
בסרטון שפורסם ביום חמישי בערוץ טלוויזיה סומלי מקומי של מינסוטה, נראית פלנגן בקניון כרמל שבמיניאפוליס, כשהיא מוקפת בפקידי ציבור ומנהיגים קהילתיים. “אני רוצה להיות ברורה לחלוטין – הקהילה הסומלית היא חלק בלתי נפרד מהמרקם של מדינת מינסוטה,” אמרה. “אני כאן היום כדי לקנות, כדי לעודד אחרים להגיע, לתמוך בעסקים הסומליים שלנו ולתמוך בשכנים המהגרים שלנו. אני יודעת שזו תקופה שמפחידה אנשים.”
הדברים נאמרו כאשר פלנגן עונדת כיסוי ראש מוסלמי – מחווה סמלית שעוררה מיד תגובות חריפות. טום אמר, חבר הקונגרס הרפובליקני ממינסוטה ומצליף הרוב בבית הנבחרים, עצמו קתולי, תקף את המהלך וכינה אותו “פעלול ציני”. “כל מי שיש לו שכל ישר רואה דרך זה,” אמר בהצהרה רשמית.

זו גם אינה הפעם הראשונה שבה פלנגן בוחרת במחווה חזותית מעוררת מחלוקת. במרץ 2023 הופיעה במסיבת עיתונאים כשהיא לובשת חולצה שעליה הכיתוב “הגנו על ילדים טרנסג’נדרים”, בצירוף דימוי של סכין.
ימים ספורים קודם לכן קיימו מושל מינסוטה טים וולץ וראש עיריית מיניאפוליס ג’ייקוב פריי מסיבת עיתונאים שבה גינו את מבצעי האכיפה של ממשל טראמפ נגד הגירה בלתי חוקית באזור “ערי התאומים”. בין היתר התייחסו לפעילות של שירות אכיפת ההגירה והמכס האמריקאי בקניון כרמל, שבמהלכה נעצרו, על פי הדיווחים, ארבעה בני אדם.
אלא שברקע המחוות והגינויים מתנהלת אחת מפרשות ההונאה הגדולות שידעה מינסוטה. משרד האוצר האמריקאי, לצד ועדת פיקוח רבת־עוצמה בבית הנבחרים, חוקרים שורת ארגונים הקשורים לקהילה הסומלית וכן ארגונים ללא כוונת רווח נוספים. החשד: הונאת משלמי המסים בכמחצית מסכום של כ־18 מיליארד דולר במימון פדרלי שהועבר למדינה מאז 2018.
“אי אפשר להפריז בהיקף,” אמר ג’ו תומפסון, תובע פדרלי בכיר במינסוטה. “מה שאנחנו רואים כאן איננו קומץ שחקנים רעים. זו הונאה בקנה מידה תעשייתי.”
במרכז הפרשה עומדת התוכנית שכונתה “מאכילים את העתיד שלנו”, שבמסגרתה הורשעו עשרות נוכלים. על פי כתבי האישום, יותר מ־250 מיליון דולר הועברו לכיסים פרטיים ושימשו לרכישת מכוניות יוקרה ונדל”ן – לעיתים אף מחוץ לארצות הברית, במדינות כמו קניה וטורקיה.
המושל וולץ התייחס בעבר לפרשה בריאיון ל”ניו יורק טיימס”, ואמר כי “התוכניות נועדו לשפר את חיי האנשים, אך במקרים רבים פושעים מזהים פרצות ומנצלים אותן”. עם זאת, עובדים שטענו כי שירתו במחלקה לשירותים אנושיים של מינסוטה – אחת משתי הסוכנויות שחילקו את הכספים – האשימו בהמשך את וולץ באחריות מלאה להונאה.
וולץ אף ניסה בעבר להטיל אחריות על שופט במדינה, שלטענתו אילץ חידוש תשלומים לארגון החשוד ב־2021 – טענה שנדחתה תוך נזיפה חריפה. באותה שנה, כך נחשף, אף הוענק “פרס פליט מצטיין” לאדם שהתגלה מאוחר יותר כמעורב בהונאה במסגרת תוכנית אחרת.
בעקבות הביקורת הציבורית והתקשורתית, השיק וולץ כוח משימה ייעודי למאבק בהונאות, והצהיר כי “מי שמבצע פשע נגד כספי ציבור – יישלח לכלא”. עם זאת, ועדת הפיקוח של בית הנבחרים אינה מסתפקת בהצהרות. יו”ר הוועדה, חבר הקונגרס ג’יימס קומר, דרש מסמכים ממשרד המושל, מהתובע הכללי של מינסוטה קית’ אליסון ומגופים נוספים עד אמצע דצמבר. “התגובה עד כה אנמית,” אמר קומר, והזהיר כי אי־שיתוף פעולה מלא יגרור השלכות.
במהלך ביקורה בקניון כרמל הצביעה פלנגן על אישה שעמדה לצידה – נימקו אחמד, פעילה סומלית־אמריקאית בכירה במפלגת העבודה החקלאית הדמוקרטית של מינסוטה – והציגה אותה כחברה אישית זה רבע מאה. אלא שאחמד עצמה נקשרה בעבר לפרסומים בעייתיים: בכלי תקשורת אמריקאיים דווח כי הייתה בקשר עם גברים סומליים ששבו לארצם במהלך העשור הקודם והצטרפו לארגון הטרור אל־שבאב – ארגון שלימים, כך נטען, נהנה מכספי רווחה שזלגו במסגרת פרשת ההונאה.
בריאיון משנת 2011 לרדיו הציבורי של מינסוטה אמרה אחמד: “יש צעירים שעוזבים מכאן, מבצעים פיגועי התאבדות והורגים חפים מפשע – והם משוכנעים שהם עושים את הדבר הנכון.”
כל אלה מתרחשים כאשר פלנגן עצמה מתכוננת לצעד הבא בקריירה הפוליטית שלה. היא אחת משלושה מועמדים שהכריזו על כוונתם להתמודד בפריימריז הדמוקרטיים לסנאט ב־2026, לאחר שהסנאטורית המכהנת טינה סמית’ הודיעה כי לא תתמודד מחדש.
זו גם אינה הפעם הראשונה שבה פלנגן בוחרת במחווה חזותית מעוררת מחלוקת. במרץ 2023 הופיעה במסיבת עיתונאים כשהיא לובשת חולצה שעליה הכיתוב “הגנו על ילדים טרנסג’נדרים”, בצירוף דימוי של סכין. “זה טיפול רפואי מציל חיים,” אמרה אז. סרטונים מהאירוע שבו והופצו ברשתות החברתיות חודשים לאחר מכן, בעקבות פיגוע ירי קטלני בבית ספר פרוכי קתולי במיניאפוליס – אירוע שהוסיף שמן למדורה הציבורית.
לדברי חבר הקונגרס טום אמר, גם פלנגן וגם חברת הקונגרס אנג’י קרייג “מתחרות ביניהן על ליבו של השמאל הרדיקלי הקיצוני בערי התאומים”.
הוויכוח סביב החיג’אב, הסולידריות והחקירות אינו רק עניין מקומי. הוא משקף שאלה רחבה יותר שמעסיקה את הפוליטיקה האמריקאית כולה: היכן עובר הקו בין הכלה לגיטימית של קהילות מהגרים לבין עצימת עיניים נוכח כשלי פיקוח חמורים. ובמינסוטה, לפחות, השאלה הזו רחוקה מלקבל תשובה.