אנטישמיות בקמפוסים: כישלון מערכתי של ההשכלה הגבוהה

יותר משליש מהסטודנטים היהודים באוניברסיטאות בארצות הברית נאלצים להסתיר את זהותם היהודית בשטח הקמפוס, וכמעט שני שלישים מהם מדווחים כי הואשמו באופן אישי במעשיה של מדינת ישראל ובפעולות צה"ל בעזה. כך עולה מדוח חדש וקשה במיוחד של ארגון זכויות האזרח האמריקאי “סטופ אנטישמיות”, שנחשף לראשונה היום.

הדוח מתבסס על סקר מקיף שנערך בקרב סטודנטים יהודים ב־90 מכללות ואוניברסיטאות ברחבי ארצות הברית, ומציג “כרטיסי ציונים” למוסדות לפי אופן התמודדותם עם גילויי אנטישמיות בקמפוסים במהלך שנת 2025. הממצאים חד־משמעיים: 14 מוסדות קיבלו ציון נכשל מוחלט, ובהם כמה מהאוניברסיטאות היוקרתיות והמפורסמות ביותר במדינה.

“הדוח הזה חושף מציאות מטרידה ובלתי ניתנת להכחשה,” אמרה ליאורה רז, מייסדת “סטופ אנטישמיות”. “האנטישמיות בקמפוסים האמריקאיים איננה מקרית או שולית – היא שיטתית, נסבלת, ולעיתים אף זוכה לגיבוי שקט מצד הנהלות שתפקידן הבסיסי הוא להגן על הסטודנטים”.

 

אולי הנתון המדאיג ביותר בדוח הוא זה: רק 62% מהסטודנטים היהודים שנסקרו אמרו שימליצו לסטודנטים יהודים אחרים ללמוד במוסד שבו הם לומדים כיום. פירוש הדבר שכמעט ארבעה מכל עשרה צעירים יהודים אינם רואים בקמפוסים שלהם סביבה בטוחה או ראויה.

 

העלייה החדה באווירה האנטישמית בקמפוסים נרשמה בעקבות מתקפת הטרור של חמאס ב־7 באוקטובר 2023 והמלחמה שבאה בעקבותיה. מאז, כך עולה מהסקר, 58% מהנסקרים דיווחו כי חוו בעצמם תקריות אנטישמיות בקמפוס, ואילו רק 12% סברו שטיפול ההנהלות באירועים היה “הולם ומספק”.

כ־65% העידו כי הם חשים בלתי רצויים במרחבים מסוימים בקמפוס, בעיקר בעת הפגנות אנטי־ישראליות, ו־58% ציינו במפורש כי האוניברסיטה שבה הם לומדים נכשלה בהגנה על שלומם ועל תחושת הביטחון שלהם.

בין המוסדות שקיבלו את הציון הנמוך ביותר נמצאות אוניברסיטת קולומביה ואוניברסיטת ניו סקול בניו יורק. שתיהן חוו גל של הפגנות אנטי־ישראליות חריפות מאז אוקטובר 2023, וזכו לציון F בגין מה שהדוח מגדיר כ“אנטישמיות נרחבת וחסרת רסן”.

בדוח נכתב כי באוניברסיטת קולומביה התמודדו סטודנטים יהודים עם שורת אירועים חמורים, בהם וונדליזם, מכתבי שטנה, והפרעות לאירועי לימוד תוך ביטויי תמיכה באלימות קיצונית. חוקרים פדרליים קבעו כי הנהלת האוניברסיטה הפגינה “אדישות מכוונת” כלפי הבעיה, ואף איימו להקפיא מאות מיליוני דולרים במימון ממשלתי.

גם אוניברסיטאות נוספות בליגת הקיסוס, המועדון היוקרתי של האקדמיה האמריקאית, קיבלו ציונים נכשלים. בהן: אוניברסיטת הרווארד, אוניברסיטת ייל, אוניברסיטת פנסילבניה ואוניברסיטת בראון. אף שהנהלת הרווארד התחייבה בשנה האחרונה לנקוט צעדים נגד גילויי אנטישמיות, הדוח קובע כי “היוזמות לא תורגמו לשינוי ממשי באקלים הקמפוס, והאחריות נותרה עמומה”.

