פער שלא נראה כמותו: עשרת הטייקונים הגדולים עשירים יותר מרוב כלכלות העולם

עשרת הטייקונים הגדולים של עולם הטכנולוגיה לבדם מחזיקים כיום הון אישי שגדול יותר מהכלכלה של רוב מדינות העולם. הנתונים, שמבוססים על דירוג המיליארדרים בזמן אמת של פורבס והשוואה לנתוני תמ"ג עולמיים, מציירים תמונה חריגה של ריכוז עושר וכוח כלכלי בידיים פרטיות - ובראשם אילון מאסק.

הונו של מאסק מוערך בכ-676 מיליארד דולר, סכום שמציב אותו מעל התוצר הכלכלי של כל המדינות בעולם למעט 24 בלבד. לשם השוואה, מדובר בסכום שקרוב מאוד לכלכלת ארגנטינה כולה, ונמוך רק במעט מהתמ"ג שלה. בפועל, מאסק עשיר יותר ממדינות שלמות כמו שבדיה, אירלנד, סינגפור ואוסטריה.

העושר החריג הזה נשען בעיקר על החזקותיו בטסלה ובחברת החלל ספייס אקס. מאסק עשה את צעדיו הראשונים בעמק הסיליקון כבר בשנות ה-90, לאחר לימודיו באוניברסיטת פנסילבניה ופרישה מלימודי דוקטורט בסטנפורד. את הכסף הגדול הראשון הרוויח כשמכר חברת תוכנה מקוונת לקומפאק בעסקה של יותר מ-300 מיליון דולר. בהמשך היה מעורב בהקמת חברה שהתמזגה לפייפאל, ייסד את ספייס אקס בשנת 2002, הצטרף לטסלה ב־2004, וב־2022 רכש את טוויטר – שהפכה מאז ל־X.

 

 

במקום השני בדירוג נמצא מייסד גוגל לארי פייג', עם הון של כ־253 מיליארד דולר – סכום שעולה על הכלכלה של ניו זילנד וכמעט משתווה לזו של הונגריה. אחריו מדורג מייסד אורקל לארי אליסון עם כ־235 מיליארד דולר, ובצמוד אליו ג'ף בזוס מאמזון וסרגיי ברין מגוגל, שניהם סביב 234 מיליארד דולר – נתון שדומה לגודלה של כלכלת קטאר.

בהמשך הרשימה מופיעים מארק צוקרברג עם כ־223 מיליארד דולר, ג'נסן הואנג מאנבידיה עם כ־153 מיליארד, סטיב באלמר ממיקרוסופט עם כ־144 מיליארד, מייקל דל עם כ־141 מיליארד וביל גייטס, שכבר תרם חלק ניכר מהונו, עם כ־104 מיליארד דולר.

הנתונים הללו מתפרסמים במקביל לאזהרות חריפות מצד ראש סוכנות הביון הבריטית MI6, בלייז מטרוולי, שטענה כי העולם נכנס לעידן שבו בעלי ענקיות טכנולוגיה ואלגוריתמים עלולים להיות חזקים יותר ממדינות. לדבריה, מידע הופך לכלי נשק, כוח עובר מידי ממשלות לתאגידים – ולעיתים אף ליחידים – והיכולת לשלוט בזרימת מידע משפיעה ישירות על יציבות פוליטית וחברתית.

מטרוולי הזהירה כי אלגוריתמים שמסננים ומכוונים תוכן עלולים לפורר אמון ציבורי, להעצים פחדים ולהפוך לזירה חדשה של מאבק וכוח. בעידן של בינה מלאכותית, ביוטכנולוגיה ומחשוב קוונטי, היא אמרה, הגבול בין פיתוח אזרחי תמים לבין איום ביטחוני הופך מטושטש יותר – והעולם כולו נדרש להתמודד עם מציאות שבה כוח כלכלי וטכנולוגי מרוכז בידיים מעטות, בקנה מידה חסר תקדים.