
את הקמפיין יזם ומימן הוועד האמריקאי נגד אפליה נגד ערבים, שמימן הצבת שני שלטי חוצות בכיכר האיקונית. באחד מהם נכתב: „ישו הוא פלסטיני – חג מולד שמח“, ואילו השני הציג פסוק מן הקוראן המתאר את לידתו של ישו. הארגון הסביר כי מדובר במחווה של „חוסן תרבותי“, שנועדה להסיט את מוקד החג מצרכנות לאחדות, מורשת וזהות פלסטינית.

את הקמפיין יזם ומימן הוועד האמריקאי נגד אפליה נגד ערבים, שמימן הצבת שני שלטי חוצות בכיכר האיקונית. באחד מהם נכתב: „ישו הוא פלסטיני – חג מולד שמח“, ואילו השני הציג פסוק מן הקוראן המתאר את לידתו של ישו. הארגון הסביר כי מדובר במחווה של „חוסן תרבותי“, שנועדה להסיט את מוקד החג מצרכנות לאחדות, מורשת וזהות פלסטינית.
בהודעה שפרסם הארגון ברשתות החברתיות טען כי האסלאם מכבד את ישו כנביא, וכי הצגת הפסוק נועדה לעודד הבנה בין־דתית. לטענת הארגון, הזהות הפלסטינית נמחקת מן השיח הציבורי, והקמפיין מבקש „להחזיר את האמת, לכבד את הפליט הפלסטיני שנולד בבית לחם“. בהצהרה חריפה אף יותר נכתב: „בזמן שעזה סובלת רצח עם, ומקום הולדתו של ישו נתון למצור ולכיבוש, אנו משיבים אמת יסודית בלב כיכר טיימס סקוור“.
למסע הצטרפו גם פעילת האקלים גרטה תונברג וארגון הצדק החברתי סלואו פקטורי, שפרסמו הצהרה משותפת ולפיה „ישו היה פלסטיני שנולד תחת כיבוש“. בהודעתם נטען כי עבור נוצרים ברחבי העולם, בן האלוהים שבו הם מאמינים נולד בבית לחם שבפלסטין, המצויה כיום, לטענתם, תחת כיבוש אלים. עוד נכתב כי אילו היה נולד היום, סביר שהיה כלוא בכלא צבאי ישראלי, וכי תפילה עבור ילדי פלסטין אינה מספיקה – ויש לשים קץ לכיבוש.
ארגונים נוספים הרחיקו לכת אף יותר. קבוצת סומוד השוותה בין השלטון הרומי ביהודה לבין הסכסוך הישראלי־פלסטיני בימינו. לטענתה, פלסטינים העוסקים במקצועות מסורתיים כמו נגרות – מקצועו של ישו, לדבריהם – נתונים לחנק כלכלי, ומרים ושלושת האמגושים לא היו מסוגלים להשלים את מסעותיהם המקראיים בשל הגבלות ביטחוניות. הקבוצה אף טענה כי פלסטינים נהרגים כיום משום שהם נתפסים כאיום פוליטי, בדומה לישו. „הצליבה נמשכת מדי יום בפלסטין“, נכתב. „אם ישו היה חי היום, הוא היה מגן על ילדי פלסטין, על אדמתו, ומתנגד לכיבוש“.
גם התאחדות הסטודנטים הלאומית למען צדק בפלסטין פרסמה הצהרות הקוראות ל„פירוק מיתוסים של פלסטין ההיסטורית“ ול„דה־קולוניזציה של חג המולד“. הארגון תקף את ישראל על שליטתה, לטענתו, בערים המקושרות לנצרות, וטען כי נצרת „כבושה“, אף שהיא מצויה בתחומי מדינת ישראל הריבונית מאז 1948. בהצהרות חריפות נטען כי הציונות, כ„זהות פוליטית קולוניאלית“, עומדת בסתירה לערכי ישו והנצרות, וכי נוצרים ציונים במערב תומכים בישראל במסווה של אמונה דתית. לדבריהם, פלסטינים ברחבי „הארץ הקדושה“ – מבית לחם ועד עזה – חיים תחת דיכוי מתמשך.
מנגד, חוקרים, אנשי דת ומבקרי הקמפיין מציינים כי הטענה שישו היה „פלסטיני“ מתעלמת מן ההקשר ההיסטורי והדתי המוסכם. על פי המקורות הנוצריים והיהודיים כאחד, ישו נולד ביהודה, ארץ היהודים, בתקופה שבה האזור היה נתון לשלטון רומי. השם „פלסטינה“ ניתן לאזור רק לאחר מרד בר־כוכבא בשנת 135 לספירה – כמאה שנים לאחר מותו של ישו – כאשר הרומאים שינו את שם המחוז מיהודה ל„סוריה פלסטינה“ בניסיון למחוק את הזיקה היהודית לארץ.
לדברי המבקרים, הקמפיין מייצג מגמה גוברת של ניכוס סמלים דתיים ותרבותיים מערביים לצרכים פוליטיים עכשוויים. הבחירה בכיכר טיימס סקוור, אחד האתרים התיירותיים הצפופים בעולם, מבטיחה חשיפה עצומה למסר – במיוחד בעונת חג המולד, שבה מיליוני מבקרים נוהרים למקום.
המהלך משתלב, לטענתם, במאמצים רחבים יותר של תנועות חרם ושל ארגונים פרו־פלסטיניים לקשור את הסכסוך הישראלי־פלסטיני לשיח של צדק חברתי, זכויות אדם ואף משבר האקלים – כפי שממחישה מעורבותה של גרטה תונברג.
מבקרי הקמפיין מזהירים כי מדובר בעיוות היסטורי ובמניפולציה של סמלים דתיים עמוקים, תוך טשטוש הזיקה ההיסטורית היהודית לארץ ישראל והתעלמות מן המורכבות הדתית, ההיסטורית והפוליטית של האזור.