הגיוס האחרון מביא את סך הכספים שמנהלת הקרן של כספי לכ־300 מיליון דולר – הישג חריג לקרן צעירה יחסית, שפועלת כשלוש שנים בלבד. עבור ישראלים החיים בקליפורניה, מדובר לא רק בנתון כספי מרשים, אלא באיתות ברור: עמק הסיליקון ממשיך להאמין ביזמים ובטכנולוגיה שמגיעים מישראל, גם בתקופה של מתיחות פוליטית ומלחמה.
הקרן החדשה אינה מיועדת לחיפוש סטארט־אפים בתחילת דרכם, אלא להשקעות המשך בחברות שכבר נמצאות בפורטפוליו של סוויש. המטרה פשוטה וברורה: להמשיך ללוות חברות מצליחות בשלבים מתקדמים, ולא לצאת מההשקעה מוקדם מדי. כך, הקרן שומרת על נוכחות משמעותית בחברות שצומחות במהירות ומגיעות לשווי של מיליארדי דולרים.
הגיוס האחרון של כספי מביא את סך הכספים שמנהלת הקרן של כספי לכ־300 מיליון דולר – הישג חריג לקרן צעירה יחסית, שפועלת כשלוש שנים בלבד. עבור ישראלים החיים בקליפורניה, מדובר לא רק בנתון כספי מרשים, אלא באיתות ברור: עמק הסיליקון ממשיך להאמין ביזמים ובטכנולוגיה שמגיעים מישראל, גם בתקופה של מתיחות פוליטית ומלחמה.
ואכן, הפורטפוליו של סוויש בולט במיוחד. בין החברות שבהן השקיעה הקרן נמצאות אי־און הישראלית, שפועלת בתחום התשתיות הדיגיטליות וגייסה לאחרונה סכום גדול לפי שווי של כארבעה מיליארד דולר; אפווינד, חברת אבטחת ענן שהוקמה בידי יזם ישראלי; טנסאי, סטארט־אפ שהוקם בידי יוצאי גארדיקור; וכן קוגנישן, חברת בינה מלאכותית אמריקאית שמעוררת עניין רב בעמק הסיליקון. ריכוז כזה של חברות גדולות בקרן צעירה נחשב לנדיר גם בסטנדרטים אמריקאיים.
היכולת של כספי לפעול בצומת הזה – בין ישראל לקליפורניה – נובעת במידה רבה מהמיקום ומהקשרים. הקרן פועלת מתוך קליפורניה, בלב האקוסיסטם של עמק הסיליקון, וכספי עצמו מקיים קשרים הדוקים עם שורה של משקיעים אמריקאים מהבולטים בעולם ההון־סיכון, בהם פיטר ת׳יל, ג׳ושוע קושנר, ג׳ו לונסדייל, אלעד גיל ושון מגווייר. אלה אינם שמות שוליים, אלא אנשים שמשפיעים בפועל על הכיוון שאליו זורם ההון האמריקאי.
עבור יזמים ישראלים, ובעיקר עבור ישראלים החיים ופועלים בקליפורניה, המשמעות ברורה: החיבור הנכון לאנשים הנכונים בעמק הסיליקון יכול לפתוח דלתות שלא תמיד נפתחות דרך הערוצים המסורתיים. כספי מדגיש לא פעם שהערך של הקרן אינו רק בכסף, אלא ביכולת לחבר יזמים ישראלים לשוק האמריקאי, ללקוחות ראשונים ולמשקיעים שמכירים היטב את הדרך לבניית חברות גלובליות.
הרקע הרחב יותר שבו פועל כספי הוא שינוי עמוק בהייטק הישראלי. בשנים האחרונות, ובעיקר מאז תחילת המלחמה, ניכרת עלייה במספר ההשקעות של קרנות אמריקאיות בחברות ישראליות בשלבים מוקדמים, בעיקר בתחומי הסייבר והבינה המלאכותית. לראשונה, מספר סבבי ההשקעה הראשוניים שמובילות קרנות אמריקאיות בתחום הסייבר בישראל עולה על זה של הקרנות המקומיות. המשמעות היא שהמרכז הכלכלי והעסקי של ההייטק הישראלי זז יותר ויותר לכיוון קליפורניה.
למרות החששות מדיבורים על בועה, כספי סבור שמדובר בהתפתחות טבעית. לדבריו, ישראל לא מנסה להתחרות בפיתוח מודלים עצומים של בינה מלאכותית שדורשים השקעות של מאות מיליארדי דולרים, אלא מתמקדת במה שהיא יודעת לעשות היטב: פתרונות חכמים, יישומים מעשיים ואבטחה. בתחומים האלה, הוא אומר, יש לישראל יתרון ברור, והמשקיעים האמריקאים מזהים זאת היטב.
גם בהיבט הגיאו־פוליטי, המסר שמגיע מקליפורניה שונה לעיתים מזה שנשמע באירופה. כספי מדגיש שהמשקיעים האמריקאים שאיתם הוא עובד ממשיכים להפגין אופטימיות כלפי ישראל, ומעדיפים להסתכל על איכות היזמים, הטכנולוגיה והיכולת לבנות חברות אמיתיות – ולא רק על הכותרות.
קרן ההמשך החדשה צפויה להשתתף במספר מצומצם של השקעות נוספות, בעיקר בתחומי הסייבר, התשתיות הטכנולוגיות והבינה המלאכותית, עם סכומים משמעותיים בכל השקעה. עבור ישראלים החיים בקליפורניה, הסיפור של עומרי כספי הוא הרבה מעבר לסיפור אישי: זהו ביטוי מוחשי לכך שהקשר בין ישראל לעמק הסיליקון לא נחלש – אלא משנה צורה, מתעמק, וממשיך לייצר הזדמנויות משני צדי האוקיינוס.
