הרב הבכיר ניו־יורקי מציב מראה בפני הקהילה היהודית: ממדני זיהה את השבר שאנחנו מסרבים לראות 

ניו יורק — הרב אליוט קוסגרוב, מן הדמויות הבולטות והמשפיעות ביהדות ארצות הברית, קבע השבוע כי התמיכה המשמעותית בקרב יהודי ניו יורק בראש העיר הנבחר זוהרן ממדני אינה תופעה מפתיעה, אלא תמרור אזהרה לקהילה היהודית האמריקאית ולמדינת ישראל כאחד.

קוסגרוב, רבה של קהילת בית הכנסת פארק אבניו ומנהיג מרכזי בתנועה הקונסרבטיבית, נחשב לתומך מובהק של מדינת ישראל. אף על פי כן, בנאום שנשא באסיפה הארצית הדו־שנתית של התנועה הציונית האמריקאית במנהטן, הציג תמונת מצב קשה של התרחקות הולכת וגוברת מצד יהודים ליברלים כלפי ישראל — תהליך שלדבריו אינו מקרי ואינו חדש.

לדברי הרב, מדיניותה של ישראל כלפי הפלסטינים, הסטייה המתמשכת של ממשלותיה ימינה, והאווירה הסוגרת והבלתי סובלנית בשיח היהודי־אמריקאי כלפי ביקורת פנימית — כל אלה יצרו ניכור עמוק בקרב חלקים נרחבים מהקהילה הליברלית.

“אולי אני עצמי איני מסוגל להתרחק מישראל,” אמר, “אבל אחרים כבר עשו זאת — ועוד יעשו זאת בעתיד. זה התחיל עוד לפני השבעה באוקטובר, ומאז רק החריף. יש גבול לדרישה לתמיכה ללא תנאי במדינה שאינה מכירה בך ואינה משקפת עוד את הערכים שלך”.

 

“אולי אני עצמי איני מסוגל להתרחק מישראל,” אמר, “אבל אחרים כבר עשו זאת — ועוד יעשו זאת בעתיד. זה התחיל עוד לפני השבעה באוקטובר, ומאז רק החריף. יש גבול לדרישה לתמיכה ללא תנאי במדינה שאינה מכירה בך ואינה משקפת עוד את הערכים שלך”.

 

קוסגרוב תיאר שינוי היסטורי בתודעה היהודית. לדבריו, עבור דור שגדל בצל השואה, עצם קיומה של מדינת ישראל והצורך להגן עליה היו מובנים מאליהם, ודאגות באשר לזכויות הפלסטינים נדחקו הצידה נוכח מאבקי ההישרדות. אך המציאות הזו השתנתה, בין היתר בשל התרחבות ההתנחלויות, המשטר הצבאי המתמשך בגדה המערבית ולעיתים גם בשל חוסר ידע היסטורי מעמיק לגבי הסכסוך.

הוא הוסיף כי ראש הממשלה בנימין נתניהו — הדמות הפוליטית הישראלית היחידה שרבים מיהודי ארצות הברית מכירים לאורך רוב חייהם — נשען כיום על שותפים קיצוניים, שמדיניותם עומדת בניגוד חריף לערכים הליברליים של יהדות אמריקה.

“בעיני יהודים אמריקאים רבים,” אמר, “ההתנחלויות והמדיניות הלא־ליברלית שהן מגלמות אינן רק סוגיה מדינית — הן איום ישיר על ההבטחה המכוננת של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. אם פרויקט ישראלי נועד להגן על מיעוט יהודי פגיע היסטורית, כיצד ייתכן שהמדינה אינה יודעת להיענות לצרכיו של מיעוט פגיע החי בתוכה?”

על רקע זה התייחס קוסגרוב לתמיכה המשמעותית שקיבל זוהרן ממדני בקרב יהודי ניו יורק, אף שהוא עצמו מתנגד חריף לעמדותיו. “ייתכן שלא תאהבו את העובדה שכשלושים אחוז מיהודי העיר הצביעו לממדני,” אמר, “אבל אין לכם סיבה להיות מופתעים. עבור ציוני ליברלי שהתייאש מהממשלה הישראלית, האנטי־ציונות של ממדני נתפסת כהבדל של דרגה — לא של מהות. הוא הבין את הסדקים בקהילה שלנו טוב יותר מאשר אנחנו עצמנו”.

הרב קרא לקהילה היהודית האמריקאית לערוך “חשבון נפש עמוק”, לא רק פוליטי אלא גם מוסרי ורוחני. “הטענה שביקורת על מדיניות ישראלית היא בגידה פשוט אינה מחזיקה מעמד,” הדגיש, “כל עוד הביקורת נובעת מאהבה, מנאמנות וממחויבות כנה לעתידה ולרווחתה של מדינת ישראל”.

עוד קרא לפתיחת “פרק חדש בציונות האמריקאית” — כזה המבוסס על פלורליזם, הכלה וענווה, ומתרחק מהדבקת תוויות הרסנית של “יהודים שונאי עצמם” או “מדכאים קולוניאליסטים” כלפי מי שחולקים עמדות אחרות.

לדבריו, על יהודים אמריקאים להכיר במרחקם מהמציאות הביטחונית בשטח, אך בו בזמן לא לזנוח את מחויבותם לביטחון ישראל ולגלות אמפתיה גם לסבל הפלסטיני. “מול מי שניצבים מחוץ לאוהל שלנו — עלינו לעמוד על שלנו. אך כלפי מי שמבקשים לשכון בתוכו — עלינו להרחיב אותו. נדרשים שני הדברים גם יחד,” סיכם, וקרא לציונות אמריקאית רחבה דיה להכיל מחלוקות עמוקות מבלי להתפרק.

זוהרן ממדני עצמו הוא פעיל שמאל רדיקלי המגדיר את עצמו כאנטי־ציוני. במחלוקת האחרונה סביבו, שפרצה לאחר מחאה אלימה בבית כנסת בעיר בחודש שעבר, הוא גינה הן את המפגינים והן את בית הכנסת שאירח אירוע מידע ליהודים המתעניינים בעלייה לישראל.

ממדני טען כי בית הכנסת פארק איסט מפר את המשפט הבינלאומי בכך שהוא מקל, לדבריו, על מעבר להתנחלויות. הארגון שעמד מאחורי האירוע — “נפש בנפש” — מדגיש כי הוא אינו מפנה עולים להתנחלויות, אלא מספק מידע כללי למי שמביע עניין בכך.

גם נשיא המדינה יצחק הרצוג הזהיר מפני ממדני, ובנאום שנשא באותה אסיפה ציונית כינה את דבריו “בלתי חוקתיים בעליל”, משום שהם פוגעים בזכות הבסיסית לחופש דת. “הדברים הללו מדאיגים אותי מאוד,” אמר הרצוג. “זה לא אמור לקרות באמריקה. תמיד ידענו שאנטישמיות קיימת בשוליים, אבל מעולם לא הייתה כה בולטת בלב השיח הציבורי”.

ממדני צפוי להיכנס לתפקידו בינואר 2026, בעיר שבה חיים למעלה ממיליון יהודים — הקהילה היהודית הגדולה ביותר מחוץ לישראל. עלייתו המהירה וניצחונו בבחירות מסמנים רגע דרמטי עבור יהודי ניו יורק: לראשונה, הם ניצבים מול ראש עיר המגדיר עצמו כאנטי־ציוני, ושבעיני רבים מהם מהווה איום ממשי על יחסי הקהילה עם מדינת ישראל ועם עצמה.