
חבר הקונגרס גרגורי מיקס מניו יורק והסנאטורית אליזבת וורן ממסצ׳וסטס שלחו מכתב רשמי לתת-מזכיר לענייני תעשייה וביטחון, ג׳פרי קסלר, בדרישה להבין מדוע הוחלט לאשר את מכירת שבב ה-H200 לסין. לדבריהם, ההנחיה הנשיאותית לאשר את הרישיונות "משתלבת בדפוס מדאיג הפוגע בביטחונה של ארצות הברית".
המכתב מתבסס על חוק פיקוח הייצוא משנת 2018 (ECRA), שמסמיך את משרד המסחר להגביל העברת טכנולוגיות מתקדמות למדינות העלולות לנצל אותן לצרכים צבאיים. מיקס ציין כי החוק קובע במפורש שעל ארצות הברית למנוע ייצוא של מוצרים שיכולים לתרום ליכולות הצבאיות של מדינות אחרות, וטען כי אישור המכירה "מנוגד לרוח החוק".

טראמפ אישר לאנבידיה למכור שבבים מתקדמים לסין - מה שמעלה חששות רבים בקרב דמוקרטים ורפובליקנים כאחד
שבב ה-H200 נחשב לאחד החזקים והמתקדמים בעולם ומשמש תשתית קריטית לפיתוחי בינה מלאכותית מתקדמים. ממשל ביידן אסר את מכירתו לסין כבר ב-2022 מחשש שיעשה בו שימוש צבאי. כעת, ההחלטה לאפשר מחדש את העסקאות עם בייג׳ינג נתפסת על ידי הדמוקרטים כנסיגה מהקו הנוקשה שננקט בשנים האחרונות מול סין.
מיקס גם הזכיר כי לא מדובר במקרה בודד: רק בחודש שעבר אישר הממשל את מכירתם של עשרות אלפי שבבים דומים בשווי של כמיליארד דולר לאיחוד האמירויות ולערב הסעודית - מדינות שלהן יחסים קרובים עם סין ורקורד בעייתי בתחום זכויות האדם.
לדבריו, לא ייתכן שממשל שטוען כי הוא מחויב לביטחון הלאומי יאשר במקביל עסקאות שמסכנות את יתרונה האסטרטגי של ארצות הברית. "קשה להבין כיצד ניתן להצדיק החלטה כזו בזמן שסין ממשיכה להשתמש בטכנולוגיה לצרכים צבאיים", כתב מיקס.
בעוד שחלק מהרפובליקנים תומכים בעמדת הדמוקרטים, אחרים טוענים כי מדובר במהלך אסטרטגי שנועד לשמור על יתרון תחרותי של תעשיית הטכנולוגיה האמריקאית ולהבטיח גישה לשווקים מרכזיים.
מיקס ווורן דרשו מהממשל להגיש עד 12 בינואר 2026 הסברים מפורטים על הגורמים שהובילו לאישור המכירה, לרבות הערכת סיכונים ביטחונית.