הדיונים מתקיימים בשלב זה מאחורי הקלעים, והגורמים שחשפו את הפרטים ביקשו להישאר בעילום שם. לדבריהם, המהלך מבטא ניסיון להתאים את ארצות הברית למודל החיסונים הנהוג בדנמרק, מדינה שממליצה על חיסונים נגד מספר מצומצם יותר של מחלות. אם ייושם, יהיה זה אחד השינויים המשמעותיים ביותר במדיניות הבריאות הציבורית האמריקאית בעשורים האחרונים.
עדיין לא ברור אילו חיסונים יוסרו מרשימת ההמלצות הפדרליות. עם זאת, הכיוון הכללי עולה בקנה אחד עם דברי הנשיא דונלד טראמפ, שאמר מוקדם יותר החודש כי ארצות הברית “חריגה” בהיקף החיסונים שהיא ממליצה עליהם בהשוואה למדינות מפותחות אחרות. טראמפ הדגיש כי כל שינוי עתידי בלוח החיסונים ייעשה תוך שמירה על זמינות החיסונים הקיימים, אך הבהיר כי יש מקום לבחינה מחודשת של עצם ההמלצה הממשלתית.
מומחי בריאות הציבור מזהירים כי ההשוואה לדנמרק מטעה. לדבריהם, מדובר בשתי מדינות שונות בתכלית – בגודל האוכלוסייה, במבנה מערכת הבריאות ובנטל המחלות. הם מדגישים כי מה שעובד במדינה קטנה עם מערכת בריאות אוניברסלית ושוויונית אינו ניתן להעתקה ישירה לארצות הברית, שבה קיימים פערים עמוקים בגישה לטיפול רפואי.
שר הבריאות האמריקאי, רוברט פ’ קנדי הבן, הוא דמות מרכזית בעיצוב המהלך. במשך שנים ביקר קנדי את לוח החיסונים לילדים וקרא לבחינה מחודשת שלו, אף שבמהלך שימועי האישור בסנאט הצהיר כי הוא תומך בלוח הזמנים הרשמי. תחת הנהגתו, החלה כבר העברה של כמה חיסונים מגישה של המלצה כללית לגישה המכונה “קבלת החלטות קלינית משותפת”.
כיום כולל לוח החיסונים האמריקאי המלצות לחיסון ילדים נגד 18 מחלות זיהומיות, ובהן גם קוביד־19, כך על פי נתוני מינהל המזון והתרופות. בדנמרק, לעומת זאת, ההמלצה היא לחיסונים נגד כעשר מחלות בלבד. המדינה אינה ממליצה על חיסוני ילדים נגד שפעת עונתית, נגיף נשימתי סינציטיאלי (אר־אס־וי) ואבעבועות רוח, לצד מחלות נפוצות נוספות.
מומחי בריאות הציבור מזהירים כי ההשוואה לדנמרק מטעה. לדבריהם, מדובר בשתי מדינות שונות בתכלית – בגודל האוכלוסייה, במבנה מערכת הבריאות ובנטל המחלות. הם מדגישים כי מה שעובד במדינה קטנה עם מערכת בריאות אוניברסלית ושוויונית אינו ניתן להעתקה ישירה לארצות הברית, שבה קיימים פערים עמוקים בגישה לטיפול רפואי.
דמטרה דסקלקיס, לשעבר בכיר במרכזים לבקרת מחלות ומניעתן, אמר כי “אי אפשר פשוט לאמץ מדיניות ממדינה אחרת בלי להבין את ההקשר”. לדבריו, החלת גישה כזו בארצות הברית אינה משקפת “מדע ברמה הגבוהה ביותר”. גם בדנמרק עצמה נשמעו קולות ספקניים. אנדרס הוויד, בכיר במכון הסרום הממלכתי של דנמרק, כתב כי אינו רואה היגיון מדעי בכך שארצות הברית תאמץ את המודל הדני, והדגיש שבריאות הציבור חייבת להיות מותאמת לאוכלוסייה ולמציאות המקומית.
הגישה החדשה שמתגבשת בארצות הברית, המכונה “קבלת החלטות קלינית משותפת”, נועדה לאפשר קבלת חיסונים לאחר התייעצות עם רופא, רוקח או איש מקצוע רפואי אחר. מבחינה פורמלית, חברות הביטוח עדיין יידרשו לכסות את החיסונים, אך עצם העברת האחריות מהמלצה ממשלתית חד־משמעית לשיקול דעת פרטני עלולה לשדר לציבור מסר של אי־ודאות מדעית.
דייוויד היגינס, פרופסור לרפואת ילדים באוניברסיטת קולורדו אנשוץ, הזהיר כי שימוש רחב בגישה זו לחיסונים המומלצים כיום באופן שגרתי עלול ליצור רושם שגוי של מחלוקת מדעית. לדבריו, “כאשר מיישמים את המודל הזה באופן גורף, הציבור עלול לחשוב שאין הסכמה בין המומחים לגבי הדרך להגן על בריאות הילדים”. היגינס הוסיף כי מעולם לא היה מודאג יותר לעתיד החיסונים ובריאות הילדים.
מאז כניסתו של קנדי לתפקיד, כבר הועברו חיסונים אחדים לגישת “שיחה עם הרופא”, בהם חיסון הקוביד וחיסון הפטיטיס בי לילדים. בפועל, לפחות בקרב מבוגרים, השינוי לא השפיע משמעותית על היקף ההתחסנות, במיוחד ברשתות בתי מרקחת גדולות שבהן החיסונים ניתנים באופן שגרתי.
קנדי, שהיה ממקימי אחת הקבוצות הבולטות המתנגדות לחיסונים, טען בעבר כי “לוח החיסונים המתפוצץ” אחראי לעלייה במחלות כרוניות, אוטיזם ואלרגיות למזון – טענות שנדחו שוב ושוב על ידי הקהילה המדעית בהיעדר ראיות. טראמפ עצמו כתב החודש ברשת החברתית שלו כי הורים ומדענים רבים מטילים ספק ביעילות לוח החיסונים, וכי גם הוא שותף לספקות הללו.
המומחים מדגישים כי ההבדלים בין ארצות הברית לדנמרק חורגים בהרבה ממספר החיסונים. דנמרק אינה ממליצה, למשל, על חיסונים נשימתיים עונתיים לילדים, בעוד שבארצות הברית נגיף האר־אס־וי הוא גורם מרכזי לאשפוזי תינוקות. בעונת השפעת האחרונה דווח בארצות הברית על 288 מקרי מוות של ילדים משפעת – המספר הגבוה ביותר מאז מגפת שפעת החזירים.
בנוסף, דנמרק נהנית ממערכת טיפול טרום־לידתי אוניברסלית ושירותים חברתיים רחבים. בארצות הברית, לעומת זאת, אחת מכל ארבע נשים הרות יולדת ללא טיפול טרום־לידתי מספק, נתון שמחדד את הסיכון שבהפחתת חיסונים שגרתיים.
המהלך המתוכנן מעורר מחלוקת חריפה. באקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים הזהירו מפני אימוץ גישה אקראית או לא מותאמת, בעוד שפעילים בתנועת “החופש הרפואי” בירכו על הכיוון החדש ותומכים במעבר למודל הדני. מבחינתם, צמצום החיסונים הוא צעד ראשון בלבד בדרך לביטול חובת ההתחסנות.
בשלב זה, לא התקבלה החלטה סופית, אך עצם הדיון מעיד על שינוי עמוק בתפיסת תפקידה של המדינה בקביעת מדיניות בריאות. השאלה המרכזית שנותרת פתוחה היא האם המהלך יביא לגמישות ולבחירה מושכלת – או שמא יערער את האמון בחיסונים ויגביר סיכונים בריאותיים לילדים ברחבי ארצות הברית.
