לראשונה בתולדותיו: אמנסטי קובע כי חמאס ביצע פשעים נגד האנושות ב־7 באוקטובר — התקפה שיטתית שנועדה להשמיד אזרחים 

שלח

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

Phone

By submitting this form and signing up for texts, you consent to receive news notification text messages from HebrewNews.com at the number provided, including messages sent by autodialer. Consent is not a condition of purchase. Msg & data rates may apply. Msg frequency varies. Unsubscribe at any time by replying STOP. Text HELP for help. Privacy Policy & Terms Of Use

הדו"ח המקיף, המשתרע על פני 173 עמודים, הוא הפעם הראשונה שבה אמנסטי משתמש בהגדרה המשפטית החמורה הזו כלפי חמאס — אף שבעבר האשים אותו בפשעי מלחמה. ההבחנה בין המונחים איננה סמנטית: בעוד פשעי מלחמה נעשים במסגרת סכסוך מזוין, פשעים נגד האנושות מוגדרים כהתקפות נרחבות ושיטתיות נגד אוכלוסייה אזרחית — ללא קשר לשאלה האם מתנהל מלחמה.

הדו"ח קובע כי חמאס, באמצעות חטיבות עז א־דין אל־קסאם, היה הגורם המרכזי האחראי לעבירות. לצדו זוהו מעורבים נוספים: הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני, חטיבות שהידי אל־אקצה ו"אזרחים פלסטינים לא מזוהים". אמנסטי מציין כי אף שהיקף האחריות משתנה — הדפוס כולו מצביע על פעולה מכוונת ומתואמת לפגיעה באוכלוסייה אזרחית ישראלית.

הדו"ח מצביע על כך שגם לאחר 7 באוקטובר, חמאס וקבוצות פלסטיניות אחרות המשיכו לבצע עבירות חמורות במסגרת השבי: תקיפות מיניות, עינויים, מניעת טיפול רפואי, חשיפת בני ערובה לעירום כפוי ואף גילוח בכפייה של שיער הגוף. חמישה בני ערובה ששוחררו העידו על פגיעות קשות שחוו בעצמם.

אמנסטי מתאר את אירועי 7 באוקטובר כהתקפה שמטרתה "השמדה", ומפרט שורה ארוכה של עבירות קשות: רצח מכוון של מאות אזרחים, כליאה, עינויים, אלימות מינית, חטיפות והיעלמות כפויה של בני אדם, לרבות ילדים וקשישים.

על פי הדו"ח, "הרוב המוחלט של ההרוגים היו אזרחים, ורוב יעדי המתקפה היו יישובים אזרחיים, שני פסטיבלי מוזיקה ואתרים נוספים שבהם שהו אזרחים". הדברים עומדים בסתירה מוחלטת לטענות חמאס שלפיהן הלוחמים התרכזו ביעדים צבאיים בלבד.

במהלך המתקפה פלשו אלפי מחבלים חמושים אל תוך שטח ישראל, הרגו כ־1,200 בני אדם — רובם אזרחים — וחטפו 251 בני ערובה, בהם גם גופותיהם של לפחות 36 קורבנות.

הדו"ח מצביע על כך שגם לאחר 7 באוקטובר, חמאס וקבוצות פלסטיניות אחרות המשיכו לבצע עבירות חמורות במסגרת השבי: תקיפות מיניות, עינויים, מניעת טיפול רפואי, חשיפת בני ערובה לעירום כפוי ואף גילוח בכפייה של שיער הגוף. חמישה בני ערובה ששוחררו העידו על פגיעות קשות שחוו בעצמם.

אמנסטי קובע כי קיימות ראיות לכך שאונס ככל הנראה התרחש, אך הארגון מדגיש שאינו יכול לקבוע את היקפו המדויק או לזהות את כל העבריינים. בנוסף, לא נמצאה עדות לפקודה רשמית מצד חמאס לבצע אלימות מינית — אך הארגון מציין כי עצם התרחשותה במסגרת התקפה רחבה על אזרחים מהווה עבירה חמורה לפי החוק הבינלאומי.

בדו"ח מופיעה ביקורת גם כלפי הרשות הפלסטינית: אמנם נשיא הרשות מחמוד עבאס גינה את הרג האזרחים וקרא לשחרור בני הערובה, אך לפי אמנסטי — "לא התקבלה ממנו ולא ממנהיגים אחרים של מדינת פלסטין כל הכרה פומבית בהיקף ובחומרת ההפרות".

הדו"ח משתלב ברקע המשפטי הסוער שמלווה את המלחמה. בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג ביקש בעבר להוציא צווי מעצר נגד מנהיגי חמאס איסמאעיל הנייה, מוחמד דף ויחיא סינוואר — אך בעקבות חיסולם ויתר על בקשות אלו. לעומת זאת, צווים נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט נותרו בעינם, בגין עבירות שלכאורה בוצעו במהלך הלחימה ברצועת עזה.

אמנסטי ממשיך לטעון כי ישראל ביצעה — ואף "עדיין מבצעת" — רצח עם בעזה, במיוחד בתקופת הלחימה שלאחר מתקפת 7 באוקטובר. מדינת ישראל דוחה את כל הטענות הללו בתוקף: משרד החוץ מתאר את הדו"חות כ"בדויים לחלוטין" ו"מבוססים על שקרים". ישראל מדגישה כי היא נוקטת אמצעים רבים לצמצום פגיעה באזרחים, כולל התרעות ופינוי אזורי לחימה לפני תקיפות של תשתיות טרור.

מנגד, משרד הבריאות ברצועה — המופעל על ידי חמאס — טוען כי מעל 70 אלף בני אדם נהרגו או נעדרים מאז תחילת המלחמה, אך הנתון אינו ניתן לאימות והוא אינו מבחין בין אזרחים ללוחמים. ישראל מציינת כי הרגה מעל 22 אלף לוחמי חמאס עד אוגוסט, ועוד 1,600 מחבלים נהרגו בתוך ישראל במהלך מתקפת 7 באוקטובר.

הדו"ח הנוכחי של אמנסטי יעמוד ככל הנראה במרכז דיונים בינלאומיים, משפטיים וציבוריים בחודשים הקרובים. לראשונה מזה שנים, הארגון מסמן באופן ברור וחד־משמעי את 7 באוקטובר כאחת ההתקפות הקשות והשיטתיות ביותר נגד אזרחים במאה ה־21 — ומצמיד לחמאס את אחת ההגדרות המשפטיות החמורות ביותר בספר החוקים הבינלאומי.