
העסקה המוצעת נחתמה עם חברת Flock Safety, שמפתחת מצלמות המסוגלות לזהות לא רק לוחות רישוי אלא גם את סוג הרכב, צבעו ופרטים נוספים שעשויים להוביל לזיהוי הבעלים. לפי דיווח ב-East Bay Times, בית המשפט העליון במדינת וושינגטון קבע לאחרונה כי הנתונים שנאספים במצלמות החברה נחשבים לרישום ציבורי - ופתוחים לעיון. החברה מצידה טוענת כי תפעל בהתאם למדיניות העירונית המגבילה שיתופי פעולה עם גופים הקשורים ל-ICE, ואף הפסיקה השנה את השירות שאִפשר לסוכנויות פדרליות גישה למידע מקומי.

אוקלנד רוצה להרחיב את השימוש במצלמות חכמות - מהלך שמעורר ויכוח על ביטחון ופרטיות
נכון לעכשיו, כ-300 מצלמות של החברה כבר מוצבות באוקלנד תחת פיקוח משטרת התנועה של קליפורניה, על פי הוראת המושל גווין ניוסום. אולם כעת, עם ההצעה החדשה להרחיב את השימוש בהן, הוויכוח הציבורי התלקח. ועדת מועצת העיר דחתה תחילה את ההצעה בעקבות התנגדות ציבורית, אך בשבוע שעבר ועדה אחרת החליטה לעקוף את ההליך הרגיל ולהביא את הנושא להצבעה סופית שתתקיים ביום שלישי.
חברת המועצה קרול פייף לשיתוף הפעולה עם Flock Safety. לדבריה, "אני תומכת ברצון התושבים לשפר את הבטיחות שלנו, אבל אינני מאמינה שזו החברה הנכונה לשתף איתה פעולה".
מי שהוביל את ההתנגדות הציבורית הוא בריאן הופר, פעיל מוכר נגד מעקבים, שהגיש בחודש שעבר תביעה נגד העיר בטענה שמשטרת אוקלנד חלקה מידע על לוחות רישוי עם ICE - בניגוד לחוק המדינתי SB 34 האוסר על שימוש בנתונים למטרות הגירה. "Flock היא חברה בעייתית ולא שותפה אמינה", אמר. הופר אף התפטר מתפקידו בוועדה המייעצת לפרטיות של העיר לאחר שהמלצותיו לא נלקחו בחשבון.
גם סגנית ראש העיר לשעבר, דזלי ברוקס, קראה בפוסט ארוך בפייסבוק לעירייה "לא לאבד שיקול דעת מתוך תחושת דחיפות". לדבריה, "המצלמות אולי יסייעו בפתרון פשעים, אבל הן גם יוצרות תשתית מעקב שטרם נידונה לעומק. לא מדובר רק בצילומים - אלא במערכת שמזהה רכבים, עוקבת אחר תנועתם ושומרת נתונים. בעיר כמו אוקלנד, שכבר חוותה בעבר שימוש לרעה בטכנולוגיות פיקוח, יש לוודא שלא מדובר בעוד צעד לקראת אובדן פרטיות".
במשטרת התנועה המדינתית הבהירו כי אין כוונה לשתף נתונים עם רשויות פדרליות. סגן הנציב עזרי בושאמפ אמר כי "אין בחוזה שלנו, ולא בחוק המדינתי, דבר שמתיר שימוש בנתונים לצורכי אכיפת הגירה, ואיננו מתכוונים לאפשר זאת".

פעילים חוששים שהמידע שיקלט במצלמות יועבר לשימוש פדרלי
ב-Flock טוענים כי הם "מיושרים לחלוטין עם מחויבותה של קליפורניה לשמירה על פרטיות", והדגישו כי מערכותיה אינן מאפשרות גישה חיצונית למידע מחוץ למדינה. מנגד, תומכים בהסכם טוענים שהמצלמות הוכיחו את עצמן ככלי יעיל להפחתת פשיעה. חבר המועצה נואל גאיו אמר כי "המצלמות סייעו לנו מאוד, לא רק באכיפת מהירות אלא גם בזיהוי חשודים בשוד ובתקיפה".
עם זאת, פעילים כמו קאט ברוקס מארגון ה-Anti Police Terror Project טוענים שהפרויקט מסוכן. "לא נוכל לסמוך על Flock שלא תמסור את הנתונים שלנו. הם ימכרו אותם למרבה במחיר - או יעבירו אותם כי הנשיא טראמפ יבקש את זה", אמרה.
הדיון סביב המעקב אינו ייחודי לאוקלנד: התנגדות למצלמות של החברה נרשמה גם באריזונה, קולורדו, ניו יורק, אורגון, טנסי, טקסס ווירג'יניה. בינתיים, נתוני הפשיעה בעיר מציירים תמונה מורכבת – אף שהעיר נחשבת לשנייה הכי מסוכנת בארצות הברית לפי דו"ח Neighborhood Scout, המשטרה מדווחת על ירידה של 28 אחוזים בפשיעה במחצית הראשונה של 2025, כולל ירידה של 24 אחוזים במספר מקרי הרצח.
ראש העיר ברברה לי הגיבה לדבריו של הנשיא טראמפ, שכינה את אוקלנד "עיר אבודה", ואמרה בתגובה: "הנשיא טועה".