר בגבולות. לאורך שנים, עיקר המעצרים של שירות ההגירה והמכס בוצעו בתוך בתי כלא ומתקני מעצר, לאחר שהמהגרים הואשמו בעבירות פליליות או סיימו לרצות עונשי מאסר.
בתי כלא מקומיים רבים משתפים פעולה עם הרשויות הפדרליות ומדווחים על עצורים החשודים כשוהים ללא מעמד חוקי. באמצעות מערכות שיתוף טביעות אצבע ובקשות עיכוב, רשאי שירות ההגירה והמכס לבקש להחזיק עצור עד 48 שעות נוספות לצורך העברתו למשמורת פדרלית.
לעומת זאת, מעצרים בקהילות דורשים השקעה גדולה יותר של כוח אדם, זמן ומשאבים — ולעיתים גם טומנים בחובם סיכון בטיחותי. באתר האינטרנט הרשמי של שירות ההגירה והמכס נכתב כי מעצרים מסוג זה הם “בלתי צפויים ועלולים להיות מסוכנים לציבור”.
בהצהרה רשמית טענה דוברת משרד ביטחון המולדת, טרישה מקלוקלין, כי כ־70% מהמהגרים שנעצרו על ידי שירות ההגירה והמכס הם בעלי הרשעות פליליות או אישומים פליליים תלויים ועומדים בארצות הברית, ולחלקם עבר פלילי גם במדינות מוצאם.
עם זאת, בדיקת וושינגטון פוסט מעלה תמונה שונה: מאז 20 בינואר — מועד כניסתו של טראמפ לתפקיד — ועד 15 באוקטובר, רק כ־36% מהעצורים היו בעלי הרשעות פליליות, וכ־30% נוספים עמדו בפני אישומים תלויים. יתר העצורים לא היו מעורבים כלל בהליכים פליליים.
“הסיקור הזה מדגים כיצד התקשורת מסלפת נתונים כדי לקדם נרטיב שקרי”, טענה מקלוקלין. “אכיפת החוק שלנו ממוקדת בגרועים שבגרועים — רוצחים, אנסים, חברי כנופיות, פדופילים וטרוריסטים”.
ואולם הנתונים מצביעים על מגמה ברורה: ככל שהיקף המעצרים הכולל גדל, כך גם מספרם של העצורים ללא עבר פלילי. מאז חודש יוני, מספרם כמעט שולש. מאז ספטמבר, יותר מ־40% מהעצורים לא היו בעלי רקורד פלילי כלשהו.
המגמה נמשכה גם בהמשך השנה. כמעט מחצית מ־79 אלף בני האדם שנעצרו והוכנסו למעצר בין 1 באוקטובר לסוף נובמבר לא היו בעלי הרשעות או אישומים פליליים, על פי נתוני ממשלה נוספים שהגיעו לידי העיתון.
לדברי ג’וליה גלאט, מנהלת שותפה של תוכנית מדיניות ההגירה האמריקאית במכון מדיניות ההגירה, הממצאים אינם מפתיעים. “שירות ההגירה והמכס אכן מגיע גם לפושעים חמורים”, היא אומרת, “אבל במקביל הוא עוצר מספר גדול של אנשים ללא אישום פלילי כלל — או עם עבירות קלות בלבד”.
בסיכומו של דבר, הנתונים מציירים תמונה של מדיניות אכיפה רחבה ואגרסיבית יותר, שפוגעת לא רק במהגרים בעלי עבר פלילי אלא גם באלפי אנשים ללא כל רקע פלילי. זהו שינוי עמוק בגישת ההגירה של הממשל — שינוי שמעצים את הוויכוח הציבורי סביב גבולות האכיפה, זכויות אדם והמחיר החברתי של מסע הגירוש ההמוני.
