
האגרה החדשה נקבעה בצו נשיאותי שפרסם הנשיא טראמפ בספטמבר האחרון, בטענה שתוכנית ה־H-1B נוצלה לאורך השנים לרעת עובדים אמריקאים. לפי הצו, חברות השתמשו בו כדי להחליף עובדים מקומיים בעובדים זרים בשכר נמוך יותר, במקום להשלים מחסור אמיתי בכוח אדם מיומן. לשכת המסחר, יחד עם אוניברסיטאות וארגוני מעסיקים, טענה מנגד כי גובה האגרה חורג מהאיזון שקבע הקונגרס ופוגע קשות במעסיקים בארה"ב.

בית משפט פדרלי מאפשר לממשל טראמפ להמשיך ברפורמת ההגירה
השופטת הפדרלית בריל האוול דחתה את הטענות וקבעה כי החוק מעניק לנשיא סמכות רחבה להסדיר כניסת מהגרים ולא-מהגרים כאחד. בפסק הדין נכתב כי הוויכוח הציבורי והכלכלי סביב יעילות המדיניות אינו בסמכות בתי המשפט, כל עוד הצו משתלב במסגרת החוק. עוד הבהירה האוול כי ההחלטה אינה באה להמעיט בתרומתם של מחזיקי אשרות H-1B לכלכלה האמריקאית, אך סוגיות של מדיניות כלכלית וביטחון לאומי נתונות להכרעת הרשויות הפוליטיות ולא להתערבות שיפוטית.
הוויכוח סביב אשרות H-1B ממשיך לפצל את המערכת הפוליטית והעסקית. מתנגדי התוכנית טוענים שהיא לוחצת כלפי מטה את השכר ופוגעת בהזדמנויות תעסוקה של אמריקאים, ולכן האגרה הגבוהה אמורה לעודד חברות לגייס עובדים מקומיים. מנגד, בכירים בתעשיית ההייטק מזהירים כי צמצום הגישה לעובדים זרים מיומנים יפגע בחדשנות ובכושר התחרות של ארה"ב. למרות הפערים, קיימת הסכמה רחבה שיש צורך ברפורמה שתהפוך את התוכנית ליעילה, שקופה ומותאמת יותר לשוק העבודה.
במקביל לפסיקה, הודיע המשרד לביטחון המולדת על שינוי עמוק נוסף: החל מ־2027 הגרלת ה־H-1B תתבסס על שכר, כך שמועמדים בעלי שכר גבוה בתחום יקבלו עדיפות. כיום מחולקות 85 אלף אשרות בשנה, מתוכן 20 אלף לבעלי תארים מתקדמים. ברשות ההגירה USCIS הובהר כי האגרה החדשה לא תחול על עובדים קיימים או על סטודנטים שכבר אושרו לשינוי סטטוס בתוך ארה"ב. בממשל מציינים כי נפתחו 175 חקירות נגד חברות החשודות בניצול לרעה של התוכנית.
לצד זאת, לפחות שתי עתירות נוספות נגד המהלך עדיין תלויות ועומדות בבתי משפט אחרים. הפסיקה הנוכחית היא המבחן המשפטי המשמעותי הראשון של המדיניות, ועשויה להשפיע באופן מכריע על גורל ההליכים הבאים ועל עתיד אחת מתוכניות הוויזה השנויות ביותר במחלוקת בארה"ב.