
המספר המעודכן גבוה בכ־10,000 אשרות מהנתון שפורסם רק בתחילת החודש, אז דווח על כ־85 אלף אשרות מבוטלות. המשמעות היא שקצב הביטולים הואץ בתוך פרק זמן קצר במיוחד, ומדגיש את הנחישות שבה פועל הממשל להקשחת תנאי הכניסה והשהייה בארצות הברית.

במקביל לביטול אשרות הסטודנטים, הממשל מקדם החמרה משמעותית גם כלפי אשרות עבודה, ובראשן אשרת H-1B – אשרת העבודה הפופולרית לעובדים זרים מיומנים. אשרה זו שימשה במשך שנים חברות טכנולוגיה, תאגידים רב־לאומיים ומוסדות מחקר לגיוס כוח אדם מקצועי מחוץ לארצות הברית. כעת היא נמצאת תחת בדיקה מחמירה במיוחד, כחלק ממדיניות כוללת של הידוק הפיקוח על הגירה מקצועית.
על פי נתונים שפורסמו מוקדם יותר, יותר מ־8,000 מהאשרות שבוטלו שייכות לסטודנטים בינלאומיים. מדובר בנתון משמעותי במיוחד, לאור מקומם המרכזי של סטודנטים זרים במערכת ההשכלה הגבוהה האמריקאית. אוניברסיטאות רבות בארצות הברית נשענות על שכר הלימוד של סטודנטים מחו״ל, וכן על תרומתם למחקר האקדמי, בעיקר בתחומים כמו מדעי המחשב, הנדסה, רפואה ומדעים מדויקים.
ביטול האשרות עלול לפגוע לא רק בסטודנטים עצמם, אלא גם במוסדות האקדמיים ובתוכניות מחקר ופיתוח רחבות היקף. עבור רבים מהסטודנטים, מדובר בהחלטה פתאומית שמשבשת מסלולי לימוד, מחקר וקריירה, ולעיתים מתקבלת ללא הסבר מפורט או אפשרות לערעור אפקטיבי.
במקביל לביטול אשרות הסטודנטים, הממשל מקדם החמרה משמעותית גם כלפי אשרות עבודה, ובראשן אשרת H-1B – אשרת העבודה הפופולרית לעובדים זרים מיומנים. אשרה זו שימשה במשך שנים חברות טכנולוגיה, תאגידים רב־לאומיים ומוסדות מחקר לגיוס כוח אדם מקצועי מחוץ לארצות הברית. כעת היא נמצאת תחת בדיקה מחמירה במיוחד, כחלק ממדיניות כוללת של הידוק הפיקוח על הגירה מקצועית.
בנוסף לכך, הממשל הרחיב את הגבלות הנסיעה והעמיק את הליכי הסינון הביטחוני. צעדים אלה מוצגים על ידי משרד החוץ והבית הלבן כצעדי מנע חיוניים להגנה על הביטחון הלאומי, תוך טענה כי בדיקה מחמירה יותר של מבקשי אשרות תסייע למנוע כניסת גורמים עוינים או בלתי רצויים.
קצב ביטול האשרות הנוכחי נחשב לחסר תקדים בהשוואה לממשלים קודמים. אף שביטול אשרות הוא כלי מוכר באכיפת חוקי ההגירה האמריקאיים, ההיקף והמהירות שבהם מבוצעים הביטולים כיום מצביעים על שינוי עומק בגישת הממשל. מעבר לסטטיסטיקה היבשה, מדובר בעשרות אלפי בני אדם שתכניותיהם ללמוד, לעבוד או להתגורר בארצות הברית נקטעו באחת.
למדיניות זו עשויות להיות השלכות כלכליות רחבות. סטודנטים זרים תורמים מדי שנה מיליארדי דולרים לכלכלה האמריקאית באמצעות שכר לימוד, שכירות, צריכה ושירותים נלווים. גם עובדים זרים מיומנים ממלאים תפקיד מרכזי בענפי הטכנולוגיה, ההייטק, הביוטכנולוגיה והבריאות – תחומים שבהם קיים מחסור מתמשך בכוח אדם מקומי.
בעבר הביעו חברות טכנולוגיה גדולות וארגוני מעסיקים חשש כי החמרה מוגזמת במדיניות ההגירה תפגע ביכולתם להתחרות בשוק הגלובלי. לטענתם, הגבלות חמורות מדי עלולות להוביל להעברת מרכזי פעילות מחוץ לארצות הברית או לאובדן יתרון תחרותי לטובת מדינות אחרות.
המהלך עורר מחלוקת גם בקרב מומחים למדיניות הגירה. תומכי המדיניות טוענים כי היא מגינה על מקומות עבודה לאזרחים אמריקאים ומחזקת את רמת הביטחון. לדבריהם, בדיקות קפדניות יותר מבטיחות שרק מועמדים העומדים בסטנדרטים מחמירים יוכלו להיכנס למדינה.
מנגד, מתנגדי המדיניות מזהירים מפגיעה ארוכת טווח ביכולתה של ארצות הברית למשוך כישרונות, סטודנטים וחוקרים מכל העולם. לטענתם, רבים מהנפגעים לא עברו על החוק, אלא נפלו קורבן למדיניות גורפת ובלתי מובחנת, שעלולה לערער את מעמדה של ארצות הברית כמרכז עולמי של חדשנות, מחקר והשכלה גבוהה.
משרד החוץ האמריקאי לא פרסם קריטריונים מפורטים לביטול האשרות, ולא הבהיר אם קטגוריות מסוימות ממוקדות במיוחד. גם הבית הלבן נמנע מתגובה רשמית לבקשת התייחסות בנושא. עם זאת, לנוכח קצב הביטולים המואץ, ההערכה היא שהמספר הכולל ימשיך לעלות בחודשים הקרובים.
הסוגיה מעלה שאלות כבדות משקל באשר לכיוונה העתידי של מדיניות ההגירה האמריקאית: האם ההחמרה הנוכחית תתבסס כקו קבוע, או שמדובר במהלך זמני שייבחן מחדש? בינתיים, אלפי סטודנטים, עובדים ומוסדות ממתינים בחוסר ודאות להמשך ההתפתחויות.