טיהור בצמרת הדיפלומטיה האמריקאית: טראמפ מחזיר עשרות שגרירים מכל רחבי העולם ומטלטל את משרד החוץ

ממשל דונלד טראמפ הורה להחזיר יותר מ־24 דיפלומטים ותיקים מתפקידי שגרירים ומעמדות בכירות אחרות ברחבי העולם, במהלך פתאומי שעורר זעם במשרד החוץ האמריקאי והצית מחדש את העימות בין ההנהגה הפוליטית לבין שירות החוץ המקצועי. לדברי פקידים אמריקאים בהווה ובעבר, המהלך נועד להבטיח יישום מלא של מדיניות “אמריקה תחילה” — אך עלול להותיר שגרירויות מרכזיות ללא הנהגה יציבה בתקופה רגישה.

אנשי משרד החוץ מזהירים כי ההחלטה תגרום לשיבוש חמור בפעילות הדיפלומטית ותסיים בפועל את הקריירה של שגרירים רבים. על פי הנהלים, עם סיום כהונתם ניתנים להם 90 יום בלבד למצוא תפקיד חלופי בתוך המערכת — משימה כמעט בלתי אפשרית כאשר מספר המשרות הבכירות מוגבל.

“הסרת דיפלומטים בכירים ללא הסבר או הצדקה היא מסר מסוכן”, מסרה האגודה לשירות החוץ האמריקאי, האיגוד המייצג את הדיפלומטים המקצועיים. “המשמעות היא שנאמנות למדינה כבר אינה מספיקה, ושניסיון מקצועי ושבועה לחוקה נדחקים הצידה מפני נאמנות פוליטית”.

מנגד, גורם בכיר במשרד החוץ טען כי מדובר ב”הליך סטנדרטי”. לדבריו, “שגריר הוא נציג אישי של הנשיא, וזכותו של הנשיא לוודא שמי שמייצג אותו בעולם מקדם את סדר היום של ‘אמריקה תחילה’”.

 

גורם בכיר במשרד החוץ טען כי מדובר ב”הליך סטנדרטי”. לדבריו, “שגריר הוא נציג אישי של הנשיא, וזכותו של הנשיא לוודא שמי שמייצג אותו בעולם מקדם את סדר היום של ‘אמריקה תחילה’”

 

על פי הדיווחים, החל מהשבוע שעבר קיבלו שגרירים באסיה, אפריקה, אמריקה הלטינית ואירופה שיחות טלפון מוושינגטון, שבהן נדרשו לפנות את תפקידם עד אמצע ינואר. לא נמסרה להם סיבה רשמית להחלטה. לפחות שני תריסרים מהשגרירים הם דיפלומטים מקצועיים ששירתו תחת נשיאים רפובליקנים ודמוקרטים כאחד, וכולם קודמו לאחרונה בתקופת נשיאותו של ג’ו ביידן.

אף ששגרירי קריירה משרתים “לפי רצון הנשיא”, מקובל לאפשר להם להשלים קדנציה מלאה של שלוש עד ארבע שנים, גם כאשר מתחלף הממשל. זאת בניגוד לשגרירים פוליטיים — תורמים או מקורבים לנשיא — שבדרך כלל מוחזרים עם כניסת נשיא חדש לתפקיד. הפעם, קובעים גורמים ותיקים, נשבר הנוהג.

המשמעות המעשית היא עקירה חפוזה של חיים ומשפחות. שגרירים נדרשים לעזוב מדינות שליחות בתוך שבועות ספורים ולהתחיל מחדש במערכת שכבר אינה ממהרת לקלוט אותם. בברכת חג ששלחה לעמיתיה, כתבה שגרירת ארצות הברית בפיליפינים, מרי קיי קרלסון, כי קיבלה “בלב כבד” הודעה שתידרש לעזוב בינואר. במכתב, שהגיע לידי העיתונות, ציינה כי אינה יודעת אם תוכל להישאר ולסייע במעבר מסודר, וכי נאלצה להתחיל בהכנות לעזיבה.

נשיא האגודה לשירות החוץ, ג’ון דינקלמן, דחה את טענת הממשל שמדובר בשגרה. “זה רחוק מלהיות תהליך סטנדרטי”, אמר. “מאוד לא מקובל להחזיר שגרירי קריירה כמעט שנה לתוך כהונת ממשל. אלה אנשי מקצוע לא־מפלגתיים, ששירתו נאמנה נשיאים משני צדי המפה הפוליטית”.

המהלך דווח לראשונה על ידי האתר פוליטיקו, והוא מצטרף לשורת עימותים בין ההנהגה הפוליטית לבין הדרג המקצועי במשרד החוץ. מאז כניסתו של טראמפ לכהונה נוספת, גבר החשש בקרב עובדים ותיקים לביטחון התעסוקתי שלהם, במיוחד לאחר ששר החוץ מרקו רוביו הוביל בקיץ האחרון פיטורים של יותר מ־1,300 עובדים במסגרת תוכנית צמצומים, ולפני כן אישר צעדים לפירוק הסוכנות האמריקאית לפיתוח בינלאומי.

טראמפ עצמו הרבה לתקוף את מה שהוא מכנה “הדיפ סטייט” — ביורוקרטים לא נבחרים שלטענתו חותרים תחת מדיניותו ומקדמים ערכים ליברליים בזירה הבינלאומית. עוזריו תקפו תוכניות שאושרו בקונגרס לקידום גיוון או זכויות להט”ב, ולעיתים הציגו אותן באופן מסולף כחלק מביקורת רחבה על פעילות משרד החוץ.

דיפלומטים ותיקים מדגישים כי קציני שירות החוץ המקצועיים פעלו לאורך השנים ללא הטיה פוליטית, וצברו ידע ייחודי בשפות, תרבויות וניהול שגרירויות בסביבות מורכבות ולחוצות — ניסיון שלדבריהם לא ניתן להחליף בקלות.

המהלך משתלב במאמץ רחב יותר של טראמפ לעצב מחדש את מדיניות החוץ האמריקאית בהתאם לחזונו. מבקריו מזהירים כי פיטורים והחזרות המוניות עלולים לפגוע ביכולת של ארצות הברית לנהל דיפלומטיה אפקטיבית, דווקא בתקופה של מתחים גיאופוליטיים גוברים.

תומכי הממשל, לעומת זאת, טוענים כי לנשיא יש סמכות מלאה לבחור מי ייצג אותו בעולם, וכי ההחזרות עומדות בגבולות הסמכות החוקתית. עם זאת, גם בקרב מומחים ותיקים קיימת הסכמה שהיקף המהלך, עיתויו והאופן הפתאומי שבו בוצע — חריגים אפילו ביחס לממשלים קודמים שביקשו להטביע חותם אידיאולוגי על מדיניות החוץ של ארצות הברית.