החזית נגד האנטישמיות: האוניברסיטאות האמריקאיות שמוכיחות שאפשר להגן על הסטודנטים היהודים

שנתיים לאחר התפרצות גל האנטישמיות בקמפוסים האמריקאיים בעקבות אירועי 7 באוקטובר, מפרסם ארגון זכויות האזרח StopAntisemitism דו"ח מקיף על 90 מוסדות להשכלה גבוהה ברחבי ארצות הברית. הממצאים חושפים תמונת מצב מורכבת: לצד מכללות ואוניברסיטאות שנכשלו בהגנה על סטודנטים יהודים, מתבלטים דווקא מספר מוסדות שמציגים מנהיגות, תעוזה ומחויבות אמיתית להתמודדות עם השנאה — ומוכיחים שאפשר לייצר קמפוס בטוח, מכבד ומשולב.

דו"ח הארגון מצביע על כך ש־16% מהקמפוסים שנבדקו קיבלו ציון כשלון מוחלט (F) בהתמודדות עם אנטישמיות, ובהם גם מוסדות יוקרתיים דוגמת הרווארד, ייל וקולומביה. מנגד, מוסדות אחרים הפגינו עמידה נחרצת מול תופעות של הסתה, הפחדה ובריונות כלפי יהודים, ואף פעלו באופן יזום ליצירת אקלים בין־דתי בריא.

 

אוניברסיטת דארטמות' הפגינה תגובתיות מנהיגותית ברורה. כאשר סטודנט יהודי מצא צלב קרס מצויר מחוץ למעונות, הנשיאה סיאן לאה בייאלוק פרסמה מכתב חריף ומיידי, בו כינתה את האירוע "הטרדה ממוקדת" והבהירה כי אין למעשי שנאה מקום בקמפוס. אחת מנקודות החוזק במכתב היה הישירות: ללא ניסוחים עמומים, ללא ניסיון "לאזן" בין סוגי שנאה שונים — זו הייתה אנטישמיות, ונאמר כך בפירוש.

 

הנתון המדאיג ביותר בדו"ח הוא שיעור הסטודנטים היהודים — 39% — שנאלצו להסתיר את זהותם הדתית בקמפוס. במדינה המתיימרת להיות סמל לחופש אקדמי וסובלנות, זהו אות אזהרה חריף. אך דווקא על רקע הנתונים הללו נוצרת הבחנה חדה: יש מוסדות שלא נכנעים לגל השנאה, אלא נאבקים בו חזיתית.

האוניברסיטאות המצטיינות פועלות עוד לפני פרוץ משבר. כך, למשל, אוניברסיטת טקסס סאות'רן — מוסד היסטורי שמשרת בעיקר קהילה שחורה — מפעילה תוכנית בין־דתית רחבה, הכוללת מפגשי למידה וארוחות משותפות, ומשתפת פעולה עם אוניברסיטאות בישראל ליצירת מסלולי התמחות יזמיים לסטודנטים. "אנטישמיות כלל לא התפתחה אצלנו לבעיה," מסביר בגאווה ברנדון סימונס, לשעבר יו"ר מועצת המנהלים וכיום נציב הרפורמה להשכלה גבוהה מטעם מושל טקסס גרג אבוט.

חבר מועצת המנהלים של המוסד, בנג'מין פרולר, מוסיף כי הסטודנטים עצמם דוחפים להרחבת שיתופי פעולה, לביקורים בישראל ולהיכרות עמוקה עם הקשרים בין־דתיים וגלובליים. "הם מתכופפים לכל הזדמנות לבנות גשרים," הוא אומר — תיאור נדיר בנוף הקמפוסים העכשווי.

גם אוניברסיטת דארטמות' הפגינה תגובתיות מנהיגותית ברורה. כאשר סטודנט יהודי מצא צלב קרס מצויר מחוץ למעונות, הנשיאה סיאן לאה בייאלוק פרסמה מכתב חריף ומיידי, בו כינתה את האירוע "הטרדה ממוקדת" והבהירה כי אין למעשי שנאה מקום בקמפוס. אחת מנקודות החוזק במכתב היה הישירות: ללא ניסוחים עמומים, ללא ניסיון "לאזן" בין סוגי שנאה שונים — זו הייתה אנטישמיות, ונאמר כך בפירוש. דירוג B שקיבלה דארטמות' הוא הגבוה ביותר בליגת הקיסוס.

בייאלוק אף לא היססה לבקר עמיתיה למנהיגות האקדמית, ובראשם הנשיאה לשעבר של הרווארד, קלודין גיי, שהעידה בקונגרס כי "זה תלוי בהקשר" כשנשאלה אם קריאה לרצח יהודים נחשבת בריונות בקמפוס. "זו הייתה תוצאה של קמפוס שלא הגן על האנשים שלו," אמרה בייאלוק בפודקאסט All In. "קמפוס שלא קרא לדברים בשמם כפי שחובה לעשות."

הדו"ח מציין 15 אוניברסיטאות שקיבלו את הציון הגבוה ביותר — A — ובהן אוניברסיטת פלורידה, שנחשבת מודל למאבק יעיל. המוסד אוכף כללי התנהגות ברורים, מפרק בתוך דקות ניסיונות להקים מאהלי תמיכה בארגוני טרור, ומעניש כל סטודנט שמפריע לשיעורים, חוסם דרכים או מטריד אחרים — עד כדי השעיה או גירוש. נשמע מובן מאליו? לא עבור מוסדות רבים בארצות הברית, שנמנעים מלקבל החלטות ברורות בשם "חופש הביטוי".

גם אוניברסיטת קלמסון ומכללת קולבי זכו לציון A בזכות תוכניות חילופי סטודנטים ושיתופי פעולה עם מוסדות ישראליים, המעמיקים הבנה הדדית ומצמצמים מראש את הקרקע הפורייה לתעמולה אנטישמית.

האנטישמיות אינה רק תופעה חברתית — היא דפוס מחשבתי מסוכן המתכנת אנשים להאשים "אחר" בכל כישלון או קושי. סטודנטים צעירים, הנמצאים בתהליך גיבוש זהות, פגיעים במיוחד למניפולציות הללו. תפקידם של המוסדות האקדמיים הוא להגן עליהם — לאפשר חשיבה חופשית בלי לתת לשנאה להשתלט.

בסופו של דבר, המסר להורים ברור: המציאות מורכבת, אך יש אוניברסיטאות שמוכיחות שאפשר לנהל קמפוס בטוח, ערכי ומכבד. יש מוסדות שמוכנים לומר בקול ברור — אנטישמיות לא תעבור אצלנו — ולתמוך בכך במעשים, לא רק בהצהרות. לשם כדאי לכוון את הדור הבא של הסטודנטים.