ממשל טראמפ הפך את שדות התעופה למלכודת: רשימות נוסעים הועברו לרשות ההגירה לצורך גירוש מהגרים

ממשל דונלד טראמפ העביר את שמות כל הנוסעים העוברים בשדות התעופה בארצות הברית לפקידי הגירה, במטרה לאתר אנשים שיש נגדם צווי גירוש. כך נחשף בתוכנית שלא פורסמה עד כה, המעלה חשש כי נסיעה רגילה בטיסות פנים הפכה למלכודת מסוכנת עבור מיליוני מהגרים החיים במדינה.

על פי התחקיר, רשות ביטחון התחבורה (TSA) מעבירה כמה פעמים בשבוע לרשות ההגירה ואכיפת המכס (ICE) רשימות של נוסעים המתוכננים לטוס בשדות תעופה ברחבי ארצות הברית. לאחר מכן, ICE משווה את הרשימות למאגר הנתונים הפנימי של אנשים שנמצאים תחת צו הרחקה, ובמקרים המתאימים שולחת סוכנים לשדה התעופה כדי לעצור אותם בנקודת יציאה.

 

על פי התחקיר, רשות ביטחון התחבורה (TSA) מעבירה כמה פעמים בשבוע לרשות ההגירה ואכיפת המכס (ICE) רשימות של נוסעים המתוכננים לטוס בשדות תעופה ברחבי ארצות הברית. לאחר מכן, ICE משווה את הרשימות למאגר הנתונים הפנימי של אנשים שנמצאים תחת צו הרחקה, ובמקרים המתאימים שולחת סוכנים לשדה התעופה כדי לעצור אותם בנקודת יציאה.

 

לא ברור כמה מעצרים בוצעו במסגרת התוכנית, אך מסמכים שהגיעו לידי ה"ניו יורק טיימס" מראים שהיא הובילה, בין השאר, למעצרה של אני לוסיה לופס בלושה – סטודנטית צעירה שנעצרה בנמל התעופה בוסטון לוגן ב־20 בנובמבר והוגלתה להונדורס יומיים לאחר מכן. פקיד לשעבר ב־ICE אמר כי באזור שבו עבד, כ־75% מהמקרים שבהם סומנו שמות במסגרת התוכנית – הסתיימו במעצר.

באופן מסורתי, רשות ההגירה נמנעה מפעילות אכיפה שיטתית סביב טיסות פנים. אולם שיתוף הפעולה החדש בין רשות ביטחון התחבורה לבין רשות ההגירה, שהחל בשקט בחודש מרץ, הפך לעוד כלי מרכזי במאמץ של ממשל טראמפ להגביר את שיתוף המידע בין סוכנויות פדרליות – כדי לקדם את יעדיו להרחבת גירוש המהגרים מארצות הברית.

"המסר לאלה שנמצאים במדינה ללא מעמד חוקי הוא ברור: הסיבה היחידה שאתם צריכים לטוס היא כדי לגרש את עצמכם הביתה", אמרה טרישה מקלוקלין, דוברת המחלקה לביטחון המולדת.

נוסעי טיסות פנים היו נתונים מזה שנים לסוג מסוים של בדיקה פדרלית: חברות התעופה מעבירות לרשות ביטחון התחבורה פרטי נוסעים לאחר הזמנת הטיסה, והמידע נבדק מול מאגרי ביטחון לאומי – בהם מאגר סינון הטרור, הכולל שמות של אנשים המצויים ברשימות מעקב של גורמי טרור ידועים או חשודים. אולם בעבר, אמר פקיד לשעבר ב־TSA, הרשות נמנעה מלהיות מעורבת באכיפת חוקי הגירה או עבירות פליליות פנימיות, בין היתר מחשש שעומס פעילות אכיפה בשדות תעופה יסיט את תשומת הלב מביטחון הטיסה ויגרום לעיכובים משמעותיים.

קלייר טריקלר־מקנולטי, בכירה לשעבר ב־ICE בתקופת ממשל ג’ו ביידן, אמרה כי הצבת יותר סוכנים לביצוע מעצרים בשדות תעופה יוצרת לחץ נוסף על המערכת וגורמת לנוסעים רבים – במיוחד כאלה שאינם בטוחים במעמדם – להירתע מנסיעה. לדבריה, הצמצום במרחבים שבהם מהגרים מרגישים בטוחים לנוע בחופשיות הוא חלק ממגמה רחבה יותר.

הדחיפה להגברת האכיפה מגיעה מתוך המחלקה לביטחון המולדת, שבה פועלות גם רשות ההגירה ואכיפת המכס וגם רשות ביטחון התחבורה. מוקדם יותר השנה, סטיבן מילר, יועץ בכיר בבית הלבן בתקופת טראמפ, העלה יעד של כ־3,000 מעצרי הגירה ביום, ונפגש עם בכירי ICE כדי לגבש דרכים להגביר את היקף הגירושים.

