
הומן אמר כי "מעל חצי מיליון ילדים הוברחו לארה"ב תחת ג'ו ביידן", וטען שהממשל לא עקב אחרי כ-300 אלף מהם. הוא הוסיף שהממשל הקודם כלל לא חיפש אחר הילדים, בעוד הנשיא טראמפ התחייב "מהיום הראשון" לאתר כל ילד שנעלם. לדבריו, חלק מהקטינים נמצאו במוקדים של סחר מיני, חלק בעבודות כפייה, ואחרים חוו התעללות שלא ניתן לפרט לציבור.
לדברי הומן, הנתון של 62 אלף הילדים שחולצו משקף עבודה שנעשתה "מתחילת הממשל ועד יום שישי האחרון", והוא מציג אותה כהוכחה ישירה לחשיבות אכיפת הגבול. הוא גם הדגיש כי הביקורת שהושמעה כלפי טראמפ על מדיניות הגבול הקשוחה מתעלמת מההיבט ההומניטרי של הצלת קטינים מעול הסחר והניצול.

ממשל טראמפ טוען שהציל יותר מ-60 אלף ילדים מהגרים שנוצלו
ברקע לטענות אלו ניצבת מחלוקת פוליטית חריפה. רפובליקנים ומספר חושפי שחיתויות טוענים שמדובר ב-300 עד 500 אלף קטינים שהוגדרו "נעדרים" או "אבודים" בשנים האחרונות. מנגד, מבקרי הנתון מסבירים שהוא נשען על דו"ח של משרד לביטחון המולדת, שציין כי כ-291 אלף קטינים שוחררו לידי קרובי משפחה או אפוטרופוסים בארה"ב ללא זימון רשמי לבית משפט - מצב שמקשה על הרשויות לעקוב אחריהם בהמשך.
במהלך קמפיין 2024, טראמפ והומן הציגו את סוגיית הילדים כראיה לכישלון של ביידן בניהול הגבול. טראמפ טען באחד מעצרותיו כי "325 אלף ילדים מהגרים נעדרים, רבים מהם נסחרו ונאנסו".
הדיווחים אף כללו טענות כי ביידן התפרץ בזעם על מזכיר הבריאות לשעבר חאבייר בסרה, שספג ביקורת על טיפול מערכת הבריאות הפדרלית בגל חסר תקדים של קטינים שחצו את הגבול ללא ליווי מבוגר.
הומן הרחיב את הביקורת וציין כי "ארבע שנים זה נמשך: שיאים היסטוריים של סחר מיני, שיאים של ילדים שחוצים את הגבול, שיאים של מקרי מוות במסלול החצייה". הוא טען שמדובר בכשל מערכתי שמפלגת השלטון נושאת באחריות לו, והציג את טראמפ כמי שפעל "להציל חיים מדי יום".
על פי נתוני רשות המכס והגבולות, בחודש דצמבר אשתקד נרשמו יותר מ-301,981 מפגשים בגבול הדרום. מאוחר יותר נרשמה ירידה חדה, והמספר באוקטובר האחרון עמד על 11,710 מפגשים – הנתון המעודכן ביותר.
כך או כך, הסוגיה ממשיכה לעמוד בלב הוויכוח הציבורי סביב מדיניות ההגירה בארה"ב, כשהרפובליקנים מציגים את המצב כהוכחה לצורך באכיפה נוקשה, בעוד הדמוקרטים מדגישים את האתגרים הלוגיסטיים וההומניטריים של מערכת שקורסת תחת העומס.