
הסמינר, שנערך במסגרת תוכנית החינוך הפוליטי של הארגון, כלל הרצאה מקוונת של בן נורטון - אמריקאי הלומד מרקסיזם בביג'ינג ומייסד אתר קונספירטיבי בשם Geopolitical Economy Report. בהרצאתו טען כי "בסין יש את אחת מצורות הדמוקרטיה החזקות בעולם" והציג נתונים ממדד עולמי של תפיסת הדמוקרטיה, שלפיהם שיעורי שביעות הרצון מהממשלה הסינית גבוהים במיוחד. לדבריו, "יש מי שבמערב רואים בזה תעמולה מטורפת, אבל הסינים מבינים דמוקרטיה בצורה אחרת".

התנועה הסוציאליסטית-דמוקרטית של ארה"ב הולכת וגדלה
נורטון התעלם מהעובדה שבסין אין חופש ביטוי אמיתי ושסקרים כאלה נערכים תחת מגבלות ממשלתיות חמורות. בהמשך קרא לממשל האמריקאי "ללמוד מביג'ינג" ולקחת שליטה בעסקים פרטיים - מבנקים ועד חברות טכנולוגיה - כדי "לרסן את מעמד המיליארדרים" ולטובת העובדים. הוא טען כי הודות למדיניות הזו "סין היא כיום הכלכלה הגדולה בעולם", אף שמדובר בטענה שגויה - ארה"ב עדיין מובילה בתוצר הלאומי.
"המטרה הראשונה של המפלגה הקומוניסטית הסינית היא צמצום אי-השוויון", הוסיף, וטען כי "המערב ממציא המון שטויות על סין".
מומחים לכלכלה הסינית מיהרו להפריך את דבריו. ד"ר ג'ק ברנם מקרן ההגנה על דמוקרטיות הזכיר שהצמיחה הסינית התאפשרה דווקא לאחר שבסוף שנות השבעים שיחרר המשטר את האחיזה על השוק ופתח את המפעלים הממשלתיים לתמריצים כלכליים. "הגורם העיקרי לזינוק של סין היה הכנסת כוחות השוק, לא דיכוים", אמר. לדבריו, "ההאטה והדפלציה בשנים האחרונות הן תוצאה ישירה של הידוק הפיקוח הממשלתי ושל המעבר לכלכלה ריכוזית יותר".

ה-DSA רואה במפלגה הקומוניסטית בסין כמודל לחיקוי
הסמינר, שנמשך כשעתיים, כלל למעלה מ-40 שאלות ממשתתפים שביקשו ללמוד על "החברים הסינים". אנלין וונג, חבר בוועדה הבינלאומית של ה-DSA, סיפר כי מדובר בהמשך של סדרת הרצאות פנימיות שהחלה אשתקד וזכתה לביקוש גבוה.
זו אינה הפעם הראשונה שבה הארגון מגלה סימפטיה לשלטון הקומוניסטי בביג'ינג. בספטמבר האחרון טסה משלחת של חמישה נציגים מה-DSA, בהם גם וונג עצמו, לבירת סין כדי להשתתף בחגיגות לציון 80 שנה לניצחון על יפן. חבר ה-DSA מניו יורק, די נייט, כתב לאחר הביקור כי "בביג'ינג געשה מהתרגשות" ותיאר את האירוע כ"הפגנת אחדות בין מעצמות רב־קוטביות" בהשתתפות מנהיגי רוסיה, הודו וצפון קוריאה.
הקשרים המתהדקים עם המפלגה הקומוניסטית הסינית והדמיון ברטוריקה מעוררים שאלות בקרב מתנגדים, שטוענים כי הארגון מטשטש את הגבול בין סוציאליזם לבין קומוניזם. זאת בזמן שמנהיגי ה-DSA, ובראשם ראש העיר הנבחר מניו יורק זוהראן ממדאני, ממשיכים לטעון שהם "סוציאליסטים ולא קומוניסטים" - הבחנה שהולכת ונראית מעורפלת יותר עם כל סמינר חדש.