
בהנחיות שפרסמו הארגונים — בהם שלושה גופים המתמחים באבטחת מוסדות יהודיים — נכתב כי אירועים ציבוריים בעת הזו צריכים להיות פתוחים אך ורק למשתתפים שעברו סינון מוקדם במסגרת רישום מראש. “יש למסור פרטים על מיקום, מועד ומידע נוסף רק לאחר אישור ההרשמה”, נכתב. עוד הודגש הצורך בהקפדה על בקרת כניסה מלאה, לרבות מנעולים, מאבטחים ונהלים ברורים, כך שהכניסה למתחם תתאפשר רק למי שאושר מראש.
עם זאת, במקביל לקריאה הדחופה להידוק האבטחה, רבנים ומנהיגים קהילתיים רבים הודיעו כי בכוונתם להמשיך ולקיים חגיגות חנוכה רחבות היקף ובמרחב הציבורי. לדבריהם, עצם קיומם של האירועים הוא ביטוי הכרחי של חוסן קהילתי וסירוב להיכנע לאימה. עבור רבים, הפיגוע הוא תזכורת כואבת למציאות ארוכת השנים שבה שיקולי ביטחון הפכו לחלק בלתי נפרד מהחיים היהודיים ומהתרגול הדתי.
“השבוע אנחנו בוחרים בשמחה יהודית, בכוח קהילתי ובתקווה אמיצה”, נכתב בהודעה של בית הכנסת טמפל בית שלום, מן הגדולים באזור מיאמי. “אנו מזמינים כל אחת ואחד מבני הקהילה להצטרף אלינו לחגיגות חנוכה. נתכנס יחד, נחלוק את אור הנרות ונאשר מחדש את הקשר העמוק והבלתי ניתן לניתוק בינינו”.

אתר חב״ד המרכזי הודיע כי אלפי הדלקות חנוכה ציבוריות וחגיגות קהילתיות יתקיימו כמתוכנן ברחבי העולם, תוך הגברת אמצעי הביטחון. בהודעה נכתב כי הקהילה היהודית נקראת “להציף את החושך באור גדול יותר, תוך אבל על ההרוגים והפצועים בסידני”.
דברים ברוח דומה השמיע הרב ג’פרי מאיירס מבית הכנסת “עץ החיים” בפיטסבורג, ניצול הפיגוע האנטישמי משנת 2018 שבו נרצחו אחד־עשר מתפללים. “חנוכה הוא זמן של אור ושל חגיגת החוסן של עמנו”, אמר. “מול האנטישמיות והאלימות, תפילתי היא שלא ניתן לפחד לנצח. עלינו לחזק את זהותנו היהודית ולקיים את מסורתנו בגאווה”.
הפיגוע בסידני, שהתרחש ביום ראשון, הצית באוסטרליה גל של ביקורת ציבורית על אוזלת היד הנתפסת של הרשויות במאבק בפשעי שנאה אנטישמיים. ביום שלאחר מכן התחייבו מנהיגי המדינה לבחון מחדש את חוקי בקרת הנשק — מהנוקשים בעולם — בעקבות ההתקפה הממוקדת על חוף בונדי.
בין ההרוגים נמנה אלי שלנגר, רב עוזר במרכז חב״ד בונדי ואחד ממארגני אירוע החנוכה. חב״ד, תנועה יהודית אורתודוקסית הפועלת ברחבי העולם ומוכרת בהדלקות חנוכה ציבוריות, מסרה כי שלנגר היה דמות מרכזית בפעילות הקהילתית המקומית.
רק שנה קודם לכן קרא שלנגר ליהודים שלא להיכנע לפחד נוכח האנטישמיות הגואה. “תהיו יותר יהודים, תתנהגו יותר יהודית ותיראו יותר יהודיים”, אמר אז — מסר שקיבל כעת משמעות מצמררת.
אתר חב״ד המרכזי הודיע כי אלפי הדלקות חנוכה ציבוריות וחגיגות קהילתיות יתקיימו כמתוכנן ברחבי העולם, תוך הגברת אמצעי הביטחון. בהודעה נכתב כי הקהילה היהודית נקראת “להציף את החושך באור גדול יותר, תוך אבל על ההרוגים והפצועים בסידני”.
לדברי הרב חיים לנדה מחב״ד של סנט לואיס רבתי, הירי בסידני רק חיזק את חשיבותן של החגיגות הציבוריות. הארגון קיים את הדלקת החנוכייה המתוכננת סמוך לשער הקשת, בליווי נוכחות משטרתית מוגברת. “אני מאמין שזה בדיוק מה שאלי היה רוצה”, אמר.
“יש כאן שני מרכיבים”, הוסיף לנדה. “ודאות שהאירוע בטוח בפועל, וודאות שאנשים חשים בטוחים. אנחנו מחויבים לשניהם”. לדבריו, כשלוש־מאות איש השתתפו באירוע, אף שהטמפרטורות היו מתחת לאפס. “אנשים רצו לצאת מהבית ולהיות יחד. חשוב להם לדעת שהם יכולים לעשות זאת — וזה בדיוק מה שאנחנו מבקשים להבטיח”.
גם בבולדר שבקולורדו, במקום שבו מוקדם יותר השנה הושלכו בקבוקי תבערה לעבר מפגינים שתמכו בחטופים ישראלים בעזה, תכננה הקהילה היהודית הדלקת חנוכייה חדשה ומרשימה. הטקס, שכותרתו “להבות של אהבה”, נערך כתגובה לפיגוע מ־1 ביוני, שבו נהרגה אישה בת 82 ו־12 בני אדם נוספים נפצעו.
יצחק מאולי, רב ואמן שמקורו במלבורן, סיפר כי הפיגוע הוא שהניע אותו ליצור חנוכייה מנירוסטה בגובה שני מטרים עבור הקהילה המקומית. “אנחנו כאן, אנחנו עומדים זקופים, ואנחנו לא מתכווצים מול החושך”, אמר.
בנאום שנשא לאחר הפיגוע באוסטרליה, התייחס הרב ריק ג’ייקובס, נשיא איגוד היהדות הרפורמית — הזרם הגדול ביותר ביהדות צפון אמריקה — למתח שבין חרדה לנחישות המאפיין את התקופה. “אנחנו שואלים את עצמנו איך לחיות כיהודים גלויים ובטוחים”, אמר. “אלו שאלות שנראות לנו חדשות, אך היו מוכרות מדי לדורות קודמים”.
לדבריו, “אנחנו חייבים להיות חכמים וזהירים בכל הנוגע לאבטחה — בין אם בתוך בית הכנסת ובין אם ברחוב עם כיפה על הראש. אך רוח המכבים המתריסה היא לב־ליבו של סיפור חנוכה. הקהילה היהודית לא תרד למחתרת. נישאר יהודים גאים, גם כאשר האבטחה הופכת לחובה מרכזית”.
ג’ייקובס הזכיר את המסורת להציב חנוכייה בחלון, אך ציין כי בתלמוד הבבלי נאמר שבשעת סכנה אין עושים כן. “אנחנו חיים כבר שנים בתקופה של סכנה מתמשכת”, אמר. “עבור יותר מדי יהודים, גם היום, נראות יהודית פשוטה עלולה להיות מסוכנת”.
מנגד, אלון שלו, עמית מחקר במכון שלום הרטמן בירושלים, סבור כי התגובה הנכונה לפיגוע היא דווקא הגברת הנראות היהודית. “האינסטינקט לסגת מובן, אך הוא שגוי”, כתב בדוא״ל. “הביטחון של יהודים בחברות דמוקרטיות נשען על נוכחות אזרחית פתוחה, מגובה במנהיגות פוליטית וקהילתית ובתמיכת הציבור הרחב — לא על הסתגרות מאחורי דלתות סגורות. יציאה אל המרחב הציבורי והפיכת הנוכחות היהודית לדבר שבשגרה הן דרכי ההגנה האמיתיות שלנו”.