ישראלי־אוקראיני במרכז פרשת הונאה בארצות הברית: מיליונים נגנבו ממשקיעים אמריקאים

פרשת הונאה בינלאומית רחבת היקף, שפגעה במשקיעים בארצות הברית, הגיעה לשלב ההרשעה: ירוסלב שילקלופר, בן 49, אזרח כפול של אוקראינה וישראל, הודה ב־18 בדצמבר באשמת הונאת העברות בנקאיות, במסגרת תוכנית הונאה מתוחכמת שנועדה לגנוב מיליוני דולרים ממשקיעים אמריקאים באמצעות חברות תיווך פיקטיביות. כך הודיע משרד המשפטים של ארצות הברית בשבוע שעבר.

על פי כתב האישום והודאתו, שילקלופר היה חלק מארגון פלילי שפעל כ”עסק תיווך טלפוני משוכלל”, שתוכנן מראש להוליך שולל אזרחים אמריקאים ולהוציא מהם סכומי כסף גדולים. התביעה הפדרלית קבעה כי שילקלופר ושותפיו הונו קורבנות בארצות הברית בסכום של לפחות 2.8 מיליון דולר, באמצעות הבטחות לתשואות גבוהות והצגת מצגי שווא של פעילות השקעה לגיטימית.

הקורבנות קיבלו גישה לפלטפורמות דיגיטליות שנראו מקצועיות ואמינות, והציגו לכאורה נתוני השקעה בזמן אמת. בפועל, על פי מסמכי בית המשפט, כל הנתונים היו מפוברקים. הכספים שהעבירו הקורבנות לא הושקעו כלל, אלא הולבנו דרך רשת חשבונות בנק שנשלטה בידי שילקלופר ושותפיו במדינות שונות, בהן אוקראינה, גאורגיה, הונגריה, ישראל, הרפובליקה הצ’כית ומדינות נוספות.

 

על פי כתב האישום והודאתו, שילקלופר היה חלק מארגון פלילי שפעל כ”עסק תיווך טלפוני משוכלל”, שתוכנן מראש להוליך שולל אזרחים אמריקאים ולהוציא מהם סכומי כסף גדולים. התביעה הפדרלית קבעה כי שילקלופר ושותפיו הונו קורבנות בארצות הברית בסכום של לפחות 2.8 מיליון דולר, באמצעות הבטחות לתשואות גבוהות והצגת מצגי שווא של פעילות השקעה לגיטימית.

 

כאשר משקיעים אמריקאים ניסו למשוך את כספם, נתקלו בדחיות שיטתיות. על פי התביעה, חלקם אוימו בהליכים משפטיים פיקטיביים, אחרים הופעל עליהם לחץ נפשי כבד, ובמקרים רבים נעשה ניסיון לשכנע אותם להעביר סכומי כסף נוספים, בטענה כי נדרשות “עמלות”, “מיסים” או “אישורים” לצורך שחרור הכספים. כל זאת, בעוד הקורבנות משוכנעים שהם עוקבים אחר רווחים אמיתיים ההולכים ותופחים על גבי מסכיהם.

הרשת הפלילית פעלה בזירה הבינלאומית תוך ניצול מערכת הבנקאות הגלובלית, במטרה להקשות על רשויות האכיפה האמריקאיות לאתר את תנועת הכספים. השימוש בחשבונות במדינות רבות נועד לטשטש עקבות, ליצור שכבות של הסוואה ולנתק את הקשר בין הקורבנות לבין יעדם הסופי של הכספים. על פי מסמכי החקירה, הארגון פיתח מנגנון שליטה מרחוק שאפשר ניהול שיטתי ומתמשך של ההונאה.

שילקלופר נעצר בפולין בשנת 2023, ולאחר הליך משפטי הוסגר לארצות הברית בשנת 2024. הרשעתו מדגימה את העמקת שיתוף הפעולה הבינלאומי במאבק בפשיעה כלכלית חוצת גבולות, כאשר מדינות שונות פועלות יחד כדי לאתר, לעצור ולהעמיד לדין חשודים גם כאשר פעילותם מתבצעת מחוץ לשטח ארצות הברית.

על פי משרד המשפטים, שילקלופר צפוי לעונש של עד ארבע שנות מאסר, קנס של עד 250 אלף דולר, ותשלום פיצויים של לפחות 800 אלף דולר נוספים. בנוסף, כ־2.8 מיליון דולר כבר הוחזרו לקורבנות, בסיוע הרשויות בגאורגיה – הישג חריג יחסית בתחום ההונאות הבינלאומיות, שבהן השבת כספים נחשבת מורכבת במיוחד.

לפי התביעה, תוכנית ההונאה התבססה על בניית אמון הדרגתית עם הקורבנות. בתחילת הדרך הוצגו “רווחים” צנועים, שנועדו לחזק את תחושת הביטחון של המשקיעים. רק בשלב מאוחר יותר, כאשר ניסו למשוך סכומים משמעותיים, הופעלו עליהם לחצים הולכים וגוברים – תחילה באמצעות דרישות תשלום נוספות, לאחר מכן באמצעות איומים, ולבסוף באמצעות מניפולציות שנועדו לגרום להם להזרים עוד כסף למערכת.

הפרשה ממחישה את הסכנה הגוברת שבהונאות השקעה בינלאומיות בעידן הדיגיטלי. הפלטפורמות שבהן השתמש הארגון היו מתוחכמות דיין כדי לשכנע גם משקיעים מנוסים, עם ממשקי משתמש מקצועיים, נתונים מפורטים לכאורה ושירות לקוחות שנראה אמין לחלוטין.

החקירה וההעמדה לדין התבצעו בשיתוף פעולה בין מספר סוכנויות אכיפה בארצות הברית, בהן הבולשת הפדרלית, משרד המשפטים ורשויות רגולציה פיננסיות. ההסגרה מפולין והסיוע מצד גאורגיה היו מרכיבים מרכזיים בהצלחת התיק.

משרד המשפטים האמריקאי מציג את המקרה כמסר חד לפושעים כלכליים ברחבי העולם: גם פעילות שמבוצעת מחוץ לארצות הברית אינה מספקת חסינות. שיתוף הפעולה הבינלאומי המתרחב מצמצם משמעותית את האפשרות למצוא מקלט בטוח מעבר לים.

הפרשה מדגישה גם את חשיבות הערנות מצד משקיעים בארצות הברית. הרשויות ממליצות לבדוק היטב כל חברת השקעה, לוודא רישום ופיקוח רגולטורי, ולהיזהר מהבטחות לתשואות חריגות. כפי שמדגישים גורמי האכיפה, אם הצעה נראית טובה מדי – סביר להניח שהיא אכן כזו.

גזר הדין הצפוי לשילקלופר משקף את חומרת המעשים ואת הנזק הכלכלי והנפשי שנגרם לקורבנות האמריקאים. גם אם חלק מהכספים הושבו, הפגיעה באמון והלחץ שחוו הקורבנות ממחישים את המחיר הכבד של פשיעה פיננסית חוצת גבולות בעידן הדיגיטלי.