סיפורה של לופס מדגים כיצד נסיעה שגרתית יכולה להפוך בן רגע למלכודת. לופס, בת 19, הייתה כפופה לצו גירוש קודם. על פי מסמכים פנימיים, עניינה הועבר כבר ב־2018 ל־ICE לצורך מעצר אפשרי, אך לדבריה היא לא ידעה דבר על הצו, והמשיכה לחיות בארצות הברית ללא הפרעה. לאחרונה למדה במכללת בבסון במסצ'וסטס, שם החלה את שנת הלימודים הראשונה שלה בפקולטה למנהל עסקים.

ב־20 בנובמבר הגיעה לופס לנמל התעופה בוסטון לוגן בדרכה לטקסס. היא עברה את בדיקות הביטחון עם דרכונה ההונדורסי ללא בעיות והגיעה לשער היציאה מוקדם, הספיקה לקנות קפה – ולא ציפתה לדבר. כאשר ניסתה לעלות למטוס, כרטיס העלייה שלה לא עבר. בסריקה השנייה הבחינה בסימן X על מסך המחשב של נציג חברת התעופה, שהפנה אותה לשירות הלקוחות.

 

מסמכים שהגיעו לידי ה"ניו יורק טיימס" מראים שמעצרה של לופס כלל גם מעורבות של משרד ICE בקליפורניה, המשחק תפקיד מרכזי בתוכנית שדות התעופה. המשרד, הקרוי "מרכז תגובת האכיפה האזורי פסיפיק", משמש כמרכז מידע: הוא מעביר התראות לקציני הגירה ברחבי המדינה ומבקש מבתי כלא מקומיים להחזיק מהגרים עד להגעת סוכנים פדרליים. במסמכים נכתב שהמרכז סימן את פרטי הטיסה של לופס והפנה אותם לקציני ICE בבוסטון.

 

"הוא אמר לי, ‘את הולכת לבוא איתנו, את תמלאי הרבה ניירת’", היא נזכרה. "אמרתי לו שאני חייבת לעלות למטוס, שאני חייבת לצאת עכשיו, והוא ענה: ‘אני לא חושב שתהיי בטיסה הזו בכלל’".

על פי הרשומות, לופס נעצרה תחילה על ידי סוכני ביקורת הגבולות וההגנה. בתוך יומיים היא כבר גורשה להונדורס.

מסמכים שהגיעו לידי ה"ניו יורק טיימס" מראים שמעצרה של לופס כלל גם מעורבות של משרד ICE בקליפורניה, המשחק תפקיד מרכזי בתוכנית שדות התעופה. המשרד, הקרוי "מרכז תגובת האכיפה האזורי פסיפיק", משמש כמרכז מידע: הוא מעביר התראות לקציני הגירה ברחבי המדינה ומבקש מבתי כלא מקומיים להחזיק מהגרים עד להגעת סוכנים פדרליים. במסמכים נכתב שהמרכז סימן את פרטי הטיסה של לופס והפנה אותם לקציני ICE בבוסטון.

בכיר לשעבר ב־ICE המכיר את התוכנית אמר כי המשרד בקליפורניה שולח לעיתים קרובות כמה התראות ביום על נוסעים שניתן לעצור בשדות תעופה. לדבריו, קציני ICE מקבלים את מספר הטיסה, שעת ההמראה ותמונתו של היעד – לעיתים רק שעות ספורות לפני שהמטוס אמור להמריא. התוכנית יעילה במיוחד, הוסיף, מפני שהיא מאפשרת לגרש במהירות אנשים שכבר מחזיקים בצווי גירוש סופיים.

ארגוני זכויות אדם ופעילים למען מהגרים תקפו בחריפות את התוכנית, וטענו שהיא נועדה להטיל אימה על קהילות מהגרים ולהרתיע אותם מנסיעה או מחשיפה למערכות רשמיות. "זהו ניסיון נוסף לטרר ולענוש קהילות של מהגרים", אמרה רובין ברנרד, מנהלת בכירה להסברה למען פליטים בארגון "היומן רייטס פירסט". לדבריה, אנשים יפחדו לצאת מבתיהם מחשש להיעצר ולהיעלם מן המדינה לפני שתהיה להם הזדמנות לערער על מעצרם.

ממשל טראמפ ניסה בעבר למנף גם מאגרי נתונים נוספים כדי לאתר מהגרים, בהם רשות המסים הפדרלית (IRS), שהסכימה בתחילת השנה להעביר ל־ICE כתובות של מהגרים. בית משפט פדרלי עצר את המהלך בנובמבר.

פרשת לופס זכתה לתשומת לב ציבורית מיוחדת משום שלא היה לה עבר פלילי. היא רק ביקשה לטוס לטקסס כדי לבלות את חג ההודיה עם משפחתה. כיום, בהונדורס, היא מנסה למצוא דרך להמשיך את לימודיה, ומספרת שהיא מתגעגעת ללכת לכנסייה עם משפחתה, לקנות במכולת השכונתית בטקסס ולהרגיש שוב בבית.

---