המהלך החדש צפוי להתווסף לאיסור נסיעות שכבר הוכרז ביוני האחרון, ואשר כלל חסימה מלאה של אזרחים מ־12 מדינות והטלת מגבלות חמורות על אזרחים משבע מדינות נוספות. בימים האחרונים רמזה נואם, בפוסטים ברשתות החברתיות, כי הרשימה צפויה להתרחב משמעותית.
בראיון שהעניקה ביום חמישי למנחת רשת פוקס ניוז, לורה אינגרהם, נמנעה נואם מלנקוב בשמות המדינות הנוספות ובמועד המדויק לכניסת המהלך לתוקף, אך הבהירה כי מספרן צפוי להיות גבוה במיוחד. לשאלה האם מדובר ב־32 מדינות השיבה: “לא אתייחס למספר מדויק, אבל מדובר ביותר משלושים. הנשיא ממשיך להעריך אילו מדינות ייכללו.”
לדברי נואם, הקריטריונים המרכזיים לבחינת המדינות נשענים על יציבות שלטונית ויכולת לאמת מידע על אזרחים. “אם אין להן ממשלה מתפקדת, אם אין למדינה יכולת לספק מידע אמין על אזרחיה ולעזור לנו לבצע בדיקות רקע – אין סיבה לאפשר לאנשים משם להיכנס לארצות הברית,” אמרה.
לדברי נואם, הקריטריונים המרכזיים לבחינת המדינות נשענים על יציבות שלטונית ויכולת לאמת מידע על אזרחים. “אם אין להן ממשלה מתפקדת, אם אין למדינה יכולת לספק מידע אמין על אזרחיה ולעזור לנו לבצע בדיקות רקע – אין סיבה לאפשר לאנשים משם להיכנס לארצות הברית,” אמרה.
על פי הממשל, בעקבות הירי הוחל כבר בהקשחת תנאים כלפי 19 מדינות שהופיעו בגל הראשון של איסור הנסיעות. בין המדינות הללו נכללות אפגניסטן, סומליה, איראן והאיטי. משרד ביטחון המולדת לא השיב לפניות בבקשה לפרט מתי ייכנס האיסור המורחב לתוקף ומה תהיה הרשימה הסופית.
הצעדים החדשים הם חלק משרשרת מהירה של החלטות בתחום ההגירה שננקטו בתוך קצת יותר משבוע, מאז הירי בשני חיילי משמר לאומי במהלך שבוע חג ההודיה בבסיס צבאי בוושינגטון.
החשוד בירי, רחמן אללה לקנוול, מהגר מאפגניסטן שהגיע לארצות הברית לאחר נסיגת הכוחות האמריקאיים מהמדינה, הואשם ברצח מדרגה ראשונה. אחת הקורבנות, סרה בקסטרום, מומחית בת 26 במשמר הלאומי של מערב וירג’יניה, מתה מפצעיה ב־26 בנובמבר. הקורבן השני, סמל־משנה אנדרו וולף, נפצע באורח קשה. לקנוול כפר באשמה.
לטענת הממשל, המקרה ממחיש את הצורך בבדיקות ביטחוניות מחמירות יותר עבור מי שמבקשים להיכנס לארצות הברית – ואף עבור כאלה שכבר שוהים בתחומה. מנגד, מבקרי המדיניות טוענים כי מדובר בענישה קולקטיבית שפוגעת באנשים שכבר עברו הליכי סינון ארוכים וקפדניים, ויוצרת טראומה מחודשת עבור פליטים ומהגרים.
במהלך ימים ספורים עצר הממשל החלטות מקלט, הקפיא עיבוד בקשות להטבות הגירה עבור אזרחים מ־19 המדינות הכלולות באיסור, והשהה הנפקת ויזות לאפגנים שסייעו לכוחות האמריקאיים במהלך המלחמה.
ביום חמישי הודיעו שירותי האזרחות וההגירה של ארצות הברית כי יקצרו את משך התוקף של היתרי עבודה המוענקים לפליטים ולמבקשי מקלט מסוימים, כך שיידרשו לחדש את ההיתרים בתדירות גבוהה יותר ולעבור בדיקות חוזרות.
האירוע שהצית את גל ההחמרות התרחש כאשר לקנוול, שהיגר לארצות הברית כחלק מגל קליטת המהגרים האפגנים לאחר 2021, פתח באש לעבר שני חיילי משמר לאומי. מותה של בקסטרום זעזע את הציבור והפך, בעיני הממשל, לנקודת מפנה במדיניות ההגירה.
תומכי הקו הממשלתי גורסים כי ביטחון לאומי חייב לעמוד מעל שיקולים הומניטריים, במיוחד בכל הנוגע למדינות חסרות יציבות. גורמים בממשל מדגישים כי בדיקות הרקע הקיימות אינן מספקות כאשר מדינות אינן מסוגלות למסור מידע מהימן על אזרחיהן.
לעומתם, ארגוני זכויות אזרח ועמותות לסיוע למהגרים תוקפים בחריפות את ההרחבה המתוכננת. לדבריהם, המדיניות פוגעת במאות אלפי אנשים חפים מפשע רק בשל מקום לידתם, ומתעלמת מכך שרוב הפליטים כבר עברו תהליכי בדיקה מהמחמירים בעולם, לעיתים במשך שנים.
אותם ארגונים מציינים כי גם לקנוול עבר הליכי סינון לפני כניסתו לארצות הברית, וטוענים שמקרה פלילי אחד אינו מצדיק שינוי רחב היקף במדיניות שמשנה את חייהם של קהלים אדירים. הם מזכירים גם את תרומתם של פליטים ומהגרים לחברה האמריקאית, ובמיוחד של אלה שסיכנו את חייהם לצידם של חיילים אמריקאים בעיראק ובאפגניסטן.
מחלוקת חריפה במיוחד מתעוררת סביב ההחלטה להפסיק הנפקת ויזות לאפגנים ששימשו כמתורגמנים, מדריכים ויועצים לכוחות האמריקאיים. רבים מהם נמצאים כיום בסכנה ממשית תחת שלטון הטליבאן, והבטחות הממשל לסייע להם נתפסות בעיני מבקריו כחובה מוסרית שנזנחת.
הרחבת איסור הנסיעות צפויה להשפיע גם על תחומי התיירות, הכלכלה והאקדמיה בארצות הברית, הנשענים על תנועת מבקרים וסטודנטים בינלאומיים. לצד זאת, היא עלולה להחריף מתחים דיפלומטיים עם מדינות שיכללו ברשימה, בהן גם כאלה המקיימות קשרים כלכליים וביטחוניים עם וושינגטון.
אף שנואם לא פירטה אילו מדינות תיכללנה בסבב הבא, דבריה רומזים כי מדינות רבות במזרח התיכון, באפריקה ואולי גם באסיה, עשויות למצוא את עצמן תחת מגבלות חסרות תקדים. כאשר המהלך ייכנס לתוקף, הוא צפוי לשנות את מסלול חייהם של מאות אלפי בני אדם ברחבי העולם – ולהצית מחדש את הוויכוח החריף בין ביטחון, מוסר וזכויות אדם בלב הפוליטיקה האמריקאית.
