בהודעה שפורסמה ברשתות החברתיות הדגיש הבית הלבן כי טראמפ פועל “להגנה על ביטחון ארצות הברית”. במסמך רשמי שצורף להכרזה הוצגו המלחמה הממושכת בין ישראל לחמאס ברצועת עזה, וכן פעילותם של ארגוני טרור בשטחים הפלסטיניים, כנימוקים מרכזיים למהלך.
“מספר ארגוני טרור המוגדרים בידי ארצות הברית פועלים באופן פעיל בגדה המערבית או ברצועת עזה ורצחו אזרחים אמריקאים”, נכתב במסמך. “כמו כן, הלחימה באזורים אלה הובילה ככל הנראה לפגיעה ביכולות הבדיקה והמיון של מבקשי ויזה”.
הבית הלבן הוסיף כי “לאור השליטה החלשה — או הבלתי קיימת — שמפעילה הרשות הפלסטינית באזורים אלה, לא ניתן כיום לבדוק כראוי ולאשר את כניסתם של מי שמבקשים לנסוע באמצעות מסמכי נסיעה שהונפקו או אושרו בידי הרשות הפלסטינית”.
לצד הצו הרשמי, בדיווחים הוזכר כי בפועל כבר התקיימה בחודשים האחרונים הקפאה שקטה של ויזות לפלסטינים בעלי דרכוני הרשות הפלסטינית. על פי אותם דיווחים, ארצות הברית הפסיקה כמעט לחלוטין להנפיק ויזות מסוגים שונים — לרבות לצרכים רפואיים, לימודים אקדמיים, עסקים וביקורי משפחה — והחריגה בעיקר מי שכבר החזיקו בוויזות תקפות או מי שהגישו בקשות באמצעות דרכון נוסף. כעת, לפי הטענה, המדיניות “הלא־פורמלית” מקבלת עיגון רשמי ומחמיר.
ההחלטה צפויה לפגוע באופן ישיר בפלסטינים המחזיקים בדרכוני הרשות הפלסטינית — ובהם רבים מתושבי רצועת עזה. בגדה המערבית, שבה יושבת הנהגת הרשות, ישנם תושבים המחזיקים גם בדרכונים ירדניים, עובדה שעשויה לאפשר לחלקם לעקוף את האיסור באמצעות דרכון חלופי, בהתאם למדיניות האמריקאית ביחס לירדן.
לצד האיסור על דרכונים פלסטיניים, הצו המורחב מטיל איסור כניסה מלא גם על אזרחי חמש מדינות נוספות: סוריה, דרום סודן, ניז’ר, מאלי ובורקינה פאסו. בנוסף נקבעו הגבלות חלקיות על 15 מדינות נוספות — רובן באפריקה — ובהן: אנגולה, אנטיגואה וברבודה, בנין, חוף השנהב, דומיניקה, גבון, גמביה, מלאווי, מאוריטניה, ניגריה, סנגל, טנזניה, טונגה, זמביה וזימבבואה.
עם התוספות הללו, מספר המדינות הנתונות כעת תחת הגבלות נסיעה אמריקאיות חוצה את קו ה־35, לפי הדיווח — נתון שממקם חלק ניכר ממדינות העולם תחת מגבלות כלשהן, ומרחיב את ההשפעה מעבר לתיירות: סטודנטים בינלאומיים, מבקשי אשרות עבודה ובני משפחה של אזרחים אמריקאים עלולים להיפגע גם הם, בהתאם לסוג ההגבלה ולסוג הוויזה.
בממשל מציגים את המהלך כחלק מהחמרת תקני הכניסה לארצות הברית בעקבות שורת אירועים ביטחוניים. לפי הדיווח, ברקע עומד גם מעצרו של אזרח אפגני בחשד שירה בשני חיילי המשמר הלאומי בסוף נובמבר, אירוע שבו נהרג אחד החיילים. החשוד, כך נטען, הגיע לארצות הברית בשנת 2021 במסגרת תוכנית שנועדה לאפשר כניסה מואצת לבעלי ברית אפגנים לאחר נפילת המדינה לידי הטליבאן, ואשר כללה גם מי שעבדו עם יחידות שנתמכו בידי סוכנות הביון המרכזית של ארצות הברית.
בחודש יוני כבר הודיע טראמפ על איסור כניסה לאזרחי 12 מדינות, ובהן: אפגניסטן, מיאנמר, צ’אד, הרפובליקה של קונגו, גיניאה המשוונית, אריתריאה, האיטי, איראן, לוב, סומליה, סודן ותימן. דוגלס ראנד, בכיר לשעבר במחלקה לביטחון המולדת בממשל ביידן, אמר כי “המדיניות המורחבת הזו באמת טורקת את הדלת בפני כמעט כל התושבים הזרים מן המדינות הרשומות”.
לצד הצו הרשמי, בדיווחים הוזכר כי בפועל כבר התקיימה בחודשים האחרונים הקפאה שקטה של ויזות לפלסטינים בעלי דרכוני הרשות הפלסטינית. על פי אותם דיווחים, ארצות הברית הפסיקה כמעט לחלוטין להנפיק ויזות מסוגים שונים — לרבות לצרכים רפואיים, לימודים אקדמיים, עסקים וביקורי משפחה — והחריגה בעיקר מי שכבר החזיקו בוויזות תקפות או מי שהגישו בקשות באמצעות דרכון נוסף. כעת, לפי הטענה, המדיניות “הלא־פורמלית” מקבלת עיגון רשמי ומחמיר.
התגובות בארצות הברית נחלקו. תומכי טראמפ בירכו על הצעד. ג’ין המילטון, נשיא ארגון “אמריקה תחילה: משפטית” הפועל בתיאום עם טראמפ, כתב ברשת החברתית אקס: “זה שכל ישר: אם אתה לא יודע מי האדם, או אם יש סיכונים הקשורים לנוכחותו בארצות הברית — אין לאפשר לו להיכנס”.
מנגד, מתנגדי מדיניות ההגירה של טראמפ ראו בצו המשך ישיר לקו התקיף שלו כלפי מהגרים, ובפרט ממדינות אפריקה והמזרח התיכון. אנדריאה פלורס, בכירה לשעבר לענייני הגירה בממשלי אובמה וביידן, אמרה כי “לא צריך להיות מופתעים: הנשיא טראמפ ממשיך לדחוף את מערכת ההגירה שלנו לאחור לעידן שבו ארצות הברית אכפה מכסות גזעיות”.
טראמפ ניסה לקדם איסור נסיעה רחב כבר בתקופת כהונתו הראשונה, אך נתקל אז במאבקים משפטיים ובמחאות נרחבות. הפעם, לפי הדיווח, התגובה הציבורית הראשונית מתונה יותר — אף שהמהלך מגיע בתוך גל רחב של צעדי אכיפה והחמרה במדיניות ההגירה, וצפוי לעורר דיון ציבורי ומשפטי משמעותי ככל שיתקרב מועד כניסתו לתוקף.