לצדן, כשלו גם מוסדות יוקרתיים שאינם חלק מליגת הקיסוס, ובהם המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, אוניברסיטת נורת'ווסטרן ואוניברסיטת קליפורניה בברקלי. בסך הכול, 14 מתוך 90 מוסדות זכו לציון נכשל.

“האוניברסיטאות שקיבלו F הפכו, בפועל, לנקודות מוקד של אנטישמיות בהשכלה הגבוהה האמריקאית,” אמרה רז. “אלו מוסדות שמתגאים בעליונות מוסרית ואינטלקטואלית, אך שוב ושוב אינם מצליחים להגן על סטודנטים יהודים מפני הטרדה, הפחדה, עוינות ואף אלימות”.

מנגד, ישנם גם מוסדות שהציגו שיפור או תפקוד סביר. מכללת דרטמות' שבניו המפשייר, למשל, קיבלה את הציון הגבוה ביותר מבין אוניברסיטאות ליגת הקיסוס עם דירוג B. רק 15 מוסדות בכל ארצות הברית קיבלו ציון A, ובהם אוניברסיטת ביילור, אוניברסיטת קלמסון, אוניברסיטת אילון ואוניברסיטת מדינת קולורדו.

אוניברסיטת קורנל, שקיבלה ציון נכשל בדוח הקודם, שיפרה את מעמדה לציון C לאחר שהנהלתה נקטה צעדים לטיפול בחלק מהליקויים שהעלו הסטודנטים היהודים. בדוח צוין כי אף שאירועים אנטישמיים עדיין התרחשו, “התגובה המוסדית הייתה עקבית יותר והביעה מחויבות מחודשת לכלילת סטודנטים יהודים”.

גם מכללת וסאר בצפון מדינת ניו יורק הציגה שיפור משמעותי, כאשר עלתה מדירוג D ל־B לאחר צעדים שנועדו לחזק את ביטחון הסטודנטים. אוניברסיטת ניו יורק, שבה התקיימו הפגנות אנטי־ישראליות בהיקף נרחב, קיבלה ציון C, לצד קריאה מצד הסטודנטים לפעולה נחושה יותר.

אולי הנתון המדאיג ביותר בדוח הוא זה: רק 62% מהסטודנטים היהודים שנסקרו אמרו שימליצו לסטודנטים יהודים אחרים ללמוד במוסד שבו הם לומדים כיום. פירוש הדבר שכמעט ארבעה מכל עשרה צעירים יהודים אינם רואים בקמפוסים שלהם סביבה בטוחה או ראויה.

הדוח מבוסס על תיעוד שיטתי של תקריות אנטישמיות לאורך שנת 2025, לצד עדויות ישירות של סטודנטים יהודים שתיארו את חוויותיהם ביומיום האקדמי. בסיכומו, קרא “סטופ אנטישמיות” לאוניברסיטאות לאמץ מדיניות ברורה, שקופה ותקיפה נגד גילויי שנאה, בדומה למוסדות שקיבלו את הציונים הגבוהים.

“בעוד תשומת הלב מתמקדת, בצדק, בכישלונות החמורים, הדוח הזה גם מדגיש איך נראית מנהיגות אקדמית אמיתית,” אמרה רז. “יש קמפוסים שלא מחכים ללחץ ציבורי או לכותרות לאומיות. הם מציבים קווים אדומים ברורים, אוכפים אותם בעקביות – ומבהירים שאנטישמיות פשוט לא נסבלת”.

הדוח מתפרסם על רקע הסלמה מתמשכת במתיחות בקמפוסים בארצות הברית, הכוללת הפגנות אלימות, קריאות לחרם על ישראל ותחושת חוסר ביטחון הולכת וגוברת בקרב סטודנטים יהודים. כעת נותרת השאלה הפתוחה: האם האוניברסיטאות היוקרתיות ביותר באמריקה יצליחו להשיב את תחושת הביטחון וההגנה לכלל הסטודנטים – או שימשיכו להיכשל באחת ממשימותיהן הבסיסיות ביותר.