
מנכ"ל החברה, אנדרה זייטון, הסביר כי מדובר במינרלים קריטיים לביטחון הלאומי: "אי אפשר לבנות רכב בלי חלקם, ואי אפשר לבנות מטוס קרב בלי אחרים". לדבריו, המינרלים שזוהו משמשים לייצור מוליכים למחצה, רכיבים אלקטרוניים ושבבים שמניעים מערכות בינה מלאכותית. חלקם אף מהווים רכיב בסיסי בשעונים אטומיים, בעוד שסקנדיום נחשב חיוני במיוחד לתעשיית המטוסים והטילים.
ב־IMT ציינו כי הם מנהלים שיחות עם הבית הלבן, וכי ממשל טראמפ הביע "התלהבות ברורה" מהממצא ומהפוטנציאל הכלכלי והאסטרטגי הגלום בו. ארצות הברית, נזכיר, תלויה כיום ביבוא של רובידיום, צסיום וסקנדיום - שלושה מהמינרלים שהתגלו באתר - וסין שולטת בכ-90 אחוז מהשוק העולמי של מינרלים נדירים.

ממצא זה מגיע בתקופה שבה הקונגרס האמריקאי מגביר את הפיקוח על המעורבות הסינית בתחום. בחודש נובמבר פרסמה ועדת המשנה של בית הנבחרים לענייני המפלגה הקומוניסטית הסינית דו"ח חוצה מפלגות, שבו נטען כי בייג׳ינג מנהלת מזה עשרות שנים מדיניות מתואמת שמטרתה לשלוט בשוק המינרלים הקריטיים בעולם. לפי הדו"ח, הממשל הסיני מסבסד חברות כרייה ממשלתיות ומאפשר להן לשנות מחירים כדי לקדם אינטרסים ביטחוניים.
עוד צוין כי שליטת סין במינרלים הללו אינה כלכלית בלבד אלא אסטרטגית, וכי היא משתמשת ביתרון זה לצורך השפעה גלובלית. הדו"ח האשים את בייג׳ינג בהורדת מחירים יזומה של מינרלים כמו ליתיום - מרכיב מרכזי בסוללות, בציוד אלקטרוני ובמערכות צבאיות - כדי לפגוע בכדאיות ההפקה במדינות אחרות.
הדו"ח המליץ בין היתר להרחיב את הכרייה בארצות הברית, לשתף פעולה עם מדינות בעלות ברית, ולהקים מרכז לאומי למתכות נדירות שישקם את כוח העבודה בתחום. ממשל טראמפ כבר סימן את הנושא כיעד אסטרטגי, וחתם במרץ על צו נשיאותי המחייב את משרדי ההגנה, הפנים, החקלאות והאנרגיה לפעול לפתיחת אתרי כרייה חדשים במהירות האפשרית. הנשיא הגדיר את המחסור במינרלים כ"מצב חירום לאומי" והאשים את הרגולציה הפדרלית בכך שהיא מעכבת את התפתחות התעשייה האמריקאית.
ב־IMT בטוחים שהגילוי הנוכחי הוא רק תחילתה של דרך ארוכה. זייטון אמר לוול סטריט ג׳ורנל כי "אנחנו יודעים שמדובר במאגר משמעותי, וזו רק תחילת החשיפה". החברה מסרה כי בכוונתה להמשיך בבדיקות עומק נוספות בשטח כדי למפות את היקף המשאבים ולבחון את הפוטנציאל הכלכלי המלא.
הבית הלבן, משרד הפנים ו־IMT טרם הגיבו רשמית לפניית כלי התקשורת בנוגע לממצא, אך אם יוכח כי מדובר במאגר רחב היקף – מדובר בצעד שעשוי לצמצם את התלות האמריקאית בסין ולחזק את מעמדה הטכנולוגי והביטחוני של ארצות הברית.