
“בהפרש קולות מוחץ, טאקר קרלסון הוכתר ‘אנטישמי השנה’ של ‘סטופ אנטישמיזם’ לשנת 2025”, הודיעה לייאורה רז, מייסדת וסמנכ״לית הארגון. “הרטוריקה המפלגת, השונאת והמסוכנת של קרלסון, לצד ראיונות חוזרים ונשנים עם קנאים ומתנצלי היטלר, הפכו אותו — בעיני הציבור — לדמות הבולטת ביותר בהפצת שנאה כלפי יהודים ב־12 החודשים האחרונים”.

קרלסון משתמש בפלטפורמה בעלת מיליוני צופים כדי לנרמל אנטישמיות, החל ממזעור עליונות לבנה ועד לקידום גרסאות של “תיאוריית ההחלפה הגדולה”, ובכך הוא “הופך שריקות כלבים למגאפון של שנאה”. עוד נטען כי הוא תקף את שפירו ואישים יהודים נוספים התומכים בישראל, בטענה שהם “מרוכזים בסכסוך במדינה זרה בזמן שהמדינה שלהם עצמה הופכת למסוכנת באופן מדאיג” — אמירה שלדברי הארגון מהדהדת את ההאשמה ההיסטורית בדבר “נאמנות כפולה”, המרמזת שיהודים הם אמריקאים חשודים שנאמנותם האמיתית נתונה לישראל.
הריאיון עם פואנטס עורר מחלוקת כבר מן הדקות הראשונות, כשפואנטס הצהיר כי הוא “מעריץ” של הדיקטטור הסובייטי יוסיף סטלין, המזוהה גם עם מדיניות אנטישמית. במהלך השיחה תקף קרלסון את “הציונים הנוצרים” בשל תמיכתם בישראל, וטען כי הם “נדבקו בנגיף מוחי” — תוך שהוא מפנה אצבע מאשימה אל הנשיא לשעבר ג׳ורג׳ ווקר בוש, שגריר ארצות הברית בישראל לשעבר מייק האקבי, והסנאטור מטקסס טד קרוז. “אני לא אוהב אותם יותר מכל אחד אחר”, אמר קרלסון, שפוטר בעבר מפוקס ניוז.
הסערה לא נותרה בגבולות הרשת: הריאיון יצר גינוי מיידי והעמיק קרע בתוך הימין הפוליטי האמריקאי. שמרנים, ובהם הפרשן בן שפירו, קראו לגורמים במחנה הימין לנתק קשר עם קרלסון; אחרים, בהם נשיא מכון “הריטג׳” קווין רוברטס, יצאו להגנתו וטענו כי מדובר בניסיון להשתיק קולות ביקורתיים. הארגון “סטופ אנטישמיזם” כבר כינה את קרלסון “אנטישמי השבוע” באוקטובר, עוד לפני שהוויכוח סביב פואנטס הגיע לשיאו.
לטענת הארגון, קרלסון משתמש בפלטפורמה בעלת מיליוני צופים כדי לנרמל אנטישמיות, החל ממזעור עליונות לבנה ועד לקידום גרסאות של “תיאוריית ההחלפה הגדולה”, ובכך הוא “הופך שריקות כלבים למגאפון של שנאה”. עוד נטען כי הוא תקף את שפירו ואישים יהודים נוספים התומכים בישראל, בטענה שהם “מרוכזים בסכסוך במדינה זרה בזמן שהמדינה שלהם עצמה הופכת למסוכנת באופן מדאיג” — אמירה שלדברי הארגון מהדהדת את ההאשמה ההיסטורית בדבר “נאמנות כפולה”, המרמזת שיהודים הם אמריקאים חשודים שנאמנותם האמיתית נתונה לישראל.
בארגון הוסיפו כי מסוכנותו של קרלסון נובעת מהיקף השפעתו ומהאופן שבו הוא ממלא תפקיד של פרובוקטור: הוא מנסח שאלות שמכוונות להוציא מן המרואיינים תגובות מתלהמות, וכך — לשיטתם — מפיץ שקרים ונרטיבים אנטישמיים מבלי לאמץ אותם במפורש.
בין הדוגמאות שהוזכרו: קרלסון ראיין בעבר את הכומר הפלסטיני מונת׳ר אייזק, המכנה את ישראל “ישות טרוריסטית”. הוא גם אירח את דריל קופר, רוויזיוניסט שואה שטען כי הנאצים לא התכוונו להרוג יהודים והאשים את ראש ממשלת בריטניה וינסטון צ׳רצ׳יל באחריות לפרוץ מלחמת העולם השנייה. קרלסון אף שיבח את קופר וכינה אותו “ההיסטוריון העממי הטוב והכנה ביותר בארצות הברית”, לפי דברי הארגון.

הריאיון עם פואנטס עורר מחלוקת כבר מן הדקות הראשונות, כשפואנטס הצהיר כי הוא “מעריץ” של הדיקטטור הסובייטי יוסיף סטלין, המזוהה גם עם מדיניות אנטישמית. במהלך השיחה תקף קרלסון את “הציונים הנוצרים” בשל תמיכתם בישראל, וטען כי הם “נדבקו בנגיף מוחי” — תוך שהוא מפנה אצבע מאשימה אל הנשיא לשעבר ג׳ורג׳ ווקר בוש, שגריר ארצות הברית בישראל לשעבר מייק האקבי, והסנאטור מטקסס טד קרוז. “אני לא אוהב אותם יותר מכל אחד אחר”, אמר קרלסון, שפוטר בעבר מפוקס ניוז.
“כשדמויות בעלות השפעה מנרמלות נרטיבים אנטישמיים, הן תורמות לאקלים שבו איומים, הטרדות ואלימות נגד יהודים נעשים שכיחים יותר”, אמרה רז. “אנטישמיות גואה בארצות הברית ובעולם, והיא מונעת יותר ויותר בידי אנשים בעלי פלטפורמות חזקות — לא רק בידי קיצונים שוליים. מילים לא הורגות, אבל הן חופרות את הקברים: הן מלבות שנאה, מעוררות השראה אצל שחקנים לא יציבים, ובמציאות הנוכחית הן עלולות לסלול את הדרך לאלימות ממשית ואף לפיגועים קטלניים נגד יהודים”.
קרלסון גבר בפער קטן על שני מועמדים נוספים לתואר המפוקפק: לוחם אמנויות הלחימה ברייס מיטשל ותיאורטיקן הקונספירציה מהימין האלטרנטיבי סטיבן “סטיו” פיטרס. מיטשל עורר סערה כשכינה את אדולף היטלר “בחור טוב”, ואמר: “הוא נלחם למען ארצו. הוא רצה לטהר אותה על ידי בעיטת היהודים החמדנים החוצה, שהרסו את ארצו והפכו את כולם להומואים”.
פיטרס פרסם בשנה שעברה סרטון שכותרתו: “הולו־הוקס: תאי גזים מזויפים, תמונות מזויפות, שואה מזויפת”. בפוסט ברשת החברתית אקס בחג המולד האחרון כתב: “איזו אגדה יותר אמינה? סנטה קלאוס והקוטב הצפוני, או ‘השואה’”. הוא גם התייחס לישראל כאל “בית הכנסת של השטן”.
ברשימת עשרת המועמדים לתואר המבייש נכללו גם הפודקאסטרית לילדים מיס רייצ׳ל והשחקנית סינתיה ניקסון. קרלסון לא מסר תגובה מיידית לפניות בנושא.