לדברי ג'ין סרוקה, המנהל בפועל של נמל לוס אנג'לס, הנמל טיפל בנובמבר ב־406,421 יחידות מכולה תקניות של 20 רגל – ירידה חדה שנובעת מהקדמת משלוחים מוקדמת בחודשים קודמים, בניסיון של יבואנים להימנע ממכסים על מוצרים כמו צעצועים, חלקי רכב ורהיטי מתכת. לאחר שהמלאים התמלאו והעלויות האמירו, הזרם פשוט נחלש.
המצב בלוס אנג'לס אינו חריג, אך הוא חמור במיוחד. ברחבי ארצות הברית כולה נרשמה בנובמבר ירידה של 7.8% ביבוא לעומת השנה שעברה, בין היתר בשל ביקוש חלש למוצרים מסין ויום עבודה אחד פחות בחודש חג ההודיה, כך לפי נתוני חברת הטכנולוגיה הלוגיסטית דקארט סיסטמס גרופ. עם זאת, עוצמת הפגיעה בנמל לוס אנג'לס – שמעסיק בעקיפין מאות אלפי עובדים באזור – מעוררת דאגה עמוקה בקרב כלכלנים ומקבלי החלטות בעיר.
הפגיעה אינה נעצרת ביבוא. היצוא דרך הנמל צנח ב־8.4% והסתכם ב־113,706 מכולות בלבד, ומדובר כבר בחודש ה־11 ברציפות של ירידה. מכסי תגמול שהוטלו על תוצרת אמריקאית – חקלאית ותעשייתית כאחד – לצד עסקאות סחר חדשות שמדלגות על ארצות הברית, ממשיכים לדחוק החוצה יצרנים אמריקאים ולייבש את אחד ממנועי הצמיחה של דרום קליפורניה.
למרות שסרוקה מעריך כי היקף הפעילות השנתי של הנמל עשוי עדיין לחצות את רף 10 מיליון המכולות בשנת 2025 – נתון שידורג כאחד הגבוהים בהיסטוריה – הוא מודה שהתמונה רחוקה מלהיות יציבה. “אי־הוודאות כאן כדי להישאר, לפחות לשנה הקרובה,” אמר. “זו רוח נגדית מתמשכת שאנחנו נאלצים להתמודד איתה, והיא מקשה על תכנון, השקעות ושימור מקומות עבודה.”
המצב בלוס אנג'לס אינו חריג, אך הוא חמור במיוחד. ברחבי ארצות הברית כולה נרשמה בנובמבר ירידה של 7.8% ביבוא לעומת השנה שעברה, בין היתר בשל ביקוש חלש למוצרים מסין ויום עבודה אחד פחות בחודש חג ההודיה, כך לפי נתוני חברת הטכנולוגיה הלוגיסטית דקארט סיסטמס גרופ. עם זאת, עוצמת הפגיעה בנמל לוס אנג'לס – שמעסיק בעקיפין מאות אלפי עובדים באזור – מעוררת דאגה עמוקה בקרב כלכלנים ומקבלי החלטות בעיר.
במקביל, בית המשפט העליון של ארצות הברית צפוי לדון בחודשים הקרובים בחוקיות המכסים שהטיל ממשל טראמפ מכוח חוק סמכויות הכלכלה לשעת חירום בינלאומית. גם אם השופטים יגבילו את המהלך, בממשל כבר הבהירו כי יפנו למסלולים משפטיים אחרים כדי להצדיק מכסים חדשים – תרחיש שמבטיח המשך טלטלה וחוסר ודאות לעסקים ולנמלים.
השלכות ארוכות הטווח מדאיגות עוד יותר. בשנת 2026 צפוי הסחר העולמי להתמודד עם שילוב נפיץ של מתיחות גיאופוליטית, מלחמת רוסיה–אוקראינה, אי־יציבות במזרח התיכון ולחצים פיסקליים כבדים במדינות מובילות. קונסטנס האנטר, הכלכלנית הראשית של יחידת המודיעין של קבוצת “האקונומיסט”, מזהירה כי גירעונות עצומים עלולים להוביל למדיניות צנע עולמית שתצנן את הצריכה ותפגע ישירות בנמלים, בייצור ובתעסוקה. לדבריה, “העולם פועל כיום בתוך ענן של אי־ודאות חסרת תקדים – והצרכנים והחברות פשוט קופאים במקום.”
בלוס אנג'לס המשמעות מוחשית במיוחד. חברות אמריקאיות שבלעו עד כה את עלויות המכס כדי לשמור על נתח שוק, יתקשו להמשיך בכך. כאשר העלויות יועברו לצרכנים, יוקר המחיה בעיר – שגם כך נמצא בשיא היסטורי – צפוי לעלות עוד. מחירים גבוהים יותר, פחות משרות בנמל ובשרשרת האספקה, ופגיעה בעסקים קטנים התלויים בפעילות הסחר הם תרחיש ריאלי, לא תיאורטי.
אמנם ייתכן שהחזרי מס והוצאות ממשלתיות בתחילת 2026 יזרימו כסף לשוק ויתדלקו זמנית את הצריכה, אך גם תרחיש זה עלול להאיץ אינפלציה ולהעמיק את חוסר היציבות. “אנחנו בעיצומו של שינוי מבני עמוק בסחר העולמי,” סיכם סרוקה. “הגלובליזציה הישנה מתפרקת, והמודל החדש טרם נולד. בינתיים, לוס אנג'לס – שער הכניסה של אמריקה – משלמת את המחיר.”
עבור תושבי העיר, העובדים בנמל והעסקים הסובבים אותו, זו אינה סטטיסטיקה מרוחקת אלא מציאות יומיומית מתהדקת. נמל לוס אנג'לס אינו רק מוקד סחר – הוא עוגן כלכלי, וכשהוא מדמם, כל העיר מרגישה זאת.
