
עד מהרה התברר כי אין מדובר באירוע בודד. המכתבים היו חלק מדפוס רחב של איומים שנשלחו בדואר לעשרות מוסדות יהודיים בפנסילבניה, מסצ’וסטס, וירג’יניה, מרילנד ובמחוז קולומביה. חלק מהאיומים נקבו בשמותיהם של רבנים ואנשי קהילה, אחרים הזכירו פיגועים היסטוריים ותקיפות אנטישמיות מהשנים האחרונות בארצות הברית ובאירופה. לעיתים צורפו לדיוורים קטעי עיתונות על מלחמת ישראל–עזה, ולפחות שלושה מהמכתבים כללו איום מפורש בפגיעה בבתי כנסת, לצד “המלצה” לוודא שהמבנים מבוטחים במלואם.
מומחי אבטחה, מנהיגי קהילה וארגונים ללא מטרות רווח מדגישים כי איומים מסוג זה מחייבים התייחסות רצינית במיוחד, על רקע גל מתמשך של אלימות אנטישמית. ב־14 בדצמבר, כך מסרו הרשויות, אב ובנו רצחו לפחות 15 בני אדם ופצעו עשרות בירי במהלך חגיגת חנוכה באוסטרליה. קרוב יותר לבית, בחודש מאי, נרצחו בירי שני עובדים צעירים של שגרירות ישראל במוזיאון היהודי בוושינגטון.

המכתבים היו חלק מדפוס רחב של איומים שנשלחו בדואר לעשרות מוסדות יהודיים בפנסילבניה, מסצ’וסטס, וירג’יניה, מרילנד ובמחוז קולומביה. חלק מהאיומים נקבו בשמותיהם של רבנים ואנשי קהילה, אחרים הזכירו פיגועים היסטוריים ותקיפות אנטישמיות מהשנים האחרונות בארצות הברית ובאירופה. לעיתים צורפו לדיוורים קטעי עיתונות על מלחמת ישראל–עזה, ולפחות שלושה מהמכתבים כללו איום מפורש בפגיעה בבתי כנסת, לצד “המלצה” לוודא שהמבנים מבוטחים במלואם.
הרב מיטשל מלקוס, מנהל בית הספר היהודי “צ’ארלס אי. סמית” ברוקוויל, מרילנד — מוסד שבו מתקיימים אירועים יומיומיים במהלך חג החנוכה — ניסה להרגיע את ההורים לאחר האירועים האחרונים. “אנחנו שמים את הבטיחות בראש סדר העדיפויות, גם כשאנחנו מבקשים לחיות את חיינו היהודיים בגאווה ובפתיחות”, אמר.
“אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לקחת סיכונים”, אמר ריצ’רד פרים, מנכ”ל ארגון “שירות האבטחה הקהילתי”, גוף ללא מטרות רווח שהכשיר אלפי מתנדבים להגנה על יותר מ־500 בתי כנסת וארגונים יהודיים ברחבי ארצות הברית. מאז האירועים האלימים האחרונים, סיפר פרים, הוא מקבל פניות רבות ממנהיגי קהילות המבקשים סיוע באבטחת התכנסויות ואירועים. “המטרה שלנו היא לאפשר לחיים יהודיים להימשך בלי פחד”, אמר.
כאשר אחד המכתבים הגיע לבית הכנסת בוושינגטון במרס 2024, המתנדב — שדיבר בעילום שם מחשש לפגיעה אישית — דיווח מיידית על האיום ללשכת החקירות הפדרלית ולמשטרת וושינגטון. בהמשך התריע גם בפני מוסדות יהודיים נוספים וקרא להם לגלות ערנות. עד מהרה התברר כי בתי כנסת, מוזיאונים ובתי ספר יהודיים נוספים קיבלו מכתבים דומים, אם כי שמותיהם לא פורסמו במסמכי בית המשפט הפדרלי במזרח פנסילבניה.
מתנדבת אחרת, ורה, שסירבה לחשוף את שמה המלא, סיפרה כי המכתב שנשלח לבית הכנסת שלה בצ’בי צ’ייס, מרילנד, ביולי האחרון, הרגיש כחלק ממתקפה רחבה ומתמשכת. לדבריה, בית הכנסת קיבל גם איומי פצצה, ובמקרים אחרים נאלצו המתפללים להתמודד עם מפגינים שצעקו עליהם בכניסה. “בשנתיים האחרונות חלה עלייה חדה במגוון האיומים”, אמרה.
על פי נתוני הליגה נגד השמצה, בשנת 2024 נרשמו בארצות הברית כמעט 500 אירועים אנטישמיים יותר מאשר בשנה שקדמה לה. מומחים מציינים כי מאז מתקפת חמאס ב־7 באוקטובר 2023 והמלחמה שפרצה בעקבותיה, הולך וגובר הקשר בין התקפות אנטישמיות לבין שיח אנטי־ציוני ואנטי־ישראלי.
מאז הטבח בבית הכנסת “עץ החיים” בפיטסבורג בשנת 2018, מוסדות יהודיים ברחבי ארצות הברית חיזקו באופן ניכר את מערכי האבטחה שלהם, אמר גיל פרויס, מנכ”ל הפדרציה היהודית של וושינגטון רבתי. “לפני עשור, אבטחה קבועה הייתה שמורה בעיקר לחגים ולאירועים גדולים. כיום, כמעט כל בית כנסת מפעיל אמצעי אבטחה בכל עת שהבניין פתוח”.
אמצעי האבטחה כוללים לעיתים גלאי מתכות, שוטרים או מאבטחים פרטיים בכניסות, אך במקרים רבים נשענים המוסדות גם על מתנדבים שהוכשרו לכך. “מדובר במסורת ארוכה של קהילות יהודיות שלוקחות אחריות על ביטחונן”, אמר פרים, והזכיר כי ארגונים דומים פועלים גם בלונדון, פריז וסידני.
לאחר שהחלו להגיע המכתבים, זרוע האבטחה של הפדרציה היהודית של וושינגטון רבתי, “ג’יי־שילד”, החלה לקיים הכשרות ייעודיות לטיפול בטוח בדואר מאיים ושימורו כראיה. בתוך חודשים הצליחו מתנדבים לאסוף יותר מתריסר מכתבים שנשלחו למוסדות יהודיים שונים באזור. “הבהרנו ללשכת החקירות הפדרלית שהאיומים מתפרסים על פני אזורי שיפוט רבים”, סיפר אחד מהם.
פריצת הדרך הגיעה ביוני, עם פרסום הודעת משרד המשפטים: גבר בן 55 נעצר בעקבות חקירה משותפת של לשכת החקירות הפדרלית בפילדלפיה ובבולטימור, שירות הפיקוח על הדואר של ארצות הברית, משטרת מחוז מונטגומרי ומשרד התובע הפדרלי במרילנד. על פי מסמכי בית המשפט, קליפט ספרליס, תושב גארט פארק שבמרילנד, שלח במשך יותר משנה לפחות 40 מכתבי איום וגלויות ליותר מ־25 מוסדות יהודיים.
במהלך חיפוש בביתו נמצאו מכונת כתיבה וקטעי עיתונות ששימשו להכנת המכתבים. רשומות טלפוניות הצביעו על כך שספרליס שהה באזורים שבהם נשלחו המכתבים בסמוך למועדי המשלוח. ביום מעצרו הודה בפני סוכן מיוחד של לשכת החקירות הפדרלית כי הוא עומד מאחורי הדיוורים, ואף סיפר כי תכנן לשוב למוסד יהודי בפילדלפיה שבו נהג להדריך סיורים.
התביעה ציינה כי ספרליס היה מודע לכך שהדיוורים יפורשו כאיומים לפגיעה או להרג. הוא הודה ב־17 סעיפים של שליחת תקשורת מאיימת ובשמונה סעיפים של פגיעה בחופש הפולחן הדתי. העונש הסופי טרם נקבע, אך העבירות שבהן הודה נושאות עונש מרבי של עשרות שנות מאסר וקנסות בהיקף של מיליוני דולרים. גזר הדין צפוי להינתן במרס.
ספרליס, בנו של פסל ואמן אבן מוכר באזור וושינגטון, שעבודותיו עיטרו את הקתדרלה הלאומית של וושינגטון, עסק בעצמו בהוראה ובשימור מבנים היסטוריים, בין היתר במוסדות של מכון סמיתסוניאן ובבית העלמין אוק היל. “הוא היה חבר מרכזי בקהילה”, אמר מתנדב האבטחה. “וזו בדיוק הנקודה המטרידה — אתה אף פעם לא יודע מאיפה האיום הבא יגיע”.