במהלך התוכנית הקרין וון קטע וידאו שבו נראה סמוטריץ׳ נואם בעברית, בליווי כתוביות באנגלית. וון הקריא את הכתוביות בזמן אמת: ״עד שהחטוף האחרון חוזר, אנחנו אפילו לא צריכים לתת מים לרצועת עזה. במשך שנה וחצי הלמנו את הגיהינום מחמאס. אנחנו מפרקים את עזה, משאירים אותה כערימת הריסות, עם הרס חסר תקדים בעולם — והעולם עדיין לא עצר אותנו״.

בשלב זה הצביע קרלסון על המסך ואמר: ״זה האויב של הציוויליזציה. ממש שם״.
תגובתו של קרלסון הייתה מיידית, חריפה וטעונה מוסרית. לדבריו, עצם הרעיון של פגיעה באנשים על בסיס זהותם או מקום לידתם חוצה קו אדום תרבותי וערכי. ״מה שמפריד בין פרא לבין אדם מתורבת הוא שהאדם המתורבת לעולם לא יקבל רצח של חפים מפשע״, אמר. ״לא עשית שום דבר לא בסדר. אנחנו לא יכולים להרוג אותך. זה כל העניין״.
קרלסון המשיך וטען כי המלחמה בעזה מובילה, לדבריו, להרג אזרחים חפים מפשע ולגירוש אוכלוסיות על בסיס שיוך לאומי. ״הלקח המרכזי של מלחמת העולם השנייה — הסיבה שנלחמנו בפשיזם — הוא שאנחנו דוחים את זה לחלוטין״, אמר. ״אנחנו לא הורגים אנשים, לא מגרשים אותם, לא שמים אותם על רכבות, לא כולאים אותם במחנות ולא שולחים אותם ל׳מדינות שלישיות׳, כפי שסמוטריץ׳ אמר זה עתה, רק בגלל איך שהם נולדו. אנחנו לא מקבלים את זה, כי אנחנו נוצרים״.
בשלב זה הצביע קרלסון על המסך ואמר: ״זה האויב של הציוויליזציה. ממש שם״.
קרלסון נמנה עם מיעוט קטן אך רועש של רפובליקנים המביעים ביקורת פומבית על פעולת צה״ל והממשלה הישראלית בעזה, בעיקר על רקע מספר ההרוגים האזרחים הגבוה. בין הקולות השמרניים הנוספים שהשמיעו ביקורת דומה נמנות חברות הקונגרס מרג׳ורי טיילור גרין מג׳ורג׳יה ותומאס מאסי מקנטקי, שניהם מזוהים בדרך כלל עם עמדות ימין מובהקות.
המלחמה ברצועת עזה החלה ב־7 באוקטובר 2023, כאשר חמאס פתח במתקפת פתע על ישראל, שבה נהרגו כ־1,200 בני אדם ונחטפו אזרחים רבים. מאז, על פי דיווחים בינלאומיים, נהרגו בעזה אלפי אזרחים, בהם נשים וילדים, נתון המהווה מקור מרכזי למחלוקת בזירה הבינלאומית.
הביקורת החריפה של קרלסון מגיעה בעיתוי מדיני רגיש. בעבר נחשב קרלסון לאחד התומכים הנלהבים של ישראל בתקשורת השמרנית, אך בשנים האחרונות עבר שינוי חד בעמדותיו. הוא עצמו טוען כי הביקורת שלו נובעת מעקרונות מוסריים ונוצריים, ולא משיוך מפלגתי או אידאולוגי חדש.
השימוש שעשה קרלסון בדימויים ובאנלוגיות ממלחמת העולם השנייה וממאבקי העולם בפשיזם מעורר אי־נוחות בקרב רבים, במיוחד לאור ההיסטוריה היהודית והשואה. עבור מבקרים בישראל, ההשוואות הללו נתפסות כפוגעניות ובעייתיות במיוחד כאשר הן מופנות כלפי מדינת הלאום היהודית.
מנגד, בצלאל סמוטריץ׳ ידוע בעמדותיו הימניות הקיצוניות ובהתבטאויותיו הקשות כלפי הפלסטינים, שעוררו לאורך השנים ביקורת נוקבת גם בתוך ישראל. בתפקידו כשר האוצר הוא מחזיק גם בסמכויות נרחבות הקשורות למנהל האזרחי בגדה המערבית, וסגנונו הפוליטי שנוי במחלוקת עמוקה.
במקביל, ישראל וחמאס נכנסו לשלב הראשון של עסקת הפסקת אש, ובתחילת השבוע דווח כי ראש הממשלה בנימין נתניהו העריך שמעבר לשלב השני של ההסכם עשוי להתרחש ״בקרוב מאוד״. המשא ומתן על השבת החטופים שנותרו בעזה נמשך, וארצות הברית מעורבת בתיווך ההסדר.
להופעתו של קרלסון בפודקאסט של תיאו וון, הנחשב לאחד הפופולריים ביותר בארצות הברית, צפויה להיות השפעה רחבה. מיליוני מאזינים צפויים להיחשף לאמירותיו, והן עשויות להעמיק את הדיון הציבורי האמריקאי סביב המלחמה בעזה ומדיניות וושינגטון כלפי ישראל.
עבור ישראל, ביקורת גלויה מדמויות שמרניות בולטות כדוגמת קרלסון מהווה אתגר אסטרטגי ותדמיתי. במשך עשורים ארוכים נהנה הקשר עם הימין האמריקאי מתמיכה כמעט אוטומטית, והסדקים המופיעים כיום בשיח השמרני עשויים להעיד על שינוי עמוק יותר במאזן התמיכה הפוליטית בארצות הברית.
המקרה ממחיש גם את המורכבות הגוברת של הוויכוח האמריקאי סביב עזה: קווי השבר אינם עוד מפלגתיים בלבד, אלא חוצים זהויות אידאולוגיות, דתיות ותרבותיות. בעוד רוב הרפובליקנים ממשיכים לתמוך בישראל, קולות בודדים אך רועמים מציבים ביקורת שבעבר כמעט ולא נשמעה מן המחנה השמרני.





















