
לפי הדיווח, צי האוטובוסים של המחוז כולל כיום 23 אוטובוסים חשמליים, לצד 24 אוטובוסים מונעי בנזין וארבעה אוטובוסי דיזל גדולים. סקוט זיוברו, אב לתלמידים במחוז, הסביר כי “מערכת החימום באוטובוס פועלת על אותה סוללה שמניעה את הרכב עצמו”. לדבריו, “נאמר לנהגים שהפעלת החימום מרוקנת את קיבולת הסוללה ועלולה למנוע מהאוטובוס להשלים את המסלול”.

לטענת מבקרי המדיניות, המקרים שדווחו בניו יורק מצטרפים לדיווחים דומים שעלו גם במדינות צפוניות אחרות בארצות הברית, בהן מישיגן, מינסוטה וקולורדו, שם מחוזות חינוך התמודדו עם ירידה בטווח הנסיעה של אוטובוסים חשמליים בחורף ועם קשיים בהפעלת מערכות חימום. אף כי לא בכל מקום דווח על מקרים חמורים דומים, התופעה מעוררת דיון ארצי בנוגע להתאמת הטכנולוגיה לאקלים קר.
הורים נוספים סיפרו כי מעבר לבעיות החימום, אירעו גם תקלות מכניות. כריס למפמן, הורה מודאג, תיאר מקרה שבו אוטובוס “התקלקל באמצע הדרך”. לדבריו, “נשלח אוטובוס חלופי, אבל הוא איחר ביותר משלושים דקות. הבן שלי עמד בחוץ מעל 35 דקות וחיכה לאוטובוס שפשוט לא הגיע”. למפמן הוסיף כי “יש ילדים שממתינים חצי שעה ויותר בקור, בזמן שהאוטובוס משלים את המסלול שלו. אין שום סיבה שילדים יצטרכו לקפוא כך”.
גם בני משפחה נוספים הביעו זעזוע. לין אורבינו, סבתא לתלמיד במחוז, סיפרה כי נחרדה לשמוע מנכדה כי באוטובוס לא הופעל חימום. “הוא חזר הביתה ביום שבו הטמפרטורה עמדה על 23 מעלות פרנהייט, מינוס חמש מעלות צלזיוס”, אמרה. “שאלתי אם היה חם באוטובוס, והוא ענה: ‘לא. אמרו שאסור להפעיל חימום כי זה מרוקן את הסוללה’”.
מפקח מחוז החינוך, פיל ג’ונסון, מסר בהצהרה כי הוא מודע לתלונות וכי נהלי התחבורה של המחוז מחייבים הפעלת חימום. לדבריו, “כל מסלולי הנסיעה תוכננו כך שקיבולת הסוללה של האוטובוסים החשמליים מספיקה הן לנסיעה והן להפעלת חימום רציף, גם בתנאי חורף”. הוא הוסיף כי המחוז ממשיך להכשיר ולתמוך בצוותי התחבורה כדי להבטיח את בטיחות התלמידים והצוות.
בהודעה נוספת צוין כי המחוז “מעריך את מאמצי הצוות תוך כדי ניווט במעבר לאוטובוסים חשמליים, כפי שנדרש על ידי מדינת ניו יורק”. גם רשות המחקר והפיתוח לאנרגיה של מדינת ניו יורק טוענת באתרה כי אוטובוסים חשמליים לבתי ספר מסוגלים לשמור על חימום גם במזג אוויר קר, אף שטווח הסוללה עלול להצטמצם. לטענתה, ברוב המקרים הקיבולת עדיין מספיקה להשלמת המסלולים המקומיים.
עם זאת, הפרשה מעלה שאלות רחבות יותר לגבי המעבר הכפוי לתחבורה ציבורית חשמלית, במיוחד באזורים המאופיינים בחורפים קשים. בעוד שאוטובוסים חשמליים מוצגים כפתרון סביבתי מתקדם, הביצועים שלהם בתנאי קור קיצוניים ממשיכים לעורר מחלוקת. מבקרים טוענים כי החלטת המדינה להטיל מנדט גורף, ללא תקופת מעבר מספקת וללא בחינה מעמיקה של הטכנולוגיה בתנאים מקומיים, הייתה נמהרת.
לטענת מבקרי המדיניות, המקרים שדווחו בניו יורק מצטרפים לדיווחים דומים שעלו גם במדינות צפוניות אחרות בארצות הברית, בהן מישיגן, מינסוטה וקולורדו, שם מחוזות חינוך התמודדו עם ירידה בטווח הנסיעה של אוטובוסים חשמליים בחורף ועם קשיים בהפעלת מערכות חימום. אף כי לא בכל מקום דווח על מקרים חמורים דומים, התופעה מעוררת דיון ארצי בנוגע להתאמת הטכנולוגיה לאקלים קר.
תומכי החקיקה מדגישים כי בעיות ההשקה הן זמניות וכי הטכנולוגיה משתפרת עם הזמן. הם מצביעים על היתרונות ארוכי הטווח של הפחתת פליטות מזהמים ושיפור איכות האוויר סביב בתי הספר. ההורים, מנגד, דורשים פתרונות מיידיים. “לא מעניין אותי כמה הטכנולוגיה תהיה טובה בעוד חמש שנים”, אמר אחד מהם. “הילד שלי קופא עכשיו. זה פשוט לא מקובל”.
המקרה מדגיש את האתגר הרחב שבאיזון בין יעדים סביבתיים לבין צרכים מיידיים ובטיחותיים. הפחתת פליטות פחמן היא מטרה ראויה, אך יישומה, כך טוענים הורים ומבקרים, חייב להתחשב בתנאי מזג האוויר המקומיים ובמציאות היומיומית של תלמידים צעירים.
מחוז החינוך לייק שור סנטרל הודיע כי הוא פועל מול יצרני האוטובוסים בניסיון לפתור את הבעיות, אך טרם הציג לוח זמנים ברור. בינתיים, הורים ממשיכים לדווח על ילדים החוזרים הביתה קפואים ומודאגים, וחלקם אף שוקלים חלופות תחבורה פרטיות.
הפרשה בניו יורק עשויה לשמש תמרור אזהרה למדינות נוספות השוקלות צעדים דומים. המעבר לתחבורה נקייה הוא חיוני, אך יישום זהיר, הדרגתי ומותאם לתנאים אזוריים — כזה שמבטיח בראש ובראשונה את רווחת הילדים — עשוי להיות המפתח להצלחתו.