
בהודעת העורכים נכתב כי "2025 הייתה השנה שבה הפוטנציאל המלא של הבינה המלאכותית פרץ לתודעה העולמית בצורה שאי־אפשר עוד להתעלם ממנה — השנה שבה התברר שלא קיימת דרך חזרה." ההסבר ממשיך ומדגיש כי האנשים העומדים מאחורי הטכנולוגיה, ולא הטכנולוגיה עצמה, הם אלה שעיצבו את המציאות החדשה. בכך מדגיש טיים הבחנה חשובה: הבינה המלאכותית איננה תופעה טבעית; זו יצירה אנושית — ובני האדם שיצרו אותה הם מי שמחזיקים בכוח לעצב את עתידה.

העורך הראשי של טיים, סם ג'ייקובס, כתב כי הבחירה בקבוצה ולא ביחיד נעשתה בכוונה. לדבריו, החזון המשותף של מהנדסים, יזמים ומדענים ברחבי העולם הוא זה שהוביל את ההאצה יוצאת הדופן בתחום ה־AI. ג'ייקובס אף הזכיר תקדימים היסטוריים: בשנת 1982 קיבל "המחשב האישי" את התואר, וב־1988 הוכתר "כדור הארץ בסכנה". גם אז, הבחירה לא הייתה בדמות בודדת אלא ברעיון שהגדיר תקופה
מאז 1927 בוחר מגזין טיים את "איש השנה" — בחירה שמטרתה לשקף מי או מה השפיעו באופן המכריע ביותר על העולם בשנה החולפת. לא תמיד הבחירות היו פופולריות: אדולף היטלר נבחר ב־1938, והאייתוללה רוחאללה חומייני קיבל את התואר ב־1979. הבחירה תמיד נועדה לשקף השפעה, לא מוסר — וב־2025, ההשפעה החדשה המכרעת הייתה של בוני הבינה המלאכותית.
העורך הראשי של טיים, סם ג'ייקובס, כתב כי הבחירה בקבוצה ולא ביחיד נעשתה בכוונה. לדבריו, החזון המשותף של מהנדסים, יזמים ומדענים ברחבי העולם הוא זה שהוביל את ההאצה יוצאת הדופן בתחום ה־AI. ג'ייקובס אף הזכיר תקדימים היסטוריים: בשנת 1982 קיבל "המחשב האישי" את התואר, וב־1988 הוכתר "כדור הארץ בסכנה". גם אז, הבחירה לא הייתה בדמות בודדת אלא ברעיון שהגדיר תקופה.
אחד המוקדים הוויזואליים המשמעותיים השנה הוא תמונת השער האייקונית. המגזין שיחזר את הצילום המפורסם "ארוחת צהריים מעל גורד שחקים" משנות ה־30, והחליף את הפועלים שעל קורת הפלדה בשמונה מיוצרי הטכנולוגיה הבולטים בעולם. תמונת שער נוספת מציגה פיגומים ענקיים סביב אותיות המתנשאות מעלה: AI. הבחירה החזותית מעבירה מסר ברור — העולם נבנה מחדש, ומי שבנה אותו אינם פוליטיקאים אלא מהנדסים.
כתבת השער עצמה מציינת כי 2025 הייתה השנה שבה הוויכוח על "כיצד להפעיל בינה מלאכותית באחריות" הגיע לשיאו, בעוד החברות המובילות נכנסו למרוץ מהיר להטמעה רחבת היקף של הכלים החדשים. ג'נסן הואנג, נשיא ומנכ"ל חברת Nvidia, אמר בריאיון למגזין כי "כל תעשייה צריכה את זה, כל חברה משתמשת בזה, וכל מדינה חייבת לבנות את זה." דבריו משקפים את רוח התקופה: מי שאינו מצטרף — נשאר מאחור.
רשימת המועמדים השנה הייתה מרשימה במיוחד: לצד "הבינה המלאכותית" כמושג כללי, נכללו גם הונג עצמו, סם אלטמן — מנכ"ל חברת OpenAI, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, האפיפיור ליאו הארבעה־עשר, וראש עיריית ניו יורק הנבחר, זוהראן ממדאני. טראמפ, שקיבל את התואר אשתקד לאחר ניצחונו לכהונה שנייה, נדחק השנה הצידה על ידי הסיפור הגדול באמת — הטכנולוגיה שהפכה למוקד השפעה רב־עוצמה יותר מכל דמות פוליטית.
הבחירה יוצאת הדופן של טיים מעוררת שאלות עמוקות בנוגע לאופן שבו אנו מגדירים מנהיגות והשפעה בעולם המודרני. האם קבוצת מהנדסים יכולה לעצב את המציאות יותר מנשיא או מראש ממשלה? האם חדשנות טכנולוגית כיום משפיעה יותר מהחלטות פוליטיות או צבאיות? טיים משיב בחיוב — ואף מצהיר כי 2025 סימנה את המעבר מהבטחה טכנולוגית למהפכה עולמית של ממש.
המאמר מעלה גם סוגיות מוסריות: ככל שהבינה המלאכותית מתקדמת, גובר הלחץ על יוצריה לפעול באחריות. שאלות של פרטיות, אבטחת מידע, פגיעה אפשרית בעובדים והטיות מובנות במערכות — כולן עומדות במרכז השיח הציבורי. 2025 הייתה שנה שבה ההתלהבות והפחד צעדו יחד, והחברות הגדולות נאלצו להתמודד עם ביקורת נוקבת, לצד דרישה להמשך פיתוח מהיר.
הבחירה של טיים היא לא רק מבט על השנה החולפת אלא גם הצהרה על הכיוון שאליו העולם הולך. אדריכלי הבינה המלאכותית לא רק עיצבו את 2025 — הם כבר מעצבים את העשור הקרוב, ואולי את המאה כולה. מגזין טיים פשוט נתן לזה שם רשמי.