
במקום להתכונן לקיץ של חופשות משפחתיות ושגרה, מצא עצמו האב בן ה־57 יושב בתא מעצר במחוז קוב שבג’ורג’יה, מנסה להבין כיצד רגע קצר של אינסטינקט אנושי הפך לכתב אישום פלילי שעלול היה לשלול את חירותו לשנים ארוכות. הוא הצטרף לשורה הולכת וגדלה של אמריקאים הטוענים כי הואשמו בפשע שלא ביצעו.

“תארו לעצמכם שלא הייתה מצלמה בסניף הזה,” אמר פאטל. “לא הייתה שום הוכחה. ניסיון חטיפה נושא עונש של עשרות שנות מאסר, אפילו מאסר עולם. חיי היו נגמרים – הילדים שלי והאישה שלי אולי לא היו רואים אותי שוב.”
האירוע התרחש באמצע חודש מרץ, כאשר פאטל יצא לאחר ארוחת ערב לסניף וולמארט במחוז קוב, מצפון־מערב לאטלנטה. במהלך סיבוב בין המדפים הוא הבחין באישה הנוסעת על עגלה ממונעת וחשב שתוכל לכוון אותו למיקום טיילנול. האישה, קרוליין מילר בת 26, ישבה על העגלה כשבנה בן השנתיים על ברכיה וילד נוסף עומד על משטח הרגליים.
בעת ששני המבוגרים שוחחו, העגלה נתקלה בפינת תצוגה. פאטל הבחין שהפעוט נראה כמי שעלול ליפול – הן מהעגלה והן מברכיה של אמו. לדבריו, הוא הושיט יד באופן אינסטינקטיבי כדי למנוע פגיעה בילד. מילר, לעומת זאת, טענה כי האיש תפס את בנה וניסה למשוך אותו מידיה בזמן שהצביעה לעבר המדף.
“אמרתי לו, ‘לא, לא… מה אתה עושה?’ והוא משך אותו,” סיפרה מילר בריאיון לרשת חדשות מקומית במרץ. “משכתי אותו בחזרה. זה היה כמו משיכת חבל.”
פאטל, מהנדס לשעבר ואב לשתי בנות, שילם עבור התרופה ועזב את החנות בתוך דקות, מבלי לייחס לאירוע חשיבות מיוחדת. שלושה ימים לאחר מכן, הופתע כאשר נעצר בצד כביש מהיר בג’ורג’יה, נאזק והועבר למעצר. הוא הואשם בניסיון חטיפה פלילי, תקיפה פשוטה וחבלה פשוטה.
“השוטרים אמרו לי שיש נגדי צו מעצר – וזהו. לקחו אותי לכלא,” סיפר.
במשך 47 ימים הוחזק פאטל ללא אפשרות לשחרור בערובה, עבר הליכים משפטיים מתישים והתמודד עם תנאי מעצר קשים. לדבריו, הוא סבל מתת־תזונה, מחסור בטיפול תרופתי ללחץ דם גבוה ואיומים חוזרים מצד אסירים אחרים. הוא ירד כ־7.7 קילוגרמים ממשקלו, לאחר שנאלץ להסתפק בתפריט מצומצם שכלל בעיקר חלב, אורז, שעועית וחמאת בוטנים בשל היעדר אפשרויות צמחוניות.
באותה תקופה אשתו שהתה מחוץ לעיר לצורכי עבודה, בנותיו חיו במדינות אחרות, ואמו הקשישה – שאינה דוברת אנגלית – כלל לא ידעה שבנה כלוא. איש מבני משפחתו לא ביקר אותו במהלך המעצר.
לפאטל היה עבר פלילי, אך כזה שלא הכין אותו לטראומה הנוכחית. בשנת 2013 הודה באשמה בעבירה פדרלית של קשירת קשר, לאחר שניצל קשרים טכנולוגיים במסגרת פרויקט של מערכת בתי הספר הציבוריים של אטלנטה. הוא ריצה שישה חודשי מאסר פדרלי, חוויה שתיאר כ”מפכחת” והובילה אותו לשנות כיוון בחייו ולהתמקד בפיתוח מתון של עסקי הנדל”ן שלו. בעבר הרחוק יותר אף נעצר בחשד לנהיגה בשכרות. אולם הפעם, לדבריו, התחושה הייתה שונה לחלוטין.
“זה הרגיש כמו כרטיס חד־כיווני לכלא, בלי הבטחה שאצא אי פעם,” אמר. במהלך המעצר, לדבריו, ספג איומים חוזרים ונשנים על חייו. חלק מהעצורים איימו לפגוע בו, אחרים דרשו תשלום בתמורה ל”הגנה”. מחשש לשלומו, שקל לבקש משמורת מגן. בלילות, כך סיפר, היה מתעורר לעיתים בצעקות מתוך סיוטים.
חברו הקרוב זה עשרות שנים, חסמוך פאטל, שוחח עמו בטלפון מטקסס וניסה לחזק את רוחו. “אמרתי לו לא להישבר, לא להיכנע לבדידות,” סיפר.
כדי לשמור על שפיותו, פאטל מילא את ימיו במדיטציה, בקריאת טקסטים דתיים כמו הבהגווד גיטה – מהכתבים המרכזיים של ההינדואיזם – ואף השתתף בלימוד תנ”ך עם אסירים אחרים, בתקווה לשמור על יציבות נפשית בזמן שהוא ממשיך לטעון לחפותו.
בתחילת מאי, כמעט חודשיים לאחר המעצר, החלה התקווה להתגבש. עורכת דינו, אשלי מרצ’נט, הציגה בשימוע הערובה צילומי אבטחה מחנות וולמארט, שלדבריה סתרו לחלוטין את גרסת התביעה. “אין כאן משיכת חבל, אין תקיפה ואין חבלה – מדובר בשבריר שנייה,” אמרה.
בסרטון, ללא קול ובאיכות מוגבלת, נראה פאטל נכנס לחנות, פוגש במילר, והעגלה פוגעת בתצוגה. לרגע קצר הוא מושיט יד ומרים את הילד, אך מיד לאחר מכן מילר מושיטה את ידיה והפעוט חוזר לברכיה. פאטל מתרחק מספר צעדים – והאירוע מסתיים.
לאחר פרסום הצילומים, גל התמיכה הציבורית הלך וגבר. פאטל שוחרר בערובה של 10,000 דולר, ויותר מ־90 אלף בני אדם חתמו על עצומה הקוראת לביטול האישומים.
שלושה חודשים נוספים חלפו, עד שבאוגוסט הודיעה התביעה על משיכת כתב האישום וביטול מוחלט של התיק, כך עולה מרישומי בית המשפט.
“תארו לעצמכם שלא הייתה מצלמה בסניף הזה,” אמר פאטל. “לא הייתה שום הוכחה. ניסיון חטיפה נושא עונש של עשרות שנות מאסר, אפילו מאסר עולם. חיי היו נגמרים – הילדים שלי והאישה שלי אולי לא היו רואים אותי שוב.”
האישומים אמנם בוטלו, אך הנזק כבר נגרם. פאטל ומשפחתו מנסים כעת לשקם את חייהם, והוא הגיש תביעה אזרחית בסך 25 מיליון דולר נגד עיריית אקוורת’, בטענה ללשון הרע, רשלנות, מאסר שווא, גרימת מצוקה רגשית ופגיעות נוספות